מאלמו, העיר השלישית בגודלה בשוודיה, נצבעה השבוע בשלטי חוצות שבהם נראו ניצולי שואה ויהודים אחרים. הביטוי "אנטישמיות" והסלוגן "לזכור, להגיב ולעשות" הופיעו בכל פינה – בתחנת הרכבת המרכזית, במרכז העיר, בתחבורה הציבורית, וכמובן במרכז הקונגרסים הגדול, אשר אירח את "הפורום הבינלאומי בנושא זיכרון השואה והמאבק באנטישמיות".
לאורך שני ימי הפורום, עד נעילתו ביום רביעי בלילה, חגו ללא הפסק מסוקים בשמי העיר, כבישים מרכזיים נסגרו ובתי ספר במרכז מאלמו פעלו במתכונת זום, לא בשל הקורונה אלא משום שאי אפשר היה להגיע אליהם באופן פיזי.
הכינוס יוצא הדופן – אירועים דיפלומטיים נערכים על פי רוב בבירה שטוקהולם ולא במאלמו – נערך במעמד מלך שוודיה קרל גוסטב ה־16 ואשתו המלכה סילביה, ובמעמד ראש ממשלת שוודיה סטפן לוון. נכחו בו גם ראשי ממשלות ושרים מכ־50 מדינות, נציגים בכירים של האיחוד האירופי, נציגים של קהילות יהודיות מרחבי העולם, חוקרים ומומחים. את ישראל ייצגו שר התפוצות נחמן שי ויו"ר יד ושם דני דיין, לצד ראש חטיבת תפוצות ודתות במשרד החוץ שולי דוידוביץ' וצוותה.
במאלמו ובפרבריה גרים כ־100 אלף מוסלמים, ובתקשורת העולמית היא מאוזכרת בעיקר בשל תקריות אנטישמיות רבות. ב־2015 הגיע לעיר איירה פורמן, שהיה אז שליח הממשל האמריקני למאבק באנטישמיות, בעקבות תקיפות רבות כלפי יהודים, בהם שליח חב"ד הרב שניאור קסלמן. פורמן נפגש עם בכירים במדינה ובמאלמו, צעד שהשוודים ראו בו פגיעה קשה בכבודם.
"שוודיה מעולם לא הורידה את רמת היחסים עם ישראל", אמרה לי קרין וולנשטיין, מזכירת המדינה במשרדו של ראש ממשלת שוודיה. "היינו אחת המדינות הראשונות בעולם להכיר בישראל, יש אצלנו תמיכה גדולה בישראל ואנחנו עומדים מאחורי זכותה להגן על עצמה. אבל באותו זמן, ללא כל סתירה, אנחנו תומכים בפלסטין ובפתרון שתי המדינות".
אך וולנשטיין, דיפלומטית בכירה המובילה את מדיניות החוץ והדיפלומטיה של הממשל השוודי, מבינה היטב את הסיבה להצטננות היחסים עם ישראל. "אני יודעת שמערכת היחסים שלנו נפגעה כי הכרנו בפלסטין כמדינה", היא מודה, "אבל בתחומים רבים המשכנו בשיתוף הפעולה עם ישראל, כמו בנושא המלחמה באנטישמיות ובנושאי חדשנות. כעת אנחנו רואים מצד משרד החוץ הישראלי הזדמנות לדיאלוג מחודש, שאנחנו מקדמים בברכה".
בשנת 2014 הודיע ראש הממשלה לוון על כוונתו להכיר במדינה פלסטינית, הצהרה שגררה את זימונו של שגריר שוודיה בישראל לשיחה בירושלים. שר החוץ דאז אביגדור ליברמן הורה לשגריר בשוודיה יצחק בחמן לחזור לארץ להתייעצות, צעד שהיווה נקודת שפל ביחסים בין המדינות.
