חמישה ימים בלבד אחרי שמונתה ליו"ר הוועדה החדשה לביטחון הפנים בכנסת, הגיעה ח"כ מירב בן־ארי (יש עתיד) לסיור בעכו כדי להתרשם מקרוב ולשמוע מהתושבים ובעלי העסקים בעיר על מה שחוו בימי הפרעות בחודש מאי, במהלך מבצע שומר החומות. כמה שבועות לפני הסיור, שהתקיים ב־16 באוגוסט, היא פנתה אליי וביקשה שאתלווה אליה, כתושב העיר וכמי שסיקר את המהומות הקשות באופן צמוד.
"הסיור שלי איתך בעכו טלטל אותי, ואני שמחה שעשינו אותו עוד לפני שנכנסתי לוועדה", אומרת לי בן־ארי השבוע, בריאיון שקיימנו בלשכתה בכנסת. "אף פעם לא קיבלתי את הטענה המופרכת שביקשה להציג את אירועי שומר החומות כסימטריה בין יהודים וערבים", היא מוסיפה. "כשביקרתי אצלכם בעכו ובלוד, קיבלתי פרספקטיבה לאירועים. ראיתי את בתי הכנסת השרופים בלוד ואת הצימרים השרופים בעכו. פגשתי את משה אפוטה, שסיפר איך לקחו לו מהגלריה את הציורים של קדישמן וזרקו אותם לים. פגשתי את מאיר דוידסון ממלון עכותיקה, שסיפר איך הגיעו אליו הביתה ובזזו מכל הבא ליד, אפילו את נייר הכסף החד־פעמי לקחו. כל סיפור ששמעתי נצרב בי ועורר זיכרונות קשים מההיסטוריה של העם היהודי. מה קורה פה? אנחנו מדברים על עכו ולוד, מרכז מדינת ישראל. איך הגענו למצב שבאוגוסט יהודים לא באים לטייל בעכו, עיר שהתיירות היא ליבת הכלכלה שלה?"
בביקוריה בערים המעורבות פגשה בן־ארי גם את ראשי הערים, שחלקם התקשו לדבריה להודות בעומק השבר וניסו למרוח שכבת איפור על הפצעים. "אמר לי ראש עיריית לוד 'הכול בסדר אצלי, העיר שלי מלאה ואין דירה שנשארת ריקה. אבל האוכלוסייה החזקה שלי עוזבת'. ראשי הערים מפחדים לירות לעצמם ברגל, הם חוששים שאם יספרו כמה קשה פה הם ירחיקו אוכלוסייה חזקה. בית בעיר זה לא כמו בית במושב. יש חבר'ה חדורי אידאולוגיה, למשל ח"כ שמחה רוטמן שעבר לגור בלוד. אבל רוב הציבור שגר בערים המעורבות לא עושה את זה בשם אידיאל, ואנחנו צריכים לחזק את הערים המעורבות. זו ציונות אמיתית".
מה חשבת על אלה שהטילו את האשמה על הגרעינים התורניים?
"מי שחושב שהבעיה בלוד היא הגרעין התורני, לא מכיר את לוד ולא מכיר את הגרעין התורני. הגרעינים התורניים לא רלוונטיים לדיון. בסוף, עם גרעין תורני ובלי גרעין תורני – האירועים בערים המעורבות היו מתרחשים כנראה בכל מקרה. יש גם בעיה אמיתית באמירה שאותם פושעים באו מרקע של מצוקה. איזו מצוקה הייתה לבן של בעלי מסעדת הזקן והים ביפו, שהביאה אותו לזרוק את אותו בקבוק תבערה כדי לפגוע ביהודים, ורק בטעות פגע בבית של ערבים? זו מסעדה שעשתה ערמות של כסף. במחלקת הרווחה בעכו העידו שבין המעורבים במהומות היו תלמידים נורמטיביים, בני טובים". עם זאת, בן־ארי מציינת ש"גם אנחנו כמדינה הזנחנו והתעלמנו מבעיות רבות בחברה הערבית והבדואית".
