בני יהודה, רמת הגולן שני 17:30 – מילה לפתיחה: אורחי ומשתתפי ועידת הגולן נכנסו אל המרחב החגיגי שנבנה במתחם רוח הגולן בחיספין. על הבמה התחלפו הפאנלים והמרצים, במבואת בית ההארחה שהפך למתחם מבוצר על ידי מאבטחי ראש הממשלה עמדו אנשים לבושים בהידור יחסי והצטלמו זה עם זה. קילומטר אווירי משם במרכז המסחרי של בני־יהודה בדרום הרמה המשיכו להתנהל החיים עצמם. אימהות ואבות הביאו והחזירו את הילדים מחוג הג'ודו בקומה השנייה וחבורת פועלים תאילנדים חגגה יום הולדת בפיצרייה. גם כשהקברניטים ואנשי העסקים בסביבה דנים על השקעות והפשרת קרקעות, אנשי הבלנדסטון וההורים העייפים במרכז המסחרי נותנים תמונת מצב לא פחות רלוונטית ל־DNA הגולני להווה ולעתיד.
אבי בקר, 31, אבני איתן
על המפה: באתי עם האישה ושני ילדים מבית־שמש. לפני זה הייתי באלעזר שבגוש עציון. מתי חנוך דאום מופיע הערב?
המצפן: שונא חדשות, מתעב. בקושי נכנס לזה באינטרנט, אבל להצביע בבחירות אני כן הולך. נראה לי שבפעם האחרונה הצבעתי לסמוטריץ', אבל תקשיב אני בן אדם מאוד־מאוד מאמין ומאוד בוטח באלוקים. לכן זה לא מעניין אותי, כי מה שהם יחליטו, בסוף הכול הוא למעלה יחליט. כל הפוליטיקאים הם רק בובות בדבר הזה.
גולן עולה: שמעתי הרבה על מה שאתם דנים שם בוועידה, על כל הנושא הסולארי שמתפתח פה. אפילו שקלתי לחפש תעסוקה בתחום. אבל לא נכנסתי לזה לעומק. אבל זה מעסיק פה את התושבים. בעיקר הדרוזים, שתדע. אני עובד בבנייה, אז פוגש הרבה בעלי מקצוע שבאים ממג'דל, מבוקעתה. מפריע להם מאוד כשנוגעים להם באדמה, זה סופר קדוש להם הנושא הזה. הם פה הרבה לפני כולנו וברגע שתתחיל לגעת להם באדמה נהיית שם התנגדות. מצד שני, הם יושבים הכי גבוה, אז זאת הקרקע הכי מבוקשת לנושא הטורבינות. לטעמי, עדיף להתמקד בסולארי מסיבות ירוקות. הסיבה שאני פה אבל זה כי האנשים פה הרבה יותר ערכיים מכל מקום אחר שאני מכיר בארץ, וככה הילדים שלי יגדלו במקום שבו הם יקבלו את החינוך הכי טוב מהאנשים הכי טובים שיש.
חן מגן,41, גבעת יואב
על המפה: גרה פה, חיה את החיים.
המצפן: אני שבורה לגמרי מהפוליטיקה הישראלית אז החלטתי שהכול אותה ג'יפה. הצבעתי כמובן, אבל תן לי להיזכר מה, כי אני באמת לא זוכרת. אבל זה היה להצביע כדי למלא את החובה ולא ממקום של אלטרנטיבה או אג'נדה שהתחברתי אליה. כי בסוף לאף אחד שם אין באמת אחת כזו אלא רק בעד או נגד ביבי. אני לא מבסוטה מהקיים עכשיו, ואנחנו די מוזנחים פה באזור. אבל אני לא ממקום מקופח, שלא יובן אחרת.
גולן עולה: חזרתי לפה אחרי 15 שנה שהייתי בכל מיני מקומות. צבא, עולם, מרכז. אבל כשהקמנו משפחה באנו לפה. תמיד קיווינו שיהיו חיי קהילה בבניין בתל-אביב אבל זה לא באמת קורה. לא מזיק שיש גם משפחה קרובה באזור. בעלי בקבע באזור חיפה ואני אחות. תמיד אומרים שיש דרישה בכל הארץ בתחום, אבל בפריפריה זה לא כל כך נכון. עבדתי עד לפני כמה חודשים בפוריה אבל בקורונה לקחתי שנת חופש. בעיניי אגב תעסוקה זאת לא הבעיה פה, יש תכל'ס עבודה לכולם אם אתה מוכן לעבוד בכל דבר. מה שקשה פה זה דווקא שהמחיה פה לא כזאת יותר זולה כמו שחושבים. המשכורות יותר נמוכות ואתה צריך להחזיק שתי מכוניות. בעיניי דווקא החינוך פה קצת לוקה בחסר. הוא לא רע, פשוט אין היצע גדול. חוגים יש מעט וצריך בדרך כלל לקחת למועצה השכנה. אבל טוב לי פה ואני לא חושבת שפריפריה זאת מילת גנאי. הקשוחים והחזקים הם אלו שבאים לפה ובאמת זה לא מקום של מתבכיינים.