מהלכים עוינים נוספים מצד שוודיה גרמו לשבע שנות נתק בין הממשלות. אך לפני כחודש התקיימה פגישה בין שר החוץ יאיר לפיד ומקבילתו השוודית אן לינד, ואחריה הודיעו השניים על סיום המשבר ביחסים ועל חידוש הקשר בין משרדי החוץ. לפיד עצמו לא השתתף באירוע במאלמו אלא נפגש באותה עת עם ההנהגה האמריקנית בוושינגטון, אך שר התפוצות נחמן שי הגיע לביקור במדינה, ולראשונה זה שנים רבות קיים כשר ישראלי פגישות עם ההנהגה השוודית.
פורום מאלמו תוכנן להתקיים לפני כשנה, לציון 75 שנה לתום מלחמת העולם השנייה ושחרור אושוויץ־בירקנאו. בנוסף, היה זה יום השנה ה־20 להקמתו בשטוקהולם של הפורום הבינלאומי הראשון שעסק בשואה, וכינון כוח המשימה הבינלאומי להנצחת זכר השואה (IHRA). אך בשל מגפת הקורונה הודיע ראש הממשלה לוון כי האירוע יידחה ל־2021.
"השלטים והפרסומים שאתה רואה בכל מקום במאלמו מבטאים את המחויבות שלנו למלחמה באנטישמיות", אומרת וולנשטיין. היא חושפת כי מיד כאשר פורסם כי שוודיה היא שתארח את האירוע המדובר, פנתה עיריית מאלמו למשרד ראש הממשלה וביקשה להיות המארחת – דווקא בגלל המצב בעיר.
"אנחנו מכירים את המציאות במאלמו, אבל גם בכך שיש שם מנהיגות המחויבת להילחם בתופעה", אמרה לנו הבכירה השוודית. "המנהיגות הפוליטית, הפדרלית והמקומית, מודה שיש במאלמו בעיות, ומנסה להבין כיצד פותרים אותן. בבתי הספר עוסקים בכך, והתלמידים לומדים למשל 'מה זה אומר להיות יהודי'".
ברחבי העולם רואים במאלמו העיר האנטישמית ביותר באירופה. האם בשוודיה נעלבים מכך?
"בעיניי לא משנה מה אומרת התקשורת ואיזו גאווה לאומית נפגעת כאן, אלא איך היהודים במאלמו חווים את זה. אנחנו רוצים שהיהודים במאלמו יהיו בטוחים. זכותם להביע את זהותם ויהדותם כפי שירצו. אנחנו רוצים לאפשר מחויבות עמוקה לחיים היהודיים שם ובכל רחבי שוודיה".
לדברי ולנשטיין, "יש צעירים וצעירות בבתי ספר במאלמו שמסתירים את העובדה שהם יהודים. בגלל זה מה שנכתב בעולם פחות משנה בעיניי, אלא איך אני פותרת את הבעיה. אגב, אני לא אצביע על מדינה או עיר אחרות בעולם, אבל אגיד רק שבמקומות אחרים באירופה שאנטישמיות גבוהה יותר. בהשוואה לערים אחרות ביבשת, רמת האנטישמיות כאן לא גבוהה כלל".
לפני כעשור, מספר חברי הקהילה היהודית במאלמו היה כפול מהיום. בעבר הרחוק חיו כאן אלפי יהודים, אך כיום מתגוררים במאלמו 450 יהודים. האם המטרה שלכם היא לבנות מחדש את הקהילה היהודית כאן? למנוע הגירה שלילית?
"זו לא החלטה של פוליטיקאים אלא של הקהילה היהודית. מובן שזו טרגדיה שאנשים חושבים לעזוב את מאלמו בגלל האמונה שלהם. אם זו התוצאה, כנראה לא הצלחנו במלחמתנו באנטישמיות. מה שאנחנו נעשה כממשלה, אבל גם כעירייה במאלמו, הוא ליצור אסטרטגיה לחיים יהודיים בשוודיה".
