כמו מיכאל קולהאס, גיבור הנובלה של היינריך פון־קלייסט, גם שר המשפטים גדעון סער היה "אזרח למופת, חונך לחריצות ונאמנות, ובין שכניו לא היה אחד שלא נהנה מנדיבותו וצדקתו", עד שהפך, לדעת תומכי נתניהו, ל"אחד האנשים הצדיקים ביותר וגם הנוראים ביותר שבדורו…". ההשפלה, ההתעמרות, הרדיפה וחוסר הצדק שספג לדעתו מיו"ר מפלגתו, הובילו אותו למסע נקם מרהיב. אף שגם בנט בתמונה, סער הוא המנוע העיקרי מאחורי המהפך הפוליטי המהדהד של השנה האחרונה, נקמה פוליטית קרה וקטלנית שעוד תיחקק בספר דברי הימים למלכי ישראל. האם הנקם בראש המחנה, מוצדק ככל שיהיה, מצדיק את ריסוק המחנה כולו?
אם שואלים את סער, שום דבר פה לא אישי, והמחנה הלאומי רק הרוויח. שלושה מסרים יחזרו לאורך השיחה עימו: הראשון – נתניהו הוביל את ישראל לעברי פי פחת ויש לעשות הכול כדי למנוע חזרתו לתפקיד ראש הממשלה; זו לא נקמה אישית, אלא אינטרס עליון של ביטחון לאומי. השני – אני היחיד שנשאר נאמן להבטחותיו ולהצהרותיו מלפני הבחירות, ואיש לא יכול לבוא אליי בטענות על הפרת הבטחות. השלישי – הליכוד איבד את דרכו, ותקווה חדשה היא הליכוד הישן של בגין ושמיר, מפלגה ציונית, לאומית וליברלית, וכל החוקים שאני מקדם הם ברוח זו.
בשעת הבוקר המאוחרת שבה אנו נפגשים שר המשפטים חד ודרוך. יש לו בטן מלאה ויש לו הרבה מה לומר למחנה הימין, עצמו ובשרו עד לא מכבר.
אתה מסוגל להבין את הזעם בימין עליך ועל בנט? פירקתם את הגוש ולא בטוח שבעתיד תהיה לו תקומה. הנקמה בנתניהו הצדיקה את זה?
"תפריד", רומז סער להבדל בינו ובין ראש הממשלה. "מולי ודאי אין ולא יכולות להיות טענות, כי לא השארתי את הסוגיה הזו עמומה לפני הבחירות. הייתי הכי ברור שיכול להיות בעולם. אני לא הפרתי שום הבטחת בחירות. בשלב הזה של חייו, אני רואה בנתניהו אדם שגורם נזק לאינטרסים הלאומים היסודיים ביותר של ישראל. אחרי הבחירות באו אליי שליחים מטעם הליכוד. אמרתי להם שאצטרף בשמחה לממשלה בראשות הליכוד, אבל לא עם נתניהו.
"רק אדם אחד אשם במצב שאליו הגיע מחנה הימין, וזה נתניהו עצמו. אם הממשלה הנוכחית כה נוראה, מדוע הוא לא זז הצידה ואִפשר הקמת ממשלה בראשות חבר ליכוד אחר? שליחי נתניהו הציעו לי להיות ראשון ברוטציה, דחיתי את זה כי לא ביקשתי להיות ראש ממשלה עם שישה מנדטים. לכל אורך המשא ומתן הייתי ברור: או ממשלה לאומית בראשות ח"כ אחר מהליכוד, או ממשלת אחדות לאומית. יותר מזה – הצעתי להקים ממשלה זמנית לשנה או לשנתיים, שהוא יישאר יו"ר הליכוד אבל ראש הממשלה יהיה ח"כ אחר, בלי משחקים כמו של פוטין ומדבדב, שהנשיא שולט בראש הממשלה כמו בבובה. את הכול הוא דחה. האידיאולוגיה של נתניהו היא רק נתניהו. כל הדיבורים על ארץ ישראל וערכי הימין הם מסך עשן".
אבל בסוף נתתם למנסור עבאס להכריע במלחמות היהודים.
"גם זה פייק. נתניהו השקיע את כל ההון הפוליטי שלו בהכשרת מנסור עבאס. הוא לא בחל בדבר ואפילו הפעיל רבנים, מהרב טאו ועד הרב קנייבסקי, שהוציאו פסקי הלכה שמכשירים אותו, בתנאי אחד – שנתניהו יעמוד בראש. מי שהוביל את ההכשרה של רע"ם בפוליטיקה הישראלית זה אדם אחד ויחיד, בנימין נתניהו. הוא זה שריסק את הגוש ופירק את השותפות במחנה הימין.
"האיש הזה ניהל תעמולת זוועה, רדף אנשים, הכניס תרבות של הכפשה והסתה והשחרת יריבים פוליטיים, כולל בתוך הליכוד ובתוך המחנה הלאומי. כל אדם שחותם איתו על הסכם, יודע שאין שום משמעויות להתחייבויות שלו ושהוא לא יקיים את מה שהוא התחייב. מי שרוצה להמשיך להתבסם מהמנהיגות שלו, שייהנה. אנחנו הגענו לקצה, אנחנו לא יכולים. לכן אמרתי בצורה הכי גלויה, מי שרוצה את נתניהו שלא יצביע לי. היה לי חשוב מאוד שהוא יזוז, והיה לי גם חשוב שאף אחד לא יבוא אליי בטענות ביום שאחרי ויגיד הטעית אותי".
אז זה אישי או לא אישי?
"לחלוטין לא אישי, ואוכיח לך. גם אחרי כל מה שהוא עשה לי המשכתי עם הליכוד לבחירות לכנסת ה־23. נפילת האסימון הסופית הייתה כשראיתי מה הוא עשה עם גנץ. הוא הקים ממשלה עם קואליציה של 73 ח"כים, וטרפד את העברת התקציב רק כדי לא לכבד את ההסכם עם גנץ ולא לפנות את הכיסא ברוטציה. הבטתי ימינה ושמאלה וראיתי חברים שאדישים לזה, וזה שיגע אותי. אתה מחזיק מדינה שלמה כבת ערובה בגלל אינטרס אישי הכי צר? זה הרגע שבו הכרעתי שאני לא יכול להיות חלק מהדבר הזה. לא עשיתי את זה שנה קודם כשהוא פעל נגדי אישית בצורה קיצונית. אז זה לא השפיע עליי, ונשארתי בליכוד".
הכתבה המלאה תפורסם מחר (ו') במוסף "יומן" של מקור ראשון.