ירון לב, 40, מיצר
על המפה: אני עם שש בנות פה, קח חשבון.
המצפן: לצערי עדיין לא מצליח להיגמל מההתעניינות בפוליטיקה. אני מוציא על זה יותר זמן ממה שבאמת הייתי רוצה. אני לא איזה נעול מפלגות, אבל כן מאוד רציתי שהממשלה הקודמת תחלוף מן העולם, ואפילו מדי פעם הייתי פעיל פה בהפגנות בצמח. מה שיש עכשיו זה עדיין לא זה, זה משהו הכרחי כדי לשנות, אבל זה גם לא יעבוד לאורך זמן. צריך למצוא את האמצע. אין באמת מחלוקת מאז אוסלו בין ימין ושמאל, סתם מייצרים פילוג מדומה. גם דתיים־חילונים זה כבר לא משהו שאי אפשר להתגבר עליו.
גולן עולה: אני מורה פה בבית ספר הדמוקרטי. אין פה עבודה, אבל יש פה מלא בתי ספר. במקור אני מעמק הירדן. מכיר קצת את הנושא של ההתפתחות פה של הטורבינות, אבל הגולן זה מקום ענק. אבל תשמע, מיצר אחלה מקום, אווירה של קיבוץ והקהילה הקטנה שלנו זה מה שמשאיר אותי פה. אני אוהב את הרחוק הזה ואת השקט, אבל יש גם קשיחות מסוימת באוויר. אולי מהבזלת, אולי מהאבן. לא הייתה מזיקה פה יותר רכות ופחות מערב פרוע. יש בזה כמובן גם קסם שכל אחד פה הוא מגשים חלומות בפוטנציה.
חלי קיי, 38, גבעת יואב
שמעון קיי, 43, גבעת יואב
על המפה: שמעון: אני רואה שיש לך תספורת כמו של להקות באנגליה, זה במקרה?
המצפן: חלי: אתה מרגיש פה בגולן שאתה מנותק מהפוליטיקה הכללית ובכלל. אבל אני מעדיפה לא לגלות למה הצבעתי. אני מהכועסים על המצב במדינה עכשיו. מרגישה שדברים נעשים בצורה לא נכונה והתושבים משלמים את המחיר.
שמעון: מה יעזור לי להיות מחובר? אני יכול לשנות משהו? אני הולך להצביע אבל לא באמת מרגיש שאני יכול לשנות משהו. אני בתחושה שאני אף פעם לא יודע מה האמת ומה לא, כולם מסובבים את זה איך שהם רוצים, עיתונאים או פוליטיקאים. רק חבל על כל הכסף שבזבזו על הבחירות במקום לעזור לעניים.
גולן עולה: חלי: נולדתי בתל-אביב, גדלתי בכלל בקטורה ליד אילת. כשהתחתנתי איתו באתי לפה. היום אני עובדת בבתי ילדים. אני בכלל אוהבת תנועה ועיר, ופה זה די הפוך, אז אני עדיין בשלבי התחברות. לכן אני גם לא בתוך הפוליטיקות פה. אבל הקורונה גרמה להעריך את מה שיש פה, או שזה בכלל הגיל.
שמעון: אני גדלתי בכלל במנצ'סטר, באתי לפה כמתנדב. אני חמש עשרה שנים עכשיו פה בגולן. על פניו הרבה זמן, אבל לפי הוותיקים פה אני עדיין צעיר. היום אני עובד במכולת ביישוב וכיף ורגוע לי. אני אוהב את השקט והרוגע ואת האופציה לקפוץ לנחל, לכנרת. כשאני מתקרב למרכז ולעיר אני מרגיש שאני הולך לאיבוד. אני אוהב את זה שאתה יכול להסתובב ולא לראות אף אחד, אולי פרה שעוברת.
