החדשות מהמזרח מדאיגות מאוד: סין נמצאת בעיצומה של הרחבה מהירה של מערכות הנשק האסטרטגי והגרעיני שלה. השבוע נודע כי לפני כחודשיים ניסתה סין בהצלחה טיל חלל על־קולי (רכב היפר-סוני, הנע במהירות של יותר מפי 5 ממהירות הקול) בעל יכולת גרעינית, שהקיף חלקית את כדור הארץ לפני שצנח בחזרה לכדור הארץ. היא גם בונה מאות מאגרי טילים חדשים, וכן דור חדש של צוללות טילים בליסטיים אסטרטגיים.
"זו הייתה החלטה פוליטית לעשות את הניסוי הזה כעת", קובעת רבקה היינריכס, בכירה במכון הדסון, המכהנת בוועדה המייעצת לפיקוד האסטרטגי של צבא ארה"ב. "ברור שממשלת סין עושה שרירים. השאלה היא איך הממשלה האמריקנית תגיב". חלק מהמומחים, כמו היינריכס, טוענים שממשל ביידן צריך "לבצע שינויים משמעותיים מאוד, שיראו שאנחנו רציניים בנוגע להרתעת התוקפנות הסינית באוקיינוסים ההודי והשקט".
שליח הנשיא לשעבר לבקרת נשק, מרשל בילינגסלי, ממליץ לוושינגטון לא רק להמשיך בחידוש ההרתעה הגרעינית שלה, אלא אף להמשיך בפיתוח "יכולות קריטיות חדשות", כגון טיל שיוט גרעיני המשוגר מהים ומערכות בליסטיות לטווח בינוני. אבל אחרים, כמו ג'פרי לואיס, מנהל התוכנית לאי־הפצה גרעינית במזרח אסיה במרכז ג'יימס מרטין במונטריי, קליפורניה, סבורים אחרת: "התשובה הנכונה היא לא לעשות דבר", אמר לואיס. "אנחנו לא צריכים להשתתף במרוץ חימוש".
חוסר השקיפות של סין לגבי התוכנית שלה, פירושו שקיימת סכנה כי ניסויים כאלה יתפרשו בוושינגטון כמעבר מהותי לעמדה גרעינית התקפית, אומר ג'או טונג, עמית בכיר בקרן קרנגי לשלום בינלאומי בבייג'ינג. "סין אף פעם לא מצהירה היכן היא עומדת לעצור, ובארה"ב רואים זאת כמו הצטברות גרעינית מתמשכת". ג'או הוסיף שהוא מאמין כי בייג'ינג משוכנעת שארה"ב מעוניינת לבלום את עלייתה של סין: "סין חשה עוינות אסטרטגית יותר מארה"ב, מה שמגביר את התפיסה שלה שארה"ב תסלים ביתר קלות את הסכסוך לרמה גרעינית".
דובר הפנטגון ג'ון קירבי, בדומה לדוברים בבית הלבן ובמשרד ראש המודיעין הלאומי, סירב השבוע לאשר שהניסוי נערך. אבל, אמר קירבי, "הבהרנו את חששותינו לגבי היכולות הצבאיות שסין ממשיכה לאגור, יכולות שרק מגבירות את המתחים באזור ומחוצה לו".
ראש הפיקוד האסטרטגי של ארה"ב, אדמירל צ'ארלס ריצ'רד, האחראי על הנשק הגרעיני של הצבא, סירב לאשר את הדיווח על הניסוי, אולם אמר לכתב עת צבאי כי "ההתרחבות עוצרת הנשימה של היכולות האסטרטגיות והגרעיניות" פירושה ש"סין יכולה כעת לבצע כל אסטרטגיה אפשרית של שימוש גרעיני". ריצ'רד התייחס להתקדמות הצבאית של סין כ"פריצת דרך אסטרטגית".
אף כי סין לא צפויה להגיע לשוויון גרעיני מול ארה"ב ורוסיה בעתיד הנראה לעין, הצטברות הטילים משמעותית מאוד מנקודת מבט סינית, כמו גם בהקשר ההיסטורי הבינלאומי, כך עולה מדו"ח שפורסם בחודש שעבר ב"ביטאון מדעני האטום".
לפי הדו"ח, "המספר הכולל של משגרי הטילים דומה למספר הכולל של ראשי נפץ גרעיניים במאגר הסיני; הוא עולה על מספר משגרי הטילים שרוסיה מפעילה; מתקרב למספר המשגרים שארה"ב מפעילה; והוא בניית המשגרים הגדולה ביותר בהיסטוריה מאז שארה"ב ורוסיה הקימו את כוחות הטילים הבליסטיים הבין־יבשתיים שלהן במהלך המלחמה הקרה".
סין גם ניסתה טיל בליסטי חדש שמשוגר מצוללת, כחלק מסוג שקט יותר של צוללות גרעיניות שהיא מתכננת לבנות. היא מפתחת חמקן מפציץ אסטרטגי, נשק נגד לוויינים ולייזרים שיכולים לעוור לווייני סיור אמריקניים, כך אמר דין צ'נג, עמית מחקר בכיר בקרן הרטיג'.
הצטברות הנשק האסטרטגי של סין מתרחשת על רקע התעצמות ההשקעה שלה במודרניזציה צבאית, אשר החלה יחד עם המאה ה־21 והואצה בעשור האחרון, כך טוען טאי מינג צ'ונג, מנהל במכון סן־דייגו לסכסוכים גלובליים באוניברסיטת קליפורניה.לדבריו, סין רוצה להגיע עד 2035 לשוויון כמעט עם הצבא האמריקני. בתוכנית החומש האחרונה שלה הודיעה בייג'ינג שהיא רוצה להאיץ חלקים נבחרים מתוכנית המודרניזציה, כך שתושלם עד שנת 2027. עד 2049, מאה שנים להקמת הרפובליקה העממית של סין, "הם רוצים להיאבק בארה"ב על מנהיגות העולם".
בתחומים מסוימים, השוויון הושג כבר. "מה שמפחיד זה לא רק כמה מהר הסינים הצליחו להדביק את הקצב שלנו בנשק היפר־סוני, אלא גם שבמקרים מסוימים הם מסוגלים ליותר מאיתנו", אמר מארק לואיס, בכיר לשעבר בפנטגון שמכהן כיום כמנכ"ל מכון טכנולוגיות מתפתחות באיגוד התעשייה הלאומי להגנה.
הלקח המרכזי, אמר טיילור פראבל, מנהל התוכנית ללימודי אבטחה ב־MIT, הוא שהדיאלוג בין ארה"ב לסין בנוגע ליציבות אסטרטגית "דחוף להפליא". ההתפתחויות מואצות יותר ויותר, ו"אין הרבה תקשורת לגביהן בין ארה"ב לסין".
בייג'ינג מצידה הכחישה השבוע את הדיווח על ניסוי היפר־סוני. דובר משרד החוץ הסיני ג'או ליג'יאן אמר שהבדיקה כללה "חללית רגילה", שחלקים ממנה "התנתקו לפני הכניסה לאטמוספירה של כדור הארץ, ונשרפו מעל ים מזרח סין". לדבריו, הניסוי נועד ל"שימושים של שלום בחלל החיצון".
