על סוכן המוסד אריאל כבר שמעתם? לא? ובכן, ביום ראשון הקרוב תהיה לכם הזדמנות לצפות מקרוב במעלליו של הסוכן הציוני־בלונדיני, בערוץ הטורקי הממשלתי. ותודה לעיתונאי רפאל סאדי שהפנה את תשומת ליבי לסדרת המתח "תשקילט", או "הארגון", המציגה את עלילות סוכנות הביון הטורקית MIT, שכנראה גם מעורבת בהפקה. הסדרה הספיקה לצבור המוני מעריצים שרופים, וברשתות מתנהל דיון ער על מעלליה. למי שמעוניין, אפשר לראות את פרקי הסדרה גם ברשת.
מדי פרק חושפים הסוכנים היפים והאמיצים את מזימות הרשע של אויבי טורקיה, בהם גם סוכן המוסד הציוני אריאל, הדובר טורקית במבטא מקולקל שנועד להדגיש את זרותו. בדיונים הערים ברשתות החברתיות תוהים מעריצי הסדרה אם אריאל קרוי על שמו של ראש הממשלה המנוח אריאל שרון. לטורקים, מסתבר, יש סוג של תסביך שרון והם קרועים בין שנאה להערצה לאישיותו. השבוע, למשל, תהו המעריצים אם במקרה לאיש שהפעיל את הרשת מטעם המוסד בטורקיה גם קוראים אריאל.
ביום ראשון הקרוב ישודר פרק נוסף בסדרה. ובתזמון מופלא, לאחר הדיווח על חשיפת רשת המוסד בטורקיה בשבוע שעבר, הסוכן אריאל שב אל המסך. והפעם, בפרומו מתוקתק היטב, ראש סוכנות הביון הטורקית מודיע שההחלטה נפלה. הגיע הזמן לחסל את אריאל. צוות של סוכני MIT, סרדר וזהרה היפה, יוצאים לישראל לחסל את אריאל במולדתו, לא פחות. לא לפני שסרדר מחמיא לזהרה וקובע שהמקצוע מתאים לה היטב. בקיצור, דרמה.
העניין הוא שמעבר לדרמה, קשה שלא לחוש בעוינות הקשה שנושבת מכל פריים. גם בישראל הופקו בשנים האחרונות כמה סדרות על המוסד, אבל טורקיה מעולם לא הייתה מושא לשנאה. למען האמת, טורקיה בכלל לא נכחה על המסך. עיקר הדרמה התרכז באיראן. ובסדרה "טהרן" למשל, דמויות האויב על המסך היו אנושיות ולא פלקטיות. שנאה לא הייתה שם.
אבל בטורקיה הסיפור שונה. אין דרך עדינה לומר את זה, תחושת השנאה לישראל מפעפעת דרך המסך. לכן, אף שכבר עבר יותר משבוע מאז חשיפת רשת המוסד, הרוחות בטורקיה עדיין לא נרגעו. גם העובדה שלא מדובר באמת באנשי מוסד אלא במרגלים בשקל תשעים, פלסטינים משוטים או משת"פים שהתהילה מהם והלאה, לא קלקלה את ההתלהבות. בכל יום ממשיכים לפמפם את הז'אנר עם כתבות מסוג "השותף לדירה מודה בתדהמה בריאיון בלעדי: 'לא הבחנתי בשום דבר יוצא דופן'". וכן, העיסוק האובססיבי ברשת הריגול הישראלית בתקשורת הטורקית הוא הרבה יותר מעניין בידורי. הוא לא רק מוכר או מתווך רגשות שליליים מטעם, הוא גם עוזר לשלטון להשכיח את הדרמה האמיתית שקרתה השבוע תחת ארדואן: צניחת שער הלירה הטורקית לתהום של כל הזמנים, עשר לירות לדולר.
אתר אפריקה אינטליג'נס פרסם השבוע ידיעה ולפיה ראש המוסד החדש דוד ברנע מקווה לארח בתל־אביב בקרוב ראשי סוכנויות מודיעין אפריקניות לדיון בתחומי עניין משותפים
ועדיין צריך להודות שתעשיית הסדרות הטורקיות מוציאה מתחת ידיה מוצרים משובחים פעם אחר פעם. לא במקרה יש לה מעריצים אדוקים ברחבי העולם, כולל בישראל. הסדרות הרומנטיות הטורקיות קנו להן המוני צופים מושבעים, והן כבר זכו כאן לגרסאות חיקוי בדמות מערכונים. הן מעוררות בקרב ישראלים געגועים לחופשות הכול כלול הטורקיות, אף שסדרות כמו "תשקילט" משדרות מסר מאוד לא סימפטי בכל הקשור לישראל.
