כשלביא (18), היה רק בן חצי שנה, ההורים שלי הבחינו אצלו בתנועות לא רצוניות ושידו הימנית אינה נפתחת כראוי, ומה שהחל בהפניה לטיפול בפיזיותרפיה קלה, הפך במהרה לאבחון של שיתוק בצד ימין של הגוף שנבע מגידול במח, ניתוחים ואבחנה שהילד כנראה לא ילך לעולם.
"ילד בן חצי שנה שנכנס לניתוח מח זה דבר לא פשוט בכלל", משחזר אבא של לביא, אסף (בן 48). "ישבנו בחדר ההמתנה עם משפחה נוספת שעברה ניתוח זהה. אצל הילד שלהם הניתוח כשל. אצלנו ברוך ה' הניתוח הצליח". לאחר הניתוח ואנחת הרווחה החלו המאבקים של משפחת ישי.
"זה לא ילד ששבר יד או רגל. זו פגיעה מורכבת וצריך להבין מה עושים עכשיו", ממשיך אסף. "מצאנו את עצמנו, אשתי ואני, בעלטה גמורה, רצים מרופא לרופא, ממומחה למומחה, כל אחד אומר משהו אחר ואנחנו מגששים אחר שבבי אינפורמציה שיסבירו לנו איך מתקדמים מכאן. הבנו מאוד מהר שלקופות החולים אין את הכלים או היכולות להתמודד עם שיקום בסדר גודל כזה".
באחד המקרים, נזכר אסף, הגיעה אשתו כאובה מביקור אצל אחד הרופאים המומחים, שסיפר לאמא הצעירה כי סביר שבנה לא יוכל ללכת בשל השלכות הניתוח.
לאחר התגלגלות זו, הגיע אסף לבית חולים אלי"ן. "מישהו בקופת חולים אמר לי שיש בירושלים בית חולים שמתמחה בשיקום ילדים ונוער, אז החלטנו לנסות. ואם היינו כמה חודשים בעלטה, ממש תוך זמן קצר מרגע שנכנסנו לאלי"ן, פתאום הדרך הוארה לנו והבנו סוף סוף איפה אנחנו נמצאים ומה השלבים הבאים".
"בפעם הראשונה היינו במקום אחד שבדק מא' ועד ת', ולא עוד רופא שמציץ וזורק השערה. ביום אחד עברנו הרבה מאוד רופאים ובדיקות ובסופו של תהליך יצאנו עם קלסר הסברים ולו"ז מאוד ברור שהגדיר לנו מה אנחנו עושים ומתי, כל כמה זמן ואצל מי". לדבריו, בבית החולים לא הסתפקו רק בהכוונה אלא גם היו מתקשרים מדי תקופה לוודא שכל הטיפולים והבדיקות נעשים בזמן.
"תוך כמה חודשים לביא התחיל ללכת, לאחר מכן לרוץ ובהמשך היו מזמינים אותנו לקייטנות מיוחדות שנועדו לשפר את מצבו ולקדם אותו בצורה חווייתית של בילוי בקייטנה. אם בקייטנה רגילה יש בריכה בכל יום, אז גם בקייטנה הזו הייתה בריכה בכל יום, רק שבזו שולבו טיפולים הידרותרפיים. את הארוחות הם היו מכינים בעצמם בצורה של ריפוי בעיסוק, וכן הלאה כשהכל מוכוון לשיקום בלי שהילדים שמים לב. הוא היה חוזר נלהב הביתה כל יום, ולי כל הזמן עברו המחשבות על כך שבעתיד אוקיר תודה לבית החולים שגרם לזה לקרות".
ואז הגיע זמן תשלום
לפני כמה שנים התקשרו אל אסף ולביא מאלי"ן וסיפרו להם על קבוצת אופניים של ילדים שעברו שיקום שמצטרפת למסע האופניים השנתי לגיוס כספים לבית החולים. רות ויצטום, פיזיוטרפיסטית מאלי"ן שהקימה את הקבוצה לפני שנים, הסבירה לאסף שזאת הזדמנות מצוינת לחזק את הרגליים של לביא וגם את הביטחון העצמי שלו. "לביא קפץ על הרעיון להשתתף עם קבוצת הילדים ואני קפצתי על הרעיון לקחת חלק במסע איסוף הכספים", מספר אסף.
מדי שבוע לביא יצא לאימונים לא פשוטים כשהוא רוכב על אופני טנדם ( אופנים זוגיים) עם מתנדב מוביל והתחזק משמעותית מדי חודש. באותה שנה הוא הצטרף ליום רכיבה אחד, שנה לאחר מכן לשני ימי רכיבה ובתוך חמש שנים לביא יצא למסע השלם שכלל חמישה ימי רכיבה, ומסע של למעלה ממאה קילומטרים שבסיומו טיפוס לירושלים וכניסה חגיגית לבית החולים אלי"ן.
"באותו הזמן אני יוצא איתם למסע, מדווש מאחור אבל לא מוותר על ההזדמנות להתרים כספים לבית החולים שנתן לי כל כך הרבה", אומר אסף ומוסיף בחיוך: "אני לא נהנה מהרכיבה. היא קשה מאוד ורוב הזמן אני אפילו לא רואה את לביא כי עד שאני מסיים רכיבה הוא כבר אחרי מקלחת. אבל אני ממשיך להגיע, מדי שנה, ולא אפסיק להגיע. בית החולים סייע לי, סייע לבן שלי, ואני אעשה כל מה שאני יכולה להחזיר לו בחזרה". עד כה גייס אסף כמה עשרות אלפי שקלים למען בית החולים.
מסע האופניים "גלגלי האהבה" למען ילדי אלי"ן יתקיים בתאריכים 24-28/10/21. ויכלול מסע שטח בן 4 ימים במסלולים היפים של המדבר, ומסע כביש בן 3 ימים במסלולים המיוחדים של הנגב.
לפרטים ולתרומות: https://www.alyn.org.il
