מתניהו אנגלמן: תחבורה ציבורית לא מונגשת וליקויים בהתנהלות "יד ושם"

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (ג') את החלק השני בדו"ח מבקר המדינה השנתי. חלק זה עוסק בין היתר בכלכלה, בתשתיות הלאומיות ובהן מתווה גז, בתחבורה הציבורית בישראל, בתוכניות הלאומיות לפיתוח הצפון, בהיבטים פיננסיים בפעילות דואר ישראל וחברת מקורות.

התחבורה הציבורית בישראל איננה נגישה מספיק

משרד מבקר המדינה בדק את הנגשת התחבורה הציבורית לבעלי מוגבלויות בישראל. על פי סקר של הג'וינט משנת 2019 עולה כי כ-60 אחוז מבעלי המוגבלויות אינם מרוצים מפתרונות ההנגשה הקיימים. בהתאם לכך, מספר בעלי המוגבלויות המשתמשים בשירותי התחבורה השונים קטן לעומת האוכלוסייה הכללית.

עוד עולה כי טרם נקבעה בחוק חובה להנגשה פיזית של אוטובוסים בין-עירוניים.

הנגשת תחנות אוטובוס ודרכי הגישה אליהן עדיין דרושה תיקון. נכון לשנת 2019 נותרו כ-13,500 תחנות עירוניות ו-3,500 תחנות בין עירוניות שטרם הונגשו. בכ-37.5 אחוז מהיישובים שנבדקו לא הונגשו כל התחנות, וב-22.5 אחוז מהיישובים שנבדקו הונגשו פחות מ-85 אחוזים מהתחנות.

רכבת ישראל אף היא איננה נגישה מספיק. בעל מוגבלות המעוניין לנסוע ברכבת צריך לתאם את נסיעתו עם מוקד השירות של החברה כשעתיים מראש, ומספר בעלי המוגבלויות שיכולים לנסוע ברכבת במקביל, מועט. כמו כן, פערי גובה בין הרציפים לקרונות מקשים על הנוסעים הללו.

מספר המוניות הנגישות בישראל עומד על 875 בלבד. התקבלו תלונות על כך שהן משמשות כרכבי הסעות ולכן אינן זמינות לבעלי מוגבלויות המעוניינים להזמין אחת. כמו כן, תעריפי השימוש בהם גבוהים.

חוסר בתחרות מביא לאי ייעול קווי "אגד"

חברת אגד, המספקת את מרבית שירותי התחבורה הציבורית בישראל, עדיין זוכה לבלעדיות למרות רפורמה ממשלתית משנת 2000 שמטרתה הגברת התחרות בענף.

על פי הדו"ח אגד לא עמדה במלוא התחייבויותיה וביעדים שנקבעו לה בהסכמים קודמים. בתחילת שנת 2019 יעילותה הייתה נמוכה בהשוואה ליתר המפעילים, בעיקר בשל עלויות כוח אדם גבוהות ושימוש בצי רכבים ישן.

עוד עולה כי על פי הסכם ההפעלה בין החברה למדינה, הממשלה משתתפת במימון עלות פרישתם של עובדים לפנסיית חובה, הטבה נוספת שאיננה מהווה תמריץ להתייעלות החברה. חלקה של הממשלה במימון עלויות הפרישה הוא 868 מיליון ש"ח לאורך כל שנות ההסכם.

אין הגנה על פרטיות משתמשי "רב-קו"

בדו"ח הביקורת משנת 2017 צוין כי הרחבת השימוש במערכות לתיקוף רב-קו שלא בסמיכות לנהג וללא התערבותו מחייבת הפעלת מנגנוני אכיפה מתאימים. בביקורת המעקב עלה כי טרם הסתיימה אסדרה חקיקתית של סמכויות הפיקוח והאכיפה בעניין נסיעה ללא תשלום או ללא תיקוף כרטיס. עוד עלה כי תחולת הוראות חוק הגנת הפרטיות על המאגרים שבהם מוחזק מידע על מחזיקי כרטיסי רב-קו עדיין לא הושלמה.

