בתחילת החודש הבא תתקיים ההצבעה בכנסת על התקציב ועל חוק ההסדרים הנלווה לו. אם יעברו, יחולו שלל רפורמות על השוק הישראלי, ובהן רפורמת מיסוי הכלים החד פעמיים, במסגרתה צפויה עליית מחירים בשיעור של בין 150-120 אחוזים. יבואני המוצרים החד פעמיים אומרים כי לצד הפגיעה הכלכלית בהם, הרפורמה תיפגע בעיקר בשכבות החלשות בחברה, וכלל לא תפתור את הנזק לאיכות הסביבה.
מס קנייה זה, הדומה באופיו לזה המוטל על סיגריות ומשקאות אלכוהוליים, הוא יוזמה של משרדי האוצר והגנת הסביבה מתוך כוונה להפחית שימוש בכלי פלסטיק חד-פעמיים. על פי נתונים שפרסמו המשרדים, הצריכה הביתית השנתית של מוצרי פלסטיק חד-פעמיים עומדת על כ-7.5 ק"ג לנפש, פי חמישה מאשר באיחוד האירופי. המס יוטל על כוסות, צלחות, קערות, סכו"ם וקשיות, ולפי התחזית יצמצם את הצריכה בישראל בכ-40 אחוז.
"מוצר שעלה לצרכן חמישה שקלים יעלה בעקבות המס בין 12-9 שקלים, זו עלייה מאוד משמעותית", אומר רמי שר שלום, מנכ"ל חברת "פעמית" ורשת חנויות "פעמית סטור"' ואחד מספקי החד-פעמי הגדולים בארץ.
על פי המשרד להגנת הסביבה, הכלים החד פעמיים הופכים במהירות ממוצר שימושי לפסולת הממשיכה להתקיים לעיתים גם אלפי שנים, מביאה להגדלת עלויות פינוי אשפה, לעלייה בזיהום הים, השטחים הפתוחים והמרחב הציבורי, ומקבעת את התלות בדלקים פוסיליים מזהמים מהם הפלסטיק עשוי.
"הטלת מס היא דרך רגולטורית נוחה להתמודד עם בעיה אבל הטלתו לא תפתור למעשה שום בעיה, היא רק תשית עול כלכלי על הציבור", כך שר שלו, לדבריו, הבעיה המרכזית היא בטיפול בפסולת שנעשה בדרך של הטמנה שאיננה ידידותית לסביבה. בנוסף, הוא מציין כי גם על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, הכלים החד פעמיים מהווים רק 6 אחוזים מפסולת הפלסטיק הכללית. כל השאר הם פסולת פלסטיק של תעשייה או אריזות ובקבוקים שמטופלים במסגרת חוק האריזות. מתוך ששת האחוזים הללו רוצים לצמצם 40 אחוזי צריכה.
לטענתו, במשרדי האוצר והגנת הסביבה לא עשו עבודת מטה ראויה שתפתור את הבעיה האמיתית. "35 אחוזים מהמוצרים הנמכרים הם בשוק המוסדי – בתי חולים, צבא, בתי קפה, מסעדות, חברות קייטרינג. הם בוודאי לא יצמצמו את הצריכה. וכשם שהמחיר יעלה ל-65 אחוזים הנותרים שבשוק הצרכני, המחיר יעלה גם עבור בתי החולים. אם בית חולים מסוים מוציא 100 אלף שקלים על חד"פ, עכשיו הוא ישלם 150 אלף. גם עבורם זה עול כלכלי". כמי שמכיר את השוק הצרכני היטב, הוא מאמין שהירידה בשוק הפרטי תעמוד על 20 אחוז, בניגוד לחישובי משרדי הממשלה.
"יוקר המחיה פה גם ככה מאמיר והנפגעים הראשיים זה השכבות החלשות", כך שר שלום. "אף אחד לא בא להתייעץ או לשאול אותנו. זה הושת כגזרה שהציבור צריך לעמוד בה והוא לא יכול". היבואנים פנו לשרים ובמענה למכתבם, אמרו במשרד להגנת הסביבה: "לעמדתנו, המציאות של צריכת כלים חד פעמיים באופן יומיומי ושוטף על ידי חלק משמעותי ממשקי הבית והארגונים בישראל, היא בדיוק ההתנהגות הצרכנית הלא רצויה שמדיניות המיסוי מבקשת לשנות".