אבל ישראל היא רק חלק מהתמונה הכוללת. סדרות האפוסים ההיסטוריים על ג'ינגיס חאן או על הסולטן עבדול חאמיד השני, מוכוונות קודם כול פנימה. הן נועדו לעורר פטריוטיזם מלווה בגאווה וגעגועים לעידן שבו טורקיה הייתה אימפריה שחלשה על יבשות וימים. מבחינה זו יש דמיון רב בין תעשיית הסדרות הטורקיות העכשווית לסרטים ולסדרות של העידן הסובייטי ברוסיה.
ההבדל הדק הוא שהקדמה הטכנולוגית מאפשרת לסדרות הטורקיות להתכתב עם המציאות בזמן אמת לצורכי תעמולה. ד"ר אסא אופיר, מומחה להיסטוריה, פוליטיקה ותקשורת טורקית, מצביע למשל על כך שבעת שידור הסדרה על הסולטן עבדול חאמיד, כאשר הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן היה שרוי בעימות עם הנשיא הצרפתי עמנואל מקרון, שודר לפתע פרק בסדרה על המאבקים של הסולטן עם צרפת. התסריט של "תשקילט" מתכתב אף הוא עם המציאות. כך למשל, בעונה הקודמת של הסדרה מגיע אריאל לספינת קידוחים טורקית במזרח הים התיכון, במסווה של איש צוות טכני. המטרה: לגנוב את ממצאי הקידוח, שנועדו לאפשר לטורקיה להניח את ידה על מה ששייך רק לה – אוצרות הגז והנפט בקרקעית הים. בדרך הורג סוכן המוסד את אנשי הצוות התמימים. בדיון שמתקיים ב־MIT בעקבות פעולת החבלה, נאמר שאחרי הבלגן שהישראלים עשו בעיראק, המטרה היא מזרח הים התיכון. אמנם מי שפלש לעיראק הם האמריקנים, אבל מנקודת המבט של יוצרי הסדרה מדובר בקטנות. האמריקנים, הציונים, היוונים – כולם אותו הדבר, אויבי טורקיה.
השיבה לאפריקה
השבוע נחת במחוזותינו פליקס צ'יסקדי צ'ילומבו, נשיא הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו בן ה־58. אל יקל הדבר בעיניכם. זהו ביקור ראשון של נשיא קונגולזי בישראל מאז 1985. צ'יסקדי הוא בנו של ראש ממשלת זאיר, לימים קונגו. קונגו היא המדינה השנייה בגודלה באפריקה, שהתברכה באינסוף מרבצי זהב, יהלומים, נחושת, קובלט ומרבצי גז ודלק. היא גם היצואנית הגדולה בעולם של קובלט, מתכת חיונית לתעשיית המחשבים, התקשורת והמטוסים. שוויים של המרבצים הטמונים באדמתה, חלקם אף קרוב מאוד לפני השטח, מוערך בעשרות טריליונים.
אבל כגודל הברכה כך גם גודל הקללה. קונגו היא אחת המדינות העניות והאלימות בעולם. קורותיה שזורים בסדרה בלתי נגמרת של אסונות, משברים ואלימות, מאז התקופה הקולוניאלית תחת הכיבוש הבלגי ועד למאבקים פנים־שבטיים הנמשכים עד עצם היום הזה. מזרח קונגו תוארה כבירה העולמית של אונס, כישוף ואלימות נגד נשים. "שיר המיסיון", ספרו של ג'ון לה־קארה, הוא מותחן כואב ונוקב במיוחד על האלימות, הצביעות והציניות של המערב כלפי קונגו.
למדינת ישראל רומן ארוך ופתלתל עם קונגו. בשנות השמונים קיימה ישראל קשרים קרובים עם משטרו של הרודן המיתולוגי מובוטו ססה סקו, חימשה את משטרו ואימנה את חייליו. מובוטו נהג לענוד בגאווה כנפי צניחה ישראליות. הנשיא חיים הרצוג, שר החוץ יצחק שמיר ושר הביטחון דאז אריאל שרון, התכבדו כולם להגיע לביקור בקונגו, שכונתה אז זאיר. היחסים התקררו בחלוף עידן מובוטו, שסיים את חייו ערירי ובודד בארמון במונטנגרו, שאותו קיבל במתנה מידידו המרשל טיטו בשנות השישים היפות. לחברה שימש לו פיזיותרפיסט עיוור, שסך את גופו הדווי בשמני מרפא מקומיים.
בעשרים השנים האחרונות אין לישראל נציגות דיפלומטית בקונגו, אלא באמצעות השגרירות באנגולה השכנה. קונגו מצידה מחזיקה בייצוג דיפלומטי בדרג נמוך בהרצליה. עיקר החדשות מקונגו בשנים האחרונות נסובו סביב עסקיו של היהלומן החרדי דן גרטלר ויחסיו הקרובים עם הנשיא הקודם לורן קבילה, שהוא גם יריבו רב השנים של הנשיא הנוכחי.