לעומת זאת, תוקנו אופן קבלת ההחזרים ושחזור כרטיס באופן מיידי.

הקורונה פגעה בכ-20 מיליון ש"ח מכספי התרומות ליד ושם

לפי הדו"חות הכספיים של יד ושם לשנת 2020, הגירעון השנתי מפעילות שוטפת עמד על 25.6 מיליון ש"ח, וסכום התרומות ירד מ-101 מיליון ש"ח בשנת 2019 לכ-80 מיליון ש"ח בשנת 2020.

תקנון יד ושם קבע את הקמתם של שלושה מוסדות מנהלים, אך הגוף שתפקידו להתוות מדיניות ולפקח על פעילות ההנהלה, לא הוגדר בתקנון באופן ברור. כמו כן, לא הוגדרו תפקידי המנכ"ל וההנהלה הכפופה לו. עוד עלה כי בנובמבר 2020 כיהנו במועצה הציבורית 93 חברים, שתוקף המינוי של 83 מהם פג, שכן השרים והגופים הממנים לא האריכו אותו. חלקן של הנשים בקרב חברי המועצה אז היה קטן משליש.

עוד עלה כי בין השנים 2019-2016 79 אחוז מסך התרומות הגיעו מאחוז בודד של תורמים (כ-111 מיליון דולר מתוך כ-140 מיליון). קבלת סך תרומות גדול ממספר תורמים קטן מחדדת את התלות של יד ושם בגיוסן, קבע המבקר, ומשכך, מגבירה את הסיכון להמשך פעילותו בעיתות משבר העשויות להביא לירידה בהיקף גיוס התרומות, ולפגיעה בפעילות השוטפת.

כמו כן, יד ושם לא קיים מכרז לפני שהתקשר עם שני ספקי שירותים לצורך גיוס תרומות, ולא נמצאו מסמכים המעידים כי ההתקשרות עימם והארכותיה פטורות ממכרז. יצוין כי סכום התקשרות עם שני מגייסי התרומות הוא כ-1.9 מיליון ש"ח לשנה.

על המוזיאון לתת את הדעת על הגירעון השנתי מפעילות שוטפת, כתב אנגלמן, ולפיכך נדרשת הנהלת יד ושם לפעול לאיזון תקציבי שנתי.

יד ושם – תנאי שימור ירודים באופן יחסי

התנהלות "יד ושם", שעל פי חוק זיכרון השואה והגבורה משמש נאמן הציבור להשגת המטרות שנקבעו בחוק, נבדקה אף היא. מבקר המדינה בדק כמה סוגיות הנוגעות לליבת העשייה של יד ושם, ובהן פעילות המוזיאון, פעילות מחקר השואה, גיוס התרומות, פעילות המוסדות המנהלים, והאיזון התקציבי השוטף.

בביקורת התגלו ליקויים כמו שימוש לא תקין בחלק מנורות הפלורוסנט המייצרות קרינה אולטרה-סגולית, שבמקום; חללי תצוגה בהם נמדדה רמת תאורה גבוהה מהקבוע בהנחיות; ואי הקפדה על תנאי לחות וטמפרטורה נכונים שימור פריטי המוזיאון בארכיונים ובמחסן התמונות ואי קיומה של מערכת להתראה מפני הצפות בחללי האחסון.

יד ושם מחזיק באוספים גדולים של חפצים ומסמכים בעלי ערך היסטורי ייחודי שנועדו לסייע בהנצחת זיכרון השואה, ציין אנגלמן. ממצאי הביקורת מלמדים על הצורך בשיפור הניהול של אוספים אלו, כדי להבטיח את שימורם לדורות הבאים. בכלל זה שיפור הרישום והקטלוג של הפריטים, ניהול ממוחשב של פעולות השימור והשלמתם בטרם יידרדר מצבם, ווידוא עמידה בסטנדרטים של טמפרטורה, לחת והתאורה..