ט"ו בשבט בגרסה אירופית
במהלך הכנס במאלמו נטלה הממשלה השוודית על עצמה כמה מחויבויות, ובהן הקמה של מוזיאון שואה בבירה שטוקהולם עד הקיץ הקרוב, קידום חינוך נגד אנטישמיות במסגרת תוכנית קיימת על גזענות, וכאמור "אסטרטגיה של קידום חיים יהודיים בשוודיה" – דהיינו לא רק מלחמה באנטישמיות אלא גם חיזוק הקהילה היהודית, ולאפשר לה "להרים ראש" באמצעות טיפוח תרבות יהודית, מוסדות ועוד.
ערב הוועידה קיימו יהודי מאלמו טקס מצומצם בבית הכנסת המרכזי בעיר, שנבנה בשנת 1903. בטקס נכח גם נשיא הקונגרס היהודי העולמי רונלד לאודר. הוא אמר באירוע כי "יש כיום אנטישמיות שמגיעה מהשמאל. יש לה אובססיה בנושא המדינה היהודית, עם ישראל. מה הייתם חושבים לוּ שוודיה הייתה מותקפת באלפי טילים? טילים על מאלמו ועל שטוקהולם, טרוריסטים שרוצים להשמיד את שוודיה ואת כל העם השוודי. איך שוודיה הייתה מגיבה? כי זה מה שחמאס עושה ומאמין בו.
"איך שוודיה הייתה מרגישה לו התקשורת העולמית הייתה מבקרת אותה בעת שהיא מגינה על עצמה? זה אבסורדי. למה רק ישראל חוטפת גינויים בינלאומיים? שנאת המדינה היהודית היחידה צריכה להיפסק".
נשיא הקונגרס היהודי הִרבה להודות לראש הממשלה השוודי על ההובלה של מדיניות נגד אנטישמיות, אך עם זאת ביקש ממנו להפנים את אחד משורשי הבעיה: ההגירה המוסלמית העצומה לאירופה בשנים האחרונות. "אנשים ניצלו את הפתיחות של דמוקרטיה ליברלית, והביאו לכאן שנאה ממדינותיהם".
אחת הנשים הבכירות שנכחו באירוע במאלמו היא קתרינה פון־ שנורביין, המתאמת האירופית למאבק באנטישמיות. היא ביקשה לקדם בוועידה אסטרטגיה ראשונה מסוגה של האיחוד האירופי בנושא המאבק באנטישמיות וטיפוח חיים יהודיים – כפי שפורסם לפני שבוע בהודעה מיוחדת מטעם האיחוד.
בהודעה שפרסם האיחוד, אשר צורפה לדו"ח ארוך ומפורט, הוסבר כי "נקבעה סדרת צעדים הנשענים על שלושה יסודות: למנוע גילויי אנטישמיות מכל סוג וצורה; להגן על חיים יהודיים ולטפח אותם; ולקדם מחקר, חינוך ואת זכר השואה".
פון־שנורביין ציינה יוזמה שהרשימה אותה במיוחד, מתוך מאות ההצעות בדו"ח: שתילתם של מאות מיליוני עצים ברחבי יבשת אירופה סביב ט"ו בשבט. תחת הכותרת "טיפוח קשרים בין המסורת היהודית לפעילות אירופית" הוצע לקדם שתילת עצים בחג זה, "כולל על ידי ילדי בית הספר". זאת במסגרת התחייבות של האיחוד האירופי לשתול 3 מיליארד עצים, במיזם העוסק באקלים ו"אסטרטגיית היער" לשנת 2030.
"מישהו הביא לי לאחרונה שלוש תעודות ובהן נכתב שניטעו בשמי עצים בישראל", סיפרה לנו פון־שנורביין. "חשבתי שזו הזדמנות נהדרת לחשוף את החיבור של יהדות לקיימות, דבר שרוב האנשים בעולם, בטח באירופה, לא מכירים. אני רוצה שאנשים ישמעו על חיים יהודיים שאינם קשורים לאנטישמיות ולזיכרון השואה – שני נושאים שאני מקדמת מתוקף תפקידי בשנים האחרונות. בעיניי זו הזדמנות מצוינת להראות שיש חיים יהודיים תוססים באירופה. אני מקווה שחג ט"ו בשבט יהיה מוכר יותר אצל אירופים רבים, שייטעו אף הם עץ ביום זה".