פליקס צ'יסקדי עלה לשלטון לפני כשלוש שנים. היחסים עימו מעט מורכבים. מצד אחד הוא מחובר למדינת ישראל ומכיר בחשיבות הקשרים עימה. בשנה שעברה אף הוזמן לוועידת איפא"ק והבטיח שם להעלות את דרג היחסים ולפתוח בירושלים משרד לחדשנות כלכלית. "מדינת ישראל ועם ישראל הם מקור להשראה עבורנו", אמר. "זה מלמד אותנו מה אדם יכול לעשות כשיש לו חוסן נפשי, כלכלי, מדיני ובעיקר חסד א־לוהי".
מאידך, כאשר נודע לצ'יסקדי כי במהלך 2019, בעת שכבר כיהן כנשיא, ראש המוסד לשעבר יוסי כהן נסע פעמיים לקונגו ונפגש באופן חשאי עם גרטלר ועם יריבו הנשיא הקודם קבילה, הוא הודיע לכהן שהפגישות הללו לא יוכלו להימשך. על פי פרסומים בסוכנות בלומברג, בשלהי כהונת טראמפ אף הפעילו ראש המוסד כהן והשגריר לשעבר דרמר לחצים כבדים כדי לבטל סנקציות שהטיל הממשל האמריקני על גרטלר עקב האשמות בשחיתות בפעילותו בקונגו. הנושא, כך על פי מקורות יודעי דבר, הוא חלק מסדר היום של הביקור.
אולם ההדורים ככל הנראה יושרו חלקית. צ'יסקדי קיבל באחרונה הזמנה מראש הממשלה בנט לביקור בישראל, והביקור אכן מגיע בעיתוי מסקרן. צ'יסקדי הוא לא רק נשיא קונגו אלא גם עומד בראש האיחוד האפריקני, הארגון הדיפלומטי המשפיע ביותר באפריקה, שחברות בו 55 מדינות. לפני שלושה חודשים, במהלך כנס של האיחוד שבה ישראל לכהן במעמד של משקיפה בארגון אחרי 19 שנים שבהן הורחקה ממנו. שיבתה של ישראל לאיחוד האפריקני אמורה לסייע לה לשוב ליבשת, לבסס את קשריה עם המדינות החברות ולקדם אינטרסים ופרויקטים משותפים, במיוחד במאבק בטרור ובקורונה.
נשמע פשוט? רחוק מזה. לישראל יש מתנגדות מושבעות בארגון, כמו דרום אפריקה ואלג'יריה. לא היה בטוח כלל שההצבעה על מעמדה החדש של ישראל באיחוד תעבור. אבל על פי דיווח שהופיע בעיתון הקטארי "אל־ערבי אל־ג'דיד", מיסודו של עזמי בשארה, מדובר היה במהלך חשאי מתואם עם קונגו. על פי העיתון, שר החוץ של קונגו כריסטוף לוטונדולה, חבר הוועדה שניהלה את הכנס, ניצל את מעמדה של מדינתו כיו"ר הזמני של הארגון כדי לקדם את מעמדה של ישראל. זאת לאחר שהעביר את ההצבעה הרגישה על שיבת ישראל לארגון כמשקיפה לתחתית רשימת הנושאים, לכאורה בניסיון לקרר את הדיון. המהלך לא עזר, והדיון היה לוהט ואף כאוטי. אבל ראו זה פלא, חלק מהנואמים שהצהירו בדיון כי הם נגד ישראל, הצביעו לבסוף בעדה. אלא שההחלטה אינה סופית, והיא תוכרע בתחילת השנה הבאה בכנס ראשי מדינות של האיחוד האפריקני .
קונגו אינה לבד על סדר היום הישראלי. אתר אפריקה אינטליג'נס פרסם השבוע ידיעה ולפיה ראש המוסד החדש דוד ברנע, שנכנס לתפקידו ביוני השנה, מקווה לארח בתל־אביב בקרוב, אולי אפילו בראשית נובמבר, ראשי סוכנויות מודיעין אפריקניות לדיון בתחומי עניין משותפים. בין הקודקודים שאמורים להגיע למפגש: ראש סוכנות הביון המצרית עבאס כאמל, ראש סוכנות הביון הסודאנית הכללית ג'מאל עבדל מג'יד, וראש סוכנות הביטחון הכללית של צ'אד, אחמד קורגי.
כזכור, ישראל חידשה את קשריה עם צ'אד לפני כשנתיים, במה שניתן לתאר כאות הפתיחה במסע חזרה לאפריקה. צ'אד היא מדינת מפתח, ואחד המסעות הראשונים של ברנע כראש המוסד, כך על פי האתר, היה בסוף יולי לצ'אד. ברנע הודה לצ'אד על תמיכתה בשיבת ישראל לאיחוד האפריקני. לישראל יש תקוות גדולות בכל הקשור לצ'אד, בין השאר בפיתוח שיתוף פעולה במלחמה בטרור.
