בעשור האחרון לוחמי צה"ל בגזרות הