המתיחות בין השר המנוסה גלעד ארדן לבין המפכ"ל הממולח רוני אלשיך מתחילה להזכיר את מריבת האימים בין שר הביטחון לשעבר אהוד ברק לבין הרמטכ"ל בשעתו גבי אשכנזי. ממש כמו אצל זוג הניצים ההוא, התפרסמה השבוע משום מקום ידיעה שארדן לא יאריך את כהונת אלשיך בשנה והדליקה מחדש את אש המתיחות בין השניים.
ארדן מכחיש כל עיסוק בנושא הארכת הקדנציה, אבל למפכ"ל הספיקה הידיעה העמומה באתר 'מעריב' ביום ראשון כדי לצאת בגל תדרוכים לבכירי העיתונאים. אלשיך אמר בהם למקורביו כי "אם כדי לקבל הארכה, שנה רביעית, אני צריך לוותר על ערך מערכיי ועל ערך מערכי שלטון החוק – זה לא אני, זה לא איתי".
את נעם סלע ההתלקחות המחודשת בין השניים לא הפתיעה. עד לשבוע שעבר היה סלע יועץ התקשורת והדובר הצמוד של ארדן, ומהעמדה הזו ליווה אותו בפרשיות אום־אל־חירן ופינוי עמונה, בהצבת שערי הבידוק בהר הבית והסרתם, בשערוריות ליאור חורב והריאיון שהעניק המפכ"ל לאילנה דיין, וכמובן בחקירות נתניהו. על מראה עיניו ומשמע אוזניו הוא מדבר עכשיו בפומבי.
הגרסה שהוא מציג, איך לומר, מאירה את המפכ"ל אלשיך ואת דוברות המשטרה באור בעייתי למדי, במיוחד בכל הנוגע להתנהלות התקשורתית־ציבורית. "המשטרה נכנסה לבוץ הקרב הפוליטי מול ראש הממשלה. זה דבר שחד־משמעית הם לא היו צריכים לעשות. המשטרה חטאה כאן לתפקיד שלה. היא לא גוף פוליטי".
ראש הממשלה תקף את המשטרה. היא לא צריכה להגיב?
"נכון שראש הממשלה, שנמצא תחת חקירות, יצא למערכה נגד חקירות המשטרה בפייסבוק וכולי. (אבל) המשטרה הייתה צריכה להתעסק בעבודתה ברמת החקירה וברמה המקצועית, ולא, למשל, להיכנס לריאיון ב'עובדה' (הכוונה לריאיון הנרחב שהעניק המפכ"ל לאילנה דיין, א"כ) ערב פרסום ההמלצות. המפכ"ל הרגיש שהוא צריך להגן על החוקרים שלו, ולזכותו ייאמר שהוא עושה זאת עד הסוף. לכן הם חשבו שהוא צריך לבוא לפרונט ולהגיד, 'אני סומך על עבודת החוקרים'. אבל פה הטעות. כי בסוף, המִסגור של חקירות ראש הממשלה הוא מסגור פוליטי, של שמאל וימין. והמשטרה אמורה הייתה לא לענות לראש הממשלה ולא להיכנס לתדרוכים נגדו – דבר שאני יודע שקרה. היה קרב נגד, קרב בלימה".
גם התדרוכים מטעם המפכ"ל השבוע בתגובה לידיעה שלפיה ארדן לא יאריך את כהונתו הם, בעיני סלע, "דוגמה לפוליטיזציה של המשטרה". הוא קובע שארדן כלל לא החל לבחון את סוגיית הארכת הכהונה, ולא שוחח על כך עם אלשיך ואפילו לא עם ראש הממשלה. "אני יודע בוודאות גמורה ששאלת ההארכה או אי־ההארכה של כהונת המפכ"ל לא עלתה על שולחנו של השר", מבהיר סלע.
לדבריו, "אני לא יודע מי מניע את המפכ"ל לעשות את זה ומי בדיוק מייעץ לו, אבל התדרוך בשם המפכ"ל כאילו הוא נדרש לוותר על ערכים כדי לקבל את הארכת הכהונה בא למסגר את כל הסוגיה כפוליטית. בעצם אלשיך יוצר רושם שהשר ארדן או מישהו אחר בא אליו והציב לו תנאי שיחפף בחקירות ראש הממשלה, ושאם לא יעשה כך הכהונה לא תוארך. זה המסר של התדרוכים ואלו שטויות, כי דבר כזה לא קרה. מישהו מנסה להפוך את כל הדיון לפוליטי, ולמצב את המפכ"ל כמי ש'הקריב עצמו על מזבח שלטון החוק', אבל למסגור הזה אין קשר לעובדות. התדרוך הזה יוצר מצג שווא".
איש של פרגוד
סלע, בן 29, תושב נחלים ואב לשלושה, גדל בעפרה ומגדיר את הרב אבי רונצקי ואת אורי אליצור ז"ל (השכן ממול) כמוריו ורבותיו. בחמש שנותיו במערכת הממשלתית הספיק לא מעט. תחנתו הראשונה הייתה משרד הדתות, משם דילג ללשכתה של סגנית שר התחבורה דאז ציפי חוטובלי. איתה, כסגנית שר החוץ, השתפשף בפעילות המדינית, סייר בבירות העולם ועבד מול לשכת ראש הממשלה, בתחילה כיועץ התקשורת של חוטובלי ובהמשך כראש המטה. בשנתיים האחרונות הוא עם ארדן, שבעיניו ראוי להיות ראש הממשלה.
"הציבור לא יודע עד כמה גלעד עובד קשה ומעמיק גם בביטחון הפנים, גם במשרד לעניינים אסטרטגיים. הוא הביא לשינוי מגמה במאבק ב־BDS. ארגוני החרם יודעים היום שהם תחת מתקפה, וזה בזכות גלעד ובזכות מנכ"לית המשרד סימה ועקנין. בהנחה שהליכוד ימשיך להוביל את המדינה לאחר עידן נתניהו, לארדן יש יתרון שהוא עשה תפקיד ביטחוני פרופר. אני חושב שהוא בהחלט ראוי".
אצל ארדן תפקידו של סלע היה, כלשונו, "להיות העיניים והאוזניים של השר ולהתריע בפניו מפני דברים שעלולים לגרום לו נזק". אלא שהנזק הגיע מכיוון בלתי צפוי. "בנובמבר 2016 אני יושב עם השר בחפ"ק בחיפה. השריפה בחיפה משתוללת ומכסה את כל ההר. המפכ"ל נכנס לחפ"ק, ופתאום אני רואה שמחובר לו בצווארון מיקרופון. עזוב את זה, וזה חמור בעיניי, שהוא לא אמר לנו שהוא מחובר למיקרופון, ומדובר בחפ"ק מבצעי. אמרתי לגלעד, 'תראה, יש לו מיקרופון'. אחרי דקה וחצי אילנה דיין נכנסת. כבר מאז היא ליוותה אותו".
בהמשך, הקשר עם דיין נותק בגלל מריבה כלשהי בינה לבין לשכת המפכ"ל ואז חודש, עד לריאיון הגדול שבמידה רבה חזר אל אלשיך כבומרנג. גם התקרית הזו וגם אירועים אחרים הוליכו את ארדן ואת סלע למסקנה שהמפכ"ל אלשיך אולי עושה דברים חשובים במשטרה, אבל בתקשורת וביחסי ציבור הוא לא מבין. "צריך להבהיר פה משהו: המשטרה היא שלי, שלך ושל כולם. זה לא עניין של ימין ושמאל. גם אנשים בצד שמאל של המפה אמרו לי שלא ייאמן ששבוע לפני ההמלצות בחקירה הכי רגישה בישראל, השוטר מספר אחת הולך ומדבר עליהן בטלוויזיה. מה זה נתן לו?!
"בעיני רבים, משמאל ומימין, נוצר הרושם שהמפכ"ל שם את כל יוקרתו על החקירות. זה הכניס את המשטרה לקרב הפוליטי במקום שתישאר ניטרלית, תגיש את ההמלצות ושלום על ישראל. הוא (אלשיך) אמר: 'אני חוקר מספר אחת, אני מכיר כל מילה בחקירות, אני ממליץ'. הרי בינינו, זה לא תפקידו. הוא לא ראש להב. הוא אמור לנהל את הארגון ולפקד על 30 אלף שוטרים. אבל אמירות כאלה שמות אותו ראש בראש מול ראש הממשלה. אני רואה את זה כפוליטיזציה של המשטרה, כצעד שמכניס אותה למקום שהיא לא צריכה להיות בו".
אילנה דיין טענה שהיא זו שתזמנה את מועד השידור בסמיכות לפרסום המלצות המשטרה על חקירות נתניהו, ושלא מדובר בתיאום בינה לבין המפכ"ל או אנשיו.
"גם לפי הגרסה הזו מדובר בכישלון מקצועי. כי דוברות משטרה שלא יודעת להטיל וטו על ריאיון שחציו עוסק בהמלצות – זה כישלון טוטלי".
סלע לא חוסך תשבחות ממעסיקו עד לא מזמן. "גלעד הוא אחד האנשים הכי חכמים, מעמיקים ובעלי שליטה בחומר שפגשתי. הוא תמיד רמה אחת מעל רוב מי שיושבים מולו. הפעם הראשונה שראיתי מישהו ברמה שלו הייתה כשהמפכ"ל נכנס. אין כמעט אנשים מוכשרים, מעמיקים ובעלי תפיסה ביטחונית כמו המפכ"ל. הוא היה סמג"ד, סגן ראש שב"כ, והוא השוטר מספר אחת. אפשר לספור על יד אחת את האנשים שיש להם הידע וההיכרות עם גופי הביטחון כמו רוני אלשיך.
"אבל אחרי שאמרנו את זה, די מהר השר וגם אני גילינו שיש בעיה. רוב חייו הוא עבד מאחורי הפרגוד, והיה בולט שיש פער בחיבור בין עבודת המשטרה לבין העולם הציבורי. בכל התחומים האחרים הוא היה מטאור. כאן, בכל מה שקשור לעבודה התקשורתית מול הציבור, היה חוסר הבנה".
נו, אז למפכ"ל אלשיך יש 'באג' שהוא לא מבין תקשורת, אז מה?
"יש לזה השלכות, כי רגל שלמה של עבודת המשטרה מונחת בעבודה מול הציבור. יש פער מקצועי גם אצל המערכת התקשורתית שמקיפה את המפכ"ל, שאיתה היו לי הרבה חילוקי דעות. בשלב מסוים גם היה נתק בין לשכת השר לבין דוברת המשטרה לאחר שהדוברת (נצ"מ מירב לפידות) התבטאה נגד השר, שזה דבר שאינו מקובל.
"זה לא עניין אישי. חילוקי הדעות היו מקצועיים. הם (דוברות המשטרה) לא נתנו למפכ"ל את המעטפת הנדרשת והכניסו אותו לפינות. גם הטענה השבוע שבתקופת כהונתו חלה ירידה ניכרת בפשיעה, וש'אם לא תינתן לו שנה רביעית הסיבה תהיה ברורה לכול', מכניסה את המשטרה למאבקים פוליטיים מיותרים. האם כל השיפורים במשטרה קרו רק בזכות אלשיך? האם אין חשיבות למה שהשר עשה? לתקציבים, לתוכניות, למשאבים? מיליארד השקלים שארדן השיג לחיזוק הביטחון בירושלים נתנו למשטרה יכולת לפזר יותר שוטרים בכל רחבי המדינה, והיו מיליארד שקלים נוספים לחיזוק האכיפה במגזר הערבי. כל זה לא נחשב? לצייר את זה כאילו השר רק עוסק בשיקולי פריימריז זה לא פחות מבושה".
אז היה פה קרב פוליטי של המשטרה נגד ראש הממשלה, או רק מה שנראה כקרב פוליטי, כלומר תקשורתי?
"אני לא חושב שחוקרי המשטרה, האנשים שמנהלים את החקירות או המפכ"ל, מונעים על ידי מניעים פוליטיים. אני חושב שההתנהלות התקשורתית יצרה מראית עין כלפי הציבור כאילו יש מרדף פוליטי".
אתה מתאר מצב שבמשטרה מאשימים אתכם בחוסר גיבוי למשטרה ומנהלים קרב תקשורתי מול ראש הממשלה – אפשר באמת להפריד? בתוך חדר החקירות המוטיבציה הזו נעלמת?
"צריך להבין איך משטרה עובדת. בסוף, כשנחקר נכנס לחדר, מטרת החוקר היא הגעה לכתב אישום".
להגיע לכתב אישום או לחקר האמת?
"אני רוצה להאמין שלחקר האמת, אבל אסור לשכוח שבסוף, כל מפקד במשטרה מציג גרף תוצאות. מי שב־2016 הגיע ל־80 כתבי אישום ירצה ב־2017 להגיע ל־90. זה הישג נדרש מהם. זה מובנה אצלם. הם רוצים הצלחות".
כלומר כתב אישום נגד ראש הממשלה ייחשב הצלחה מבחינתם.
"בוודאי. אני לא חושב שיש פה קונספירציה אלא מוטיבציה. אחרי שהם הגישו המלצות על שוחד, ברור שמבחינתם כתב אישום ייחשב הצלחה. אין בזה ספק. המפכ"ל גם אמר בקולו שאם לא יהיו כתבי אישום, זה יהיה כישלון. זה די־אן־איי של חוקרים".
המשטרה עצמאית מדי
לשר ארדן, מבהיר יועצו לשעבר, אין למעשה מידע עודף על זה של כלל הציבור בכל הנוגע לחקירות. "לשר יש פגישות שוטפות עם המפכ"ל וקו פתוח, אבל יש חומה סינית בינו לבין החקירות. וטוב שכך. אוי ואבוי אם השר היה יודע ואם הציבור היה חושב שהשר בוחש בחקירות. לפעמים המפגשים בינו לבין המפכ"ל מתרחשים יום למחרת שמתפוצץ משהו בערוץ 2 או שמתפרסם דיווח על חקירה סוערת, ואפשר לנחש על פי הפרצופים והבעות פנים את מצב הרוח (אצל בכירי המשטרה), אבל בגדול אין לנו מידע".
באופן כללי, אומר סלע, "תפקיד השר לביטחון הפנים בעייתי מאוד ברמת המשילות. למשטרה, כנגזרת מהעצמאות של חקירות אישי ציבור, יש עודף עצמאות, ולשר יש סמכויות מקוצצות. המשטרה והמפכ"ל – לאו דווקא המפכ"ל הזה – עצמאיים מדי. זה נכון וחשוב שבנושא חקירות תהיה הפרדה, אבל בכל מה שקשור למדיניות, לשר צריכות להיות סמכויות".
ואמנם, למבנה הבעייתי הזה, שאכן מעניק לשר הממונה על המשטרה הרבה פחות סמכויות מאשר, למשל, לשר הביטחון כממונה על צה"ל, יש השלכות בעייתיות. בעוד שר הביטחון הוא המפקד העליון של הצבא, השר לביטחון הפנים לא יכול, ברוב המקרים, לתת למפכ"ל הנחיות.
דוגמה בולטת שהוליד המבנה המוזר הזה היא פרשת ליאור חורב. ארדן וסלע הבינו כבר שאלשיך לא מומחה לתקשורת וניסו להציל אותו מעצמו. ללא הצלחה. "מלכתחילה בכלל לא ידענו שנחתם חוזה עם ליאור חורב", משחזר סלע. "כשזה נודע, השר הבין מיד את המשמעות ואמר למפכ"ל שזה בעייתי כי מדובר באדם שניהל קמפיינים פוליטיים. אבל המפכ"ל לא הקשיב, ואמר 'יהיה בסדר'. אני לחצתי מאוד לעשות מעשה, ולא משום שחורב היה בפורום החווה או ניהל לכחלון את הקמפיין, אלא מפני שראיתי את הציוצים שלו בטוויטר בזמן שהיה מועסק על ידי המשטרה.
"בניתי תיק עב כרס עם כל הציוצים וההתבטאויות של חורב נגד אישי ציבור מהליכוד, בכלל זה ראש הממשלה. חלקם היו התבטאויות בוטות מאוד, וזה בזמן שהוא עובד עם משטרת ישראל ומייעץ למפכ"ל ברמה הכי גבוהה. בחוזה שלו נכתב שלא יעסוק בנושאים פוליטיים, ומיד הבנתי שזו הפרת חוזה. את כל התיק הבאנו למבקר המשטרה ועירבנו גם את היועץ המשפטי של המשטרה. זה לקח קצת זמן, אבל היועץ קבע שיש כאן הפרת חוזה. בכל זאת דוברות המשטרה גוננה על חורב.
"חוות הדעת התפרסמה, ואמרתי לשר שבמצב הזה הם כבר לא יוכלו להמשיך בכך כי יש פה הפרת חוזה והמשטרה היא הגוף שאמור לשמור על החוק. בסוף אותו היום, ואני כבר בדרך הביתה, פתאום טלפון. על הקו ליאור חורב. אין לנו היכרות מוקדמת והוא מדבר אליי בשפה של עבריין, בשפת ביבים. 'אתה לא מכיר אותי, אני אלך איתך עד הסוף, כדאי שידיעה מסוימת ב־ynet בנוגע אליי תרד'. הוא פשוט איים עליי.
"עניתי לו, 'גם אתה לא מכיר אותי, אני לא עובד אצלך אלא בשירות השר ואתה – קשוט עצמך תחילה. אין לי שום דבר נגדך ואולי הייעוץ שאתה נותן למפכ"ל נפלא. אבל באופן הכי ענייני אני אומר לך שכמי שעובד עם משטרת ישראל, אתה לא יכול להתבטא באופן פוליטי'. אגב, גם לא ייתכן שאדם שעובד בעבור המשטרה מאיים ומדבר כמו אחרון העבריינים. זה בא ללמדך מי האיש. אחרי שבוע יצאה הודעה מקבילה מהמשטרה וממנו על הפסקת החוזה". במשטרה לא הודו לנעם על שניקה את המשטרה מכתם אלא האשימו אותו, ובעיקר את השר שלו, בחוסר גיבוי.
מעבר לכל אלה, אומר סלע, הגישה התקשורתית המוטעית העלימה את ההישגים הגדולים של המשטרה בתקופת ארדן־אלשיך. "כאן טמונה הטרגדיה. כי השר והמפכ"ל מובילים את המשטרה להישגים חסרי תקדים מבחינת התעצמות, איכות השוטרים ושכרם, טכנולוגיות חדשות, שיטור במגזר הערבי ועוד. גם במשטרה יאשרו לך שלא היה דבר כזה עשרות שנים. אבל כל זה נבלע, כי מה שהציבור יזכור מהתקופה של אלשיך הוא חקירות ראש הממשלה.
"בתקשורת, הכול שאלה של מינונים. התקשורת בכל מקרה תתעסק בחקירות ראש הממשלה, אבל המשטרה עושה מדי יום 7,000 פעולות אחרות שאינן החקירות, והיעד שלי הוא לדבר על ההישגים מול הטרור, מול הפשיעה המאורגנת, מול הפשיעה החקלאית, שיטור הרחוב, המאבק בסמים, ההישגים בשיטור הקלאסי וכן הלאה. לכן היה צריך להתעסק בזה (החקירות, א"כ) כמה שפחות".
"חוסר המודעות התקשורתית שלו (של אלשיך, א"כ) הוא עד כמה הדברים רגישים ומתפרשים כל שנייה, עד כמה כל מילה שלו סביב החקירות מוציאה "פּוּשים" (עדכונים שאתרי החדשות משגרים לטלפונים הניידים, א"כ). אבל אני לא מאשים אותו אלא את המעטפת סביבו. הם אנשי מקצוע ואם הם לא שם, אוי ואבוי. הם לא אמרו לו אחרי כל אירוע שלנו שללכת למצלמות ולדבר על החקירות זו שגיאה תקשורתית. האם הרמטכ"ל נותן הצהרה אחרי כל אירוע פומבי? בשביל מה זה טוב? לפעמים נראה שהם דוברים אישיים שלו ולא של המשטרה".
