המלחמה במזומנים עולה מדרגה

ועדת החוקה של הכנסת אישרה אתמול את דרישת שר האוצר להוריד בשיעור דרמטי את הסכום המותר לתשלום במזומן. החל מחודש אוגוסט 2022 הסכום המרבי שניתן יהיה לשלם במזומן יעמוד על 6,000 שקל בלבד במקום 11,000 שקל כיום.

על פי התיקון לחוק "צמצום השימוש במזומן", מגבלת ה-6,000 שקל תחול על תשלום בין אדם פרטי לעוסק (רכישת מוצר או שירות). בתשלום בין אנשים פרטיים תעמוד ההגבלה על סכום של 15,000 שקל במקום 50,000 שקל כיום. עם זאת, ברכישת רכב על ידי אדם פרטי עדיין תתאפשר תקרת תשלום של 50,000 שקל.

למה להוריד את הרף? לטענת האוצר, מטרת החוק  – לצמצם את השימוש במזומן ולהעביר את התשלומים לאמצעים אחרים, שניתן לפקח עליהם אכן החלה לתת את אותותיה. מאז כניסת החוק ועד פריצת משבר הקורונה, חלה מגמת ירידה בדפוסי גידול המזומן וכן נמצא המשך גידול בשימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים כתחליף למזומן. משבר הקורונה שיבש את המגמה הזו והגדיל את כמות המזומנים. כעת מעוניינים במשרד האוצר להחזיר את ה"הישגים" תוך קביעת רף נוקשה יותר להגבלות. בהתאם להערכות, עדכון הסכומים יוביל לתוספת הכנסות של 150 מיליון שקל בשנת 2022 ו-300 מיליון שקל משנת 2023 ואילך.

מלחמה בהון השחור

החוק להגבלת השימוש במזומן נכנס לתוקף בשנת 2019 ומטרתו להילחם בהון השחור. זמן רב מוכר השימוש במזומן כאחד הגורמים העיקריים לצמיחתה של הכלכלה השחורה – זו שאינה מדווחת – בארץ ובעולם. על פי אומדנים שונים, כ-20% מהפעילות הכלכלית בישראל אינם מדווחים. המצב הזה מביא, על פי הערכות, לאובדן ההכנסות ממיסים נאמד בכ-30 מיליארד שקל מדי שנה.

נכון להיום, סך המזומנים בהם מחזיקים הציבור והבנקים בישראל עומד על 115 מיליארד שקל, לעומת כ-85 מיליארד לפני שנתיים. מדובר בכ-700 מיליון שטרות. אנחנו נוטים לחשוב שהר הכסף הזה, לפחות ברובו הגדול, מסתתר בערימות עצומות בכספות הבנקים ובמרתפי בנק ישראל. אבל המציאות, שונה לגמרי.

אומנם המקור העיקרי למזומנים הוא הבנקים, אך הם מחזיקים רק בכ-10% בלבד ממחזור המזומן. שאר המרשרשים, נמצאים בידי הציבור, שמעביר אותו מיד ליד, מפקיד בבנק ומושך משם. המציאות בה מאות מיליוני שטרות נמצאים בידי הציבור ו"מסתובבים ברחובות" מטרידה מאוד את הרשויות בעולם בכלל ובישראל בפרט. האמת העגומה היא שחלק גדול מהמזומנים הללו משמש גורמים פליליים ומאפשר הלבנת הון, סחר בסמים, הימורים, סחיטה וכמובן, העלמת מס. ללא תיעוד, ללא עקבות.

כאמור, החוק לצמצום השימוש במזומן, יעבור באוגוסט שנה הבאה "מקצה שיפורים" כך שההגבלות יהיו נוקשות עוד יותר. כך, מלבד הורדת רף הסכומים המותרים בעסקאות במזומן, אושרו תקנות נוספת לפיהן יוטל קנס מנהלי בגין הפרת החוק על ידי אנשים פרטיים. בחוק נקבעו הוראות בנוגע למתן או קבלת תשלום במזומן או בצ'ק, שהפרתן מהווה עבירה פלילית בגינה ניתן להגיש כתב אישום. לטענת האוצר, הקנסות המנהליים יהוו חלופה לכתב אישום ויאפשרו אכיפה יעילה יותר.