מודל ירושלים העתיקה
מירב בן־ארי, 45, מתגוררת בתל־אביב, עורכת דין במקצועה ואם בהורות משותפת לבתה אריאל. היא נבחרה לראשונה לכנסת בשנת 2015 מטעם מפלגת כולנו בראשות משה כחלון. שלושה ימים לפני סגירת הרשימות לכנסת הנוכחית הצטרפה ליש עתיד, ושובצה במקום התשיעי. לאחר הרכבת הממשלה הציע לה לפיד לעמוד בראשות ועדה פרלמנטרית חדשה שתעסוק בנושאי ביטחון פנים, ושתחומי אחריותה יפוצלו מוועדת הפנים והגנת הסביבה.
"בקווי האוטובוס לכותל נוסעים יהודים וערבים וכולם סופגים את האבנים. הנושא הזה חייב טיפול רציני מאוד. זה לא איבוד ריבונות, אלא איבוד שליטה. אסור לקבל מציאות כזאת"
"כשיאיר לפיד הציע לי את הוועדה לביטחון הפנים לא התלהבתי", היא מודה. "נושאי הליבה שלי מהיום שנכנסתי לכנסת ועוד קודם לכן הם חינוך ורווחה, וביטחון הפנים הוא לא חלק מהדי־אן־איי שלי. אבל יאיר אמר לי שזה הנושא הכי חשוב, מעניין ורלוונטי במדינה, ודחף אותי לקחת את התפקיד". הוועדה מפקחת בין השאר על פעילות המשטרה, שירות בתי הסוהר ורשות הכבאות, ועוסקת במלחמה בפשיעה, במוכנות לאירועי חירום אזרחיים ועוד.
"בעשור האחרון התעצם המשרד לביטחון הפנים בסמכויות ותקציבים, ובייעוץ המשפטי של הכנסת אמרו שלא ייתכן שהנושאים הללו יחנו בוועדת הפנים והגנת הסביבה, אחת הוועדות העסוקות בכנסת", מסבירה בן־ארי. "לאחר שהתחייבו לי שבסיום הקדנציה תיכנס הוועדה לתקנון הכנסת כוועדה קבועה, הסכמתי לעמוד בראשה ולמעשה להקים אותה".
אכן, רצף האירועים בשנה האחרונה ובהם פרעות שומר החומות, בריחת המחבלים מכלא גלבוע וכשלים שנחשפו בפעילות כוחות החוק והאכיפה, המחישו את נחיצות הוועדה, המפקחת על גופי ביטחון הפנים ודורשת תשובות ותיקון.
"בפירמידת הצרכים של מאסלו, הדבר הכי חשוב הוא ביטחון, שאדם יוכל לקום בבוקר בבטחה לעבודה", אומרת בן־ארי. "הנושאים שבאחריותנו רלוונטיים לכל אדם במדינה. לקראת כינוס הוועדה פגשתי את מפכ"ל המשטרה, נציב הכבאות, נציבת שב"ס ועוד. אני מנסה ללכת בין הטיפות, בין ביקורת ופיקוח על הרשויות לרצון לגבות. הגופים הללו צריכים להבין שיש סמכות שמפקחת על ההתנהלות שלהם".
אני שואל את בן־ארי איך אפשר לדבר על תוכניות עתידיות לחיזוק המשטרה, כאשר עד כה אפילו לא תלו מחדש את השלט "משטרת ישראל" מעל התחנה שהוצתה בכניסה לעיר העתיקה בעכו, ושמאז חודש מאי לא חזרה לפעילות. תושבים יהודים בערים המעורבות אומרים כי הם חדלו מלהתלונן על תקיפות לאומניות, משום שאיבדו אמון בטיפול המשטרתי. אחרי שבע בערב, אני מספר לה, לא תמצאי יהודי שמסתובב ברחובות מרכז העיר ובטיילת בעכו. גם בלוד האירועים הלאומניים לא פסקו.
