"ביום ראשון נצא לוועידת האקלים דרמטית. מנהיגי העולם יתכנסו בגלזגו בצל אסונות אקלים מתרבים והולכים, ובצל חלון הזדמנויות צר למנוע קריסה", כתבה השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, מתוך מייל שפרסמה לקראת ועידת האקלים בגלזגו הנפתחת היום (א'). השנה בוועידה ישתתפו 197 מדינות מכל העולם. בין ה-31 באוקטובר ל-12 בנובמבר, מנהיגי העולם יחליטו על התחייבויות חדשות בניסיון לבלום את ההתחממות הגלובלית.
מדענים קבעו כי העשור הקרוב הוא הגורלי ביותר להתקדמות בנושא המשבר האקלימי. לפי הנתונים, צריך למצוא פתרון להפחית את פליטות גזי החממה ב-45 אחוזים בשמונה השנים הקרובות כדי למנוע להגיע מעבר לרף התחממות הקשה ביותר (מעל 1.5 מעלות). כבר לפני מספר שנים נשיא ארה״ב אובמה טען כי ״אנחנו הדור הראשון שמבין את חומרת המשבר, והדור האחרון שיכול למנוע אותו״.
במייל ששלחה השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, היא כתבה כי עד כה הזניחה הממשלה את הטיפול במשבר האקלים אבל כעת מתגבשת הבנה גלובלית על חומרתו ודחיפותו: "גם ישראל חייבת לפעול".
מה חלקה של ישראל במניעת אסון אקלימי?
ראש הממשלה, נפטלי בנט יכריז על תוכנית ישראל להשתתף במאמץ למניעת אסון אקלימי. בראש ובראשונה, הוא יכריז על היעד הישראלי לאפס פליטת גזי חממה עד 2050. שנית, לאחר שיחה עם שרת האנרגיה קארין אלהרר, הוסכם על הצגת יעד להשגת ניטרליות פחמן. זו הפעם הראשונה שישראל מיישרת קו עם התחייבויות של רוב המדינות המתועשות. ניטרליות פחמן היא יעד שאפתני הרבה יותר מזה שהציגה לאחרונה הממשלה להפחית את פליטת הגזים ל-85%, יעד שארגוני הסביבה הגדירו כלא מספיק. בנוסף, שרת הגנת הסביבה הציגה תכנית פעולה לאומית מקיפה למאבק במשבר האקלים, של 100 צעדים קונקרטיים בתקצוב של כ-15 מיליארד שקלים. המבקרים חוששים: בלא תקציב ולוח זמנים מדויק לביצוע, אין להחלטות ודיבורים הללו הרבה משמעות.
נפתלי בנט אמר השבוע כי "משבר האקלים משפיע על החיים של כולנו, כמו גם על חיי הילדים והנכדים שלנו. ישראל היא ארץ החדשנות, והיא יכולה לעזור לעולם באמצעות כישרון ויצירתיות הייחודית שלה".