מה גובה הקנסות? על פי המתווה החדש, אם התשלום במזומן הוא עד 25,000 שקל, שיעור הקנס המנהלי יעמוד על 10%.

בתשלום במזומן בסכום של  מ-25,000 שקל עד 50,000 שקל, שיעור הקנס המנהלי יעמוד על 15%.

אם התשלום במזומן, גבוה מ-50,000 שקל, שיעור הקנס המנהלי יעמוד על 25%.

גם מי שמקבל תשלום במזומן עבור שכר עבודה בסכום של מ-6,000 שקל ועד 8,500 ייקנס בשיעור של 5% מהסכום.

נציין כי למרות ההגבלות הגורפות שמטיל החוק הזה, יש גם חריגים בהם קיימת הקלה או שהחוק לא חל לגביהם.

כך למשל החוק לא חל בין קרובי משפחה, למעט על תשלום במזומן לקרוב משפחה עבור שכר עבודה. קרוב משפחה מוגדר כבן זוג, הורה, הורה של הורה, בן, בת, אח, אחות וילדיהם, נכד או נכדה ובני זוג של כל אחד מאלה. בנוסף, החוק לא אוסר להחזיק בבית מזומנים, אלא ההגבלה מוטלת על שימוש בהם.

בנוסף,  עו"ד ורו"ח יכולים לקבל תשלום במזומן עד לסכום של 50,000 שקל בשירות "עסקי" (כגון קניה או מכירה של נדל"ן) הניתן לאדם פרטי. הקלה זו לא חלה על ייעוץ משפטי לסוגיו השונים.

לגבי תיירים נקבעה תקרה גבוהה יותר, כך שהמגבלה תחול רק מסכום של 55,000 שקל. כך גם על חלק מרשויות המדינה (שייקבעו בצו) כדוגמת מערכת ההוצאה לפועל וגופים ביטחוניים שונים, לא חלות המגבלות על שימוש במזומן.

מי שנהנה עוד מפטור מההגבלות (עד שנת 2022, אם כי ניתן יהיה להאריך את המועד), הם תושבי הרשות הפלסטינית ומי שעושים איתם עסקים. בהצעת החוק נכתב כי כדי לאפשר המשך מסחר עם פלסטינים תושבי האזור והרשות הפלסטינית שנגישותם לאמצעי תשלום חלופיים למזומן היא מוגבלת, ההגבלות של שימוש במזומן לא יחולו על עסקאות של תושבי האזור ותושבי הרשות הפלסטינית שאינם ישראלים וכן על עסקאות המבוצעים בין ישראלים לפלסטינים. עם זאת, אזרח ישראלי שיעשה עסקה שסכומה עולה על 50,000 שקל, יחויב בדיווח על העסקה לרשות לאיסור הלבנת הון.

חשש לפגיעה בחלשים

החוק הזה עורר לא מעט ביקורת כשנכנס לתוקף בשנת 2019. כעת עם החמרת התקנות, הביקורת שנשמעת אף חריפה יותר. בקרב מגזרים מסוימים באוכלוסייה השימוש במזומן נפוץ במיוחד, לרוב ככורח המציאות (פחות חשבונות בנק, פחות חשיפה לאמצעי תשלום דיגיטליים) ולהגבלות הללו, שנועדו להילחם בעבריינים, יש השלכות שפוגעות גם באזרחים שומרי חוק. כך למשל, ההגבלות מחייבות לנהל את התשלומים דרך הבנק וחברות כרטיסי האשראי, וזה עולה כסף בעמלות למיניהן. בנוסף, ההגבלה חלה גם על תשלום משכורת במזומן – כך שהורדת הרף ל־6,000 שקלים עלולה לפגוע מאוד באוכלוסיות החלשות, שחלקן מקבלות כך את משכורתן.

מעבר לכך, טוענים המתנגדים כי הגבלות על שימוש במזומן קיימות בכמה מדינות בעולם, ולמרות זאת, לא ניכרת שם ירידה דרמטית בהון השחור והעלמות המס.