המטרה היא להתיישר עם מדיניות העולם, כך על פי המכתב. "גם האיחוד האירופי רואה בשימוש בפלסטיק חד פעמי תופעה לא רצויה הדורשת התערבות רגולטורית, ולאחר בחינת הנושא בחר לייצר רגולציה מקיפה לצמצום השימוש בפלסטיק חד פעמי בשל נזקיו הסביבתיים".
לטענה בדבר היעדר עבודת מטה מקצועית, אמרו במשרד להגנת הסביבה כי היא ,משוללת יסוד", וכי זו נעשתה בשיתוף פעולה בין משרדי הגנת הסביבה, האוצר ורשות המיסים, תוך התייעצות עם ה-OECD. ןבמסגרתה התבצעו סקירות עומק על הנעשה בתחום בעולם, ונבחנו כלי מדיניות שונים להתמודד עם הסוגיה.
"אנחנו מדינה יהודית ומארחת וחיים סביב מעגל השנה. לעומת אירופה יש לנו חגים ושבתות ואירועים משפחתיים גדולים, והחד פעמי הוא חלק מזה זה תרבותי", מסביר שר שלום את הטענה בדבר הצריכה המופרזת בארץ.
במחקר שנערך עבור המשרד להגנת הסביבה עולה כי 95 אחוז מהישראלים צורכים חד פעמי ומייצרים פסולת בכמות של 68,344 טון בכל שנה; כ-90 אחוז מהזיהום בחופי ישראל מקורם בפסולת פלסטיק וכי כלים חד פעמיים תופסים כ-19 אחוזים מנפח הפסולת בשטחים הציבוריים. כמו כן, נמצא קשר מובהק בין הרגלי האירוח והטיולים לבין צריכה מוגברת של חד פעמי.
שר שלום ויבואנים נוספים מקווים להמשך הידברות מול המשרדים במטרה להירתם למאבק בפגיעה באיכות הסביבה, אך בצורה יותר מושכלת. "יש מקום גם לשיח איתנו כיבואנים, למצוא את הפתרונות הנכונים, אנחנו בעד הסביבה, לא נגד".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "צריכת כלים חד-פעמיים בהיקפים הנצרכים בישראל היא התנהגות צרכנית לא רצויה, שמדיניות המיסוי של משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה מבקשת לשנות. הכלים החד-פעמיים מייצרים נזק רב בשטחים הפתוחים, בים, ברחבי העיר, במהלך המיחזור ובמטמנות – נזק הגדול יותר יותר מהכמות המוחלטת שלהם.
"המגמה במדינות מפותחות, ובפרט באיחוד האירופי, היא לאסור כליל את השימוש בסוגים מסוימים של מוצרי פלסטיק חד-פעמיים, ובהם סכו"ם, צלחות, כוסות וקשיות. לאחר עבודת מטה מקיפה שנערכה במשרד להגנת הסביבה ובמשרד האוצר, החליטו המשרדים להטיל מס באופן פחות נוקשה פחות מאיסור שימוש, בדרך שמאפשרת לצרכנים גמישות וחופש בחירה לגבי היקף השינוי בצריכה ומעבר לכלים רב-פעמיים. המשרדים מצפים להורדה בצריכה של כ-40 אחוז מהצריכה של כלים חד פעמיים במגזר הביתי והמוסדי כאחד.
באשר לחוק האריזות: בעוד בבסיס חוק האריזות עומד מודל כלכלי להעמסת עלויות על המוצר הסופי והיצרנים, המיסוי על כלים חד-פעמיים הוא מכשיר מדיניות לטיפול בכשל שוק עמוק יותר, כדי להפחית במקור את הייבוא לישראל".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "הטלת המס נעשתה במטרה להפחית צריכת כלים חד-פעמיים, ובהתאם לעבודת מטה בשיתוף המשרד להגנת הסביבה שהצביעה על כך שקיימת גמישות בביקוש לכלים חד-פעמיים, ועלייה במחיר תביא להפחתת צריכה. מאחר שלכלים חד-פעמיים קיים מוצר תחליפי – שימוש בכלים רב-פעמיים ושטיפתם, לצרכנים תהא נתונה הבחירה האם להישאר באותם הרגלי צריכה ולספוג את המס, או לחלופין להפחית את השימוש בכלים חד-פעמיים ובכך אף להגיע לחיסכון כספי".