"אני בתוך האירוע הזה רק חמישה שבועות, ויש כאן הרבה דברים שצריך לתקן, אבל כבר למדתי שבכנסת הדברים עובדים בתהליך ואני אגיע לשם", היא מצהירה.
כבר בישיבת הוועדה הראשונה זימנה את מפכ"ל המשטרה רב־ניצב קובי שבתאי ואת השר לביטחון הפנים עמר בר־לב, וביקשה שיציגו את תוכנית העבודה שלהם לשיפור עבודת המשטרה, המאבק בפשיעה בחברה הערבית ועוד. הדיון, שהפך לעיתים לזירת קרב של צעקות והטחת אשמות בין חברי הכנסת מהימין ונציגי המגזר הערבי לבכירי המשטרה, העיד על התקוות והאתגרים הרבים שנתלים בוועדה.
"אחת התוכניות שהוצגו בוועדה", היא מפרטת, "היא הכוונה להפוך את עכו ולוד לערים בטוחות, בדומה לפעילות בעיר העתיקה בירושלים. הכוונה היא לרשת את כל העיר במצלמות, שהכול יהיה מתועד. זו תוכנית מהפכנית שתחזיר את הביטחון, כמו שהחזירה את הביטחון לעיר העתיקה בירושלים. גם אם זה ייקח זמן, אנחנו נחזיר את הביטחון. צריך לפעול גם מול בתי המשפט והפרקליטות, אבל קודם כול לתת לאזרח בלוד את ההרגשה שבכל מקום הוא בטוח, כי רואים אותו במצלמות וברחפנים שירשתו את העיר".
חבית חומר נפץ
ביום שלישי השבוע ניהלה בן־ארי בוועדה שני דיונים. האחד עסק ברפורמת הרגולציה בכבאות, והשני ביחסן של המשטרה והפרקליטות לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית – דיון שהיה רגיש וטעון. נפגעת תקיפה מינית שיתפה את הנוכחים בסיפורה הקשה, ונציגות ארגוני סיוע תיארו את דרך הייסורים שנפגעות נאלצות לעבור סביב הטיפול בעניינן והליכי החקירה והמשפט. הן הלינו על כך שהמשטרה והפרקליטות פועלות להרחיק את הנפגעות מההליך השיפוטי הנוגע להן כל־כך. בדברי הסיכום שלה אמרה בן־ארי כי "הוצגו כאן דברים שמראים כאילו מדינת ישראל היא מדינת עולם שלישי". היא פנתה אל נציגות ארגוני הנפגעות וביקשה "לעדכן אותי בכל דבר, כי לשם כך הוקמה הוועדה". מנציגי המשטרה והפרקליטות דרשה לפעול לתיקון הליקויים, והבטיחה לעקוב.
"צריך לתקן דברים רבים, אבל קודם כול חייבים להחזיר את מה שאיבדנו בשנים האחרונות", אומרת בן־ארי. "אתה רואה אובדן הרתעה. במקום אחד שוטר הוא אדם שאנשים יזדהו בפניו ויקבלו את הקנס שיטיל עליהם, ובמקום אחר לא יספרו אותו".
היא עובדת בשיתוף פעולה הדוק עם חברה לסיעה, סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ', שמונה לפרויקטור למאבק בפשיעה בחברה הערבית. "כשבאתי לסגלוביץ' אמרתי לו שצריך לטפל גם בחינוך וברווחה. הוא אמר לי 'קודם כול צריך להחזיר את ההרתעה והמשילות והכוח לשוטרים, ואחרי זה נתעסק בפרויקטים של רווחה וחינוך'. קודם צריך לדאוג לעונשי מינימום, יותר שוטרים ויותר כוח. אני מתכוונת לקדם בוועדה את ענישת המינימום, וביקשתי להיפגש עם מנהל בתי המשפט כדי להתחיל לטפל בסוגיה.