לצד הביקורת, משרד מבקר המדינה ציין לטובה את פעילות המוזיאון להנגשת אוספי השמות, תיקי המסמכים ודפי התיעוד של עדויות הניצולים במרשתת.

מיד ושם הגיבו לדוח מבקר המדינה: "ליד ושם לא היה גירעון בעשורים האחרונים ואין גירעון כיום. יד ושם לא אישר תקציב גירעוני ולא סיים שנת עבודה בגירעון. תקציב יד ושם היה מאוזן ונותר מאוזן. בניגוד לנאמר, הסכום של 25.6 מיליון שקל אינו גירעון, שכן מתבסס על תחזית עתידית חמש שנתית שיד ושם ערך בשנת 2019 ואשר לקחה בחשבון הנחות מחמירות ונועדה לאפשר היערכות בהתאם. יד ושם השכיל לצבור במהלך השנים קרנות שיבטיחו את חוסנו בטווח הארוך ובזכות זאת לא נקלע לגירעון גם בשנת 2020. נראה שאין מוסדות ציבוריים רבים שהשכילו ליצר קרנות צמיתות, קרנות חירום וקרנות בנייה בהיקף הקרנות שיש כיום ליד ושם.

"היות ורק כשליש מתקציב יד ושם הינו תקציב ממשלתי, באם הממשלה תגדיל את השתתפותה בתקציב יד ושם, ישמר האיזון התקציבי כפי שהיה עד כה. כמו כן, יש לציין כי כגוף הנשען ברובו על תרומות, פעל יד ושם באופן מבוקר ועם ראייה לטווח הרחוק גם בתחום זה על מנת להמנע מגירעונות, בין השאר על ידי תכנית גיוס רב שנתית המתעדכנת מידי שנה. במסגרת זו יד ושם בוחן את מבנה יחידת גיוס המשאבים שלו, את ערוצי הגיוס, את השותפויות, את שיטות ודרכי הגיוס, את מדיניות העבודה עם אגודות הידידים בישראל ובעולם ועוד.

"שני יועצי הגיוס האמורים הינם נותנו שירות שנים רבות. מדובר בבעלי מומחיות ייחודית המקיימים קשר שוטף וארוך שנים עם הקהילות והתורמים במרחבים שבתחום אחריותם. על פי החוק, יד ושם אינו חייב במכרז בהתקשרויות אלו.

"הנהלת יד ושם, ועדת הכספים וההנהלה הציבורית מבצעות מעקב שוטף והדוק על תכניות העבודה (הוצאות והכנסות) ברמה שוטפת ורבעונית.

"באשר לממצאים אודות קרינה חריגה מתאורה, יש לציין כי יצירות נייר רגישות לאור מאוחסנות בקופסאות ייעודיות במגירות, כך שאינן חשופות לאור כלל. באשר לתנאי טמפרטורה ולחות – בשנים האחרונות הותקנו מערכות מיזוג חדשות המותאמות לנדרש. לאור החשיבות שרואה יד ושם בשימור והנצחת פריטים מתקופת השואה, הוחלט לפני מספר שנים על הקמת משכן אוספים חדש, מבנה תת קרקעי שבנייתו נמצאת בימים אלו בעיצומה, בו ישוכנו אוספי יד ושם בתנאי האחסון המיטביים והמתקדמים בעולם וכן יוקמו במקום מעבדות שימור בסטנדרטים מוזיאליים בין-לאומיים. בניגוד לנאמר, בכל המקומות בהם מאוחסנים כעת זמנית האוספים (עד להעברתם למשכן האוספים החדש) ושיש בקרבתם צנרת מים, קיימת מערכת התראה על הצפות. יש לציין כי במשכן האוספים החדש לא יימצאו כלל מים באזורי האחסון.

"עובדי מחלקות האוספים, שהינם אנשי מקצוע בעלי מומחיות בתחום הארכיונים והמוזיאונים, מבצעים במסגרת תפקידם קיטלוג של הפריטים וכן איבחון פריטים שנזקקים לטיפול או לשימור דחוף עם קבלתם ביד ושם, תוך תיעוד האיבחון במערכת".