ארבע שנים לאחר ההצבעה בפה אחד בממשלה על התוכנית "לפיתוח כלכלי של הצפון" היא מתבררת כאות מתה. מאחורי התוכניות הראוותניות, הסרטים הפוליטיים שגוזרים הפוליטיקאים והודעות היח"צ מלאות הרהב, דו"ח מבקר המדינה שפורסם אתמול מלמד שתוכניות עשייה משמעותיות ותקציבי העתק שכביכול הרעיפה אז, ממשלת נתניהו, על תושבי הצפון היו אחיזת עיניים. "באישור התוכנית אנו עושים צעד נוסף בביטול המושג פריפריה" הצהיר אז נתניהו. "פיתוח מקומות עבודה וחדשנות יגרמו לצעירי האזור להישאר ואנו מקווים שצעירים מהמרכז יעברו צפונה". התקוות התבדו, הצעירים ממשיכים לעזוב ואין הגירה משמעותית מהמרכז לצפון.
משרדי הממשלה היו אמורים לפעול בהתאם לתוכנית אסטרטגית לפיתוח מחוז הצפון בתחומים כמו בריאות, תעסוקה ותיירות, שאושרה ב-2017 וכללה שורה של משרדים וגופים ממשלתיים. היקף התוכנית עמד על כ-19.3 מיליארד ש"ח – מתוכם 17.3 מיליארד ש"ח הוקצו למחוז הצפון המשתרע מרמת הגולן והגליל העליון בצפון ועד בקעת בית שאן ורמות מנשה בדרום. משרד מבקר המדינה בדק את תהליך קבלת החלטת הממשלה ואת יישומה בתחומי הכלכלה, התיירות, האנרגיה, החינוך, הבריאות והתחבורה.
בביקורת נמצא כי לא הייתה במשרד האוצר עבודת מטה מקיפה טרם החלטת הממשלה בנושא ונדמה כאילו נשלפה מהשרוול לצרכים פוליטיים. התוכנית הרב-שנתית לא הסתמכה על עבודות שונות של משרדי ממשלה וגורמים נוספים, והיא הוכנה לפי תקציבים שכבר אושרו למשרדי הממשלה. למעשה, מבקר המדינה גילה כי מתוך תקציב של 17.3 מיליארד ש"ח, עד כ-2.8 מיליארד ש"ח נבעו מתוספות תקציביות ויתר הסכומים מקורם בהחלטות ממשלה קודמות, בסיכומים תקציביים קודמים ובתוכניות קיימות של משרדי הממשלה שיועדו למחוז הצפון.
בהחלטת הממשלה נקבע כי אפקטיביות התוכניות שיתוקצבו במסגרת ההחלטה תיבחן, ובהתאם לכך תיבחן תוכנית המשכית. בסופו של דבר נמצא כי בתוכנית הרב-שנתית לא נקבעו יעדים מדידים שיאפשרו לבחון את השפעת ההחלטה על התחומים השונים ולא נקבע הגורם האחראי לבחינת האפקטיביות של התוכניות השונות. לכן גם לא גובשה תוכנית המשכית לתוכנית הרב-שנתית.
מבקר המדינה סקר שורה ארוכה של מרכיבים בתוכנית. בתחום הבריאות עלה כי מתוך תקציב של כ-2.5 מיליארד שקלים, רק 930 מיליון ש"ח הם כספים חדשים, כאלו שהצפון לא היה אמור לקבל גם בלי קשר להחלטה. נתוני תוחלת החיים של משרד הבריאות והלמ"ס מעידים על תוחלת חיים נמוכה יותר במחוז הצפון (81.8 שנים) לעומת שאר המחוזות, ושיעור תמותת תינוקות בין הגבוהים בארץ. עוד מתברר כי שיעור כוח האדם המקצועי בתחום הרפואה בצפון נותר מהנמוכים בישראל.
באותה החלטה נקבע תקציב של 235 מיליון ש"ח לטובת בינוי תשתיות והוספת מיטות אשפוז בבתי החולים הגליליים. בפועל, במשרד הבריאות הקצו כ- 150 מיליון ש"ח לטובת העניין והפערים בין מחוז הצפון לבית יתר המחוזות לא צומצמו; אדרבה- שיעור המיטות בצפון ירד. כך גם התוכנית לקיצור תורים תחת התחייבות תקציבית למעל חצי מיליארד שקלים לא הועילה והתושבים בצפון נאלצים להמתין זמן ארוך לקבלת שירותים או להגיע למרכז לצורך זה.
בתחום החינוך נמצא כי למרות שהושקעו קרוב למלוא התקציבים שהוקצו לנושא, אלו לא הביאו לצמצום הפער בנתוני הזכאות לבגרות בין מחוז הצפון לשאר המחוזות. שלא לדבר על ההחלטה הממשלתית החוזרת להקמת אוניברסיטה בצפון הארץ שלא קודמה במאומה.
המשך דו"ח המבקר לא מצביע על תקוות חדשות לגבי תוכניות מובטחות נוספות. כך תוכנית למשיכת תעשייה עתירת ידע לצפון לא הביאה אפילו חברה אחת למחוז. בתוכנית הממשלתית ליצירת מקומות עבודה חדשים נוספו בסה"כ 20 משרות חדשות בכל הצפון. גם התקציב שהוקצה לכאורה לפיתוח התיירות לא באמת עבר לצפון והסיוע הכלכלי לפיתוח התיירות לא באמת קרה.
עוד עולה מהדו"ח כי פיתוח תשתיות התחבורה במחוז הצפון הוא הנושא בעל ההיקף התקציבי הגבוה ביותר – 12 מיליארד ₪, אך למעשה הפרויקטים שתוקצבו היו בשלבים שונים של תכנון כבר לפני החלטת הממשלה. צעדים אסטרטגיים נוספים כמו העתק מחנות צה"ל לצפון, הרחבת איזור תעשייה והקמת שדת תעופה בין לאומי משלים לנתב"ג, שיכולים היו להיות מחוללי השינוי ומנועי הצמיחה הנדרשים לצפון – לא קודמו דיים.
בסיום הביקורת, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן המליץ למשרדי הממשלה לערוך בחינה מחודשת של מצב מחוז הצפון, את אפקטיביות הפעולות שנכללו בהחלטת הממשלה ולקדם תוכנית המשכית לצורך צמצום פערים בין מחוז הצפון לבין יתר המחוזות.