"יש הרבה מה לתקן, כל עיר מעורבת היא כמו חבית חומר נפץ שעלולה להתפוצץ בכל יום. ההזנחה של הבדואים מתפוצצת לנו בפרצוף, והתיקון של זה הוא לא עניין של חודשיים־שלושה. יש שם פוליגמיה והבאת נשים פלסטיניות והצמחת דור ב' של פלסטינים. אנחנו רואים דגלי פלסטין במקומות שלא ראינו בעבר. אם מתוך החברה הבדואית צומח נרטיב לאומני שמפיל עמודי חשמל בשומר החומות, אנחנו צריכים לחסל את הלאומנות, לחסל את האירוע הזה.
"אם לא היינו מבינים שיש בעיה, היינו ממשיכים למרוח בכנסת את הנושאים הקשורים לביטחון הפנים בוועדת הפנים. אבל לקחתי את הנושא ברצינות, והצוות המקצועי בוועדה בהלם. בכל יום מליאה יש בוועדה שני דיונים, ובמשך יומיים בשבוע אני יוצאת לסיורים בשטח ברחבי המדינה. במשך שנים מרחנו את סוגיית האסירים הביטחוניים בבתי הכלא, והיא מתפוצצת לנו בפנים. כל מה שאסיר ביטחוני עושה בפנים זה לתכנן איך הוא בורח ואיך הוא פוגע, ואנחנו צריכים לטפל בדברים האלה. ישנה גם רפורמת הכבאות שהארגון חייב לעבור", מונה בן־ארי עוד ועוד נושאים שהיא נחושה להסתער עליהם.

לוח חלק
חלק מהדיונים בוועדה מעוררים הד ציבורי ותקשורתי נרחב. אחד מהם היה הדיון בנושא "התנהלות המשטרה בחקירות על ציוצים בטוויטר", שהעלה לסדר היום ח"כ איתמר בן־גביר. השתתף בו ח"כ לשעבר מיכאל בן־ארי, שבעדות מטרידה מאוד סיפר כיצד הוא מוזמן שוב ושוב לחקירות משטרה, לכאורה טורדניות ולא ענייניות, במטרה לפגוע בשמו הטוב ובלגיטימיות שלו.
"אני כנראה אחטוף פה אבל אקח סיכון", כתבה בן־ארי בטוויטר לאחר הדיון, ושיתפה סרטון מדברי בן־ארי בוועדה. "לא הכרתי את חכ"ל מיכאל בן־ארי. קראתי קצת כתבות עליו, בעיקר בתקופת הבחירות שבה נפסל מלכהן בכנסת, אבל היום שמעתי את העדות שלו בוועדה שלי והיא פשוט טלטלה אותי". בן־ארי הביעה תקווה "שהלקחים מהאירוע יופנמו ויילמדו, לא צריך להתנהל כך ולא משנה מאיזה צד אתה במפה הפוליטית".
חברי כנסת מהאופוזיציה מיהרו לשבח אותה. "מירב היא שמורת טבע בפוליטיקה הישראלית", החמיא ח"כ בצלאל סמוטריץ'. "כנסת ישראל ועם ישראל התברכו בשובך". ח"כ עמיחי שיקלי כתב כי בן־ארי היא "חברת הכנסת שאני הכי מעריך. מעוררת השראה". בן־ארי מספרת כי גם ראש הממשלה נפתלי בנט שיבח אותה על הדברים שכתבה.