בוא נעביר קו בין הנקודות. אתה מדבר על קרב פוליטי של המשטרה בהובלת המפכ"ל בראש הממשלה, על דוברות שמתעסקת באלשיך אישית ולא בטובת הארגון, על דוברים שאלשיך בעצמו הביא, וכמובן על מוטיבציה להגיע לכתב אישום נגד ראש הממשלה. הוא פוליטיקאי?
"אני לא חושב שהוא פוליטיקאי אלא מפכ"ל, אבל המעטפת סביבו לקחה את המשטרה בכמה סוגיות לדברים שאני מכיר מהעולם הפוליטי ולא מהעולם של מערכת אכיפת החוק".
אבל למה אתה הולך למעטפת סביבו ולא מדבר עליו? הוא לא ילד.
"הוא מתוחכם מאוד, זה נכון, ויש דברים שהוא עשה שנראו לא טוב. אבל אני לא רוצה להאמין שהוא עשה זאת מכוונות פוליטיות. אולי הוא התאהב בפוזיציה".
היו פניות, לחצים, בקשות מצד ראש הממשלה או אנשיו לפגוע במשטרה, לצמצם תקציבים, לפטר חוקרים או משהו בסגנון הזה?
"חד־משמעית לא. המסרים היחידים שקיבלתי היו בנוגע למישור התקשורתי. מה שכן, בישיבת הממשלה שאליה זומן אלשיך וסקר את פעילות המשטרה, ראש הממשלה לא הסתכל לכיוונו אפילו פעם אחת. זה היה דבר בולט וחריג מאוד".
ארדן מאוכזב מאלשיך?
"זו שאלה מורכבת. יש דברים שהיו בנוגע להם חילוקי דעות, אבל יש דברים שהיו עליהם הסכמות. ברפורמות הגדולות שהשר הוביל – אם זה המגזר הערבי, השיטור הרגלי, ביטחון ירושלים ועוד – המפכ"ל הלך איתו. המפכ"ל יודע להוביל את הארגון".
מה טיב היחסים בין ראש הממשלה לשר ארדן כיום?
"כיום יש יחסי עבודה מקצועיים ברמה הכי גבוהה. ברור שזה לא כמו שהיה לפני הבחירות, כאשר ארדן הגן בכל אולפן על הפיסטוקים והגלידות ובסוף לא קיבל את התפקיד שרצה. אבל הוא נמצא המון אצל ראש הממשלה. נתניהו סומך עליו בנושאים ביטחוניים, ומתייעץ איתו לא רק בנושאי ביטחון פנים. בכל מיני אירועים ביטחוניים שהיינו בהם, גלעד היה מאוד בפרונט".
סלע מסיים בשלב זה את הפרק הציבורי של חייו ועובר לחברת 'ריפבליק יועצים', "להכיר קצת את המגזר העסקי". בעתיד הוא עשוי לחזור לפוליטיקה, והפעם כמי שיתמודד בעצמו על תפקידים ולא רק ילווה אחרים.
תגובות
מדוברות המשטרה נמסר: "לא ראוי שנתייחס לאמירות של דובר שהודח מתפקידו ופורק תסכולו על המשטרה והעומד בראשה". יצוין כי סלע הציג לנו ראיות המוכיחות שעזב מרצונו ולא פוטר.
תגובת ליאור חורב: "נעם סלע היה גורם פעיל במסע ההכפשה השקרי שנוהל בידי גורמים פוליטיים על מנת לפגוע במשטרה באמצעותי. הדלפת מסמכים פנימיים באופן מגמתי נגד מבוקרים, מבלי שאלה קיבלו הזדמנות כלשהי למתן תגובה, אינה עומדת בשום אמת מידה ציבורית או חוקית והדברים הובאו בפניו במלוא החומרה, ואף טופלו משפטית מול משרד לביטחון פנים באמצעות הגורמים המוסמכים. זו לא הייתה הפעם הראשונה וגם לא האחרונה שבה פעל סלע באופן מופקר מקצועית שפגע והזיק למשטרת ישראל".