"גם את איתמר בן־גביר לא הכרתי לפני שפגשתי אותו בכנסת, והוא נמצא בכל הדיונים שלי בוועדה ויש לו הרבה מה לתרום. הוא מרתק בעיניי", מוסיפה בן־ארי בשיחתנו. "הגעתי לדיון כמו לוח חלק ובלי היכרות מוקדמת. באתי לשמוע, ומיכאל דיבר עשר דקות לפחות ולא יכולתי לעצור אותו. היו לי דמעות בעיניים. זה טלטל אותי. אתה לא מאמין איזו השפעה הייתה לציוץ שלי עליו, זה הגיע הכי גבוה במשטרה ובפרקליטות, וגרם לטלטלה אפילו בלי שהייתי צריכה לשאול על התנהלותן. שני השוטרים שישבו בדיון היו בשקט, הבינו שההתנהלות הייתה גרועה. לפעמים לא צריך לעשות כלום, רק להציף. לא איתמר בן־גביר כתב את הדברים אלא מירב בן־ארי, כמו אדם מן היישוב שרואה את זה ואומר לעצמו 'משהו קורה פה'".
היא מגדירה את עמדותיה כימין־מרכז: "מבחינת יש עתיד אני סוג של דופן ימין במפלגה. גדלתי בבית ציוני ודעותיי היו תמיד בימין־מרכז. חינכתי דורות של נערים לערכי אהבת המדינה והמולדת ושירות משמעותי בצבא".
בן־ארי מאמינה שבעבודה מאומצת תצליח להגשים את היעדים שהציבה ולקדם שינוי, בשיתוף פעולה עם רשויות ביטחון הפנים ובעזרת השקעה ממשלתית מוגברת. אני מביע ספקנות לנוכח הלהט שלה, ומספר לה כי משפחות רבות בערים המעורבות חיות בפוסט־טראומה, מתקשות להאמין להבטחות וחרדות מפני העתיד.
"אני לא אומרת לך חארטות", מגיבה בן־ארי. "אני מאמינה שעם העברת תקציב המדינה ותגבור המשטרה והרשויות המקומיות נוכל לתת להם הגנה טובה יותר. ישבתי עם מפקד מחוז הדרום והוא שאמר לי 'מה שהיה פה בשומר החומות לא יחזור עוד'. אני עוד אשב עם כל מפקדי המחוזות בחודש הקרוב. גם שמעון לביא במחוז הצפון עושה עבודה מאוד רצינית, וכל מי שלא, ייכנס גם לאירוע. אנחנו לא יכולים לאפשר לאזרחי ישראל לעבור עוד פעם את האירוע הזה, כי בפעם הבאה זה לא יסתכם בעכו ולוד.
"לפני שבוע עשיתי דיון על מסקנות המשטרה, ואמרו לי שבעוד שבועיים יגישו את מסקנות שומר החומות. אמרתי להם שאין בעיה, תבואו לפה עוד פעם. אני לא ארפה. אני אלך לכל עיר כמה פעמים שאזדקק כדי להבין וללמוד ולראות איפה צריך לשים דגש ולהוסיף כוחות. כיו"ר ועדה לביטחון פנים אני רוצה לדעת שבכל יום אני עושה משהו כדי למנוע את אירועי שומר החומות הבאים".
דרושים עונשי מינימום
בשבועות האחרונים הסיטה חברת אגד את קווי התחבורה לכותל ממסלולם, זאת בעקבות התפרעויות קבועות ויידויי אבנים לעבר האוטובוסים בשער שכם. "הנושא הזה חייב טיפול רציני מאוד. זה לא איבוד ריבונות, אלא איבוד שליטה. אסור לקבל מציאות כזאת", אומרת בן־ארי. "בקווים האלה נוסעים יהודים וערבים וכולם סופגים את האבנים. לא הצלחתי עדיין להיכנס לעובי הקורה, אבל בפגישה עם מפקד מחוז ירושלים אבקש להבין מה קורה שם".
מוקדם יותר השבוע אישרה הממשלה את הצעת שר המשפטים גדעון סער להעניק למשטרה סמכות לערוך חיפוש בלי צו בית משפט, כאשר יש חשד סביר להימצאותו של חפץ הקשור לעבירה חמורה – כולל החזקת נשק לא חוקי. "חד־משמעית אני בעד", אומרת על כך בן־ארי. "אנחנו במלחמה, ובמלחמה הזאת צריך לעשות כל מה שאפשר כדי להחזיר את הביטחון".
ומה יקרה, אני שואל, אם נגלה שהמשטרה תנצל את ההיתר הממשלתי כדי לבצע פשיטות בבתים של פעילי ימין, נוער גבעות וכדומה? "אני מניחה ששוטר לא ייכנס לבית שלך או שלי לחפש נשק, זה יתבסס על מידע מודיעיני", משיבה בן־ארי. "ואם זה יקרה, אין בעיה – בשביל זה יש ועדה לביטחון הפנים. אם יקרה דבר כזה הוא יגיע לוועדה".
האם לדעתך השב"כ צריך להיות מעורב במאבק בפשיעה בחברה הערבית?
"הוא כבר מעורב. הם שם והם מעורבים והם צריכים להיות מעורבים".
בשבוע שעבר, באחד מסיורי השטח, ביקרה בן־ארי את חיילי מג"ב של יחידת מגן בנגב, האמונה על סיכול עבירות אמל"ח וסמים. "פגשתי יחידה מדהימה של לוחמים אחרי צבא, מלח הארץ, שיש לה אמצעים מדהימים", היא מספרת. "הבהרתי להם שעכשיו יש להם אבא ואימא בכנסת, ושאלתי מה הכי מטריד אותם בעבודה שלהם. הם אמרו לי שלא הנשקים, לא אמצעי הלחימה ולא הבדואים, אלא זה שאחרי שהם נותנים עבודה, מגייסים מודיעין, תופסים את העבריינים ומגבשים כתבי אישום – בסוף הם פוגשים אותם מחדש בשטח כי בית המשפט שחרר אותם. מהצפון ועד הדרום אני שומעת מהשטח ביקורת על התנהלות הפרקליטות ובתי המשפט. העבריינים מביאים איתם עורכי דין תותחים, ויוצאים החוצה".
בהקשר הזה, בשבוע שעבר חשפנו באתר מקור ראשון כי שופט בית המשפט המחוזי בחיפה שחרר למעצר בית, מחוץ לעכו, צעיר בן 21 שהואשם ברשימת סעיפים חמורה של עבירות ממניע גזעני והשתתף בהצתה של מלון האפנדי בעכו, שהביאה כזכור למותו של חתן פרס ביטחון ישראל אבי הר־אבן. לאחר שחרורו נערכה בעיר העתיקה מסיבה המונית לכבוד "הגיבור הפלסטיני" המקומי.
"זה מטריד אותי מאוד", אומרת בן־ארי, ומבהירה כי היא מתכוונת לפעול בעניין. "קבעתי פגישה עם מנהל בתי המשפט ועם מנכ"ל משרד המשפטים. נבקש תשובות גם מהפרקליטות ומבתי המשפט, ואני מתכוונת לקדם את החמרת הענישה וקביעת ענישת מינימום".
היא מבקשת לטפל גם בבקשת המשטרה לתקן את "חוק השומרים", המאפשר את עסקי הפרוטקשן בגליל ובנגב, במסגרת הקמת חברות שמירה פיקטיביות. את החוק מקדם ניצב שמעון לביא, מפקד מחוז הצפון של המשטרה. "אני יודעת שיש מחוזות בפרקליטות שעובדים בצורה רצינית מאוד ויש שם עם מי לדבר, ואיפה שאין – אנחנו ניכנס. אבקש מהפרקליטות לדווח, ואעבוד עם שרי המשפטים וביטחון הפנים והצוותים שלהם, שמגויסים לנושא במאת האחוזים. תן לי לעבוד איתם ותבוא אליי בעוד שנה. נראה אותך אומר לי שכלום לא קרה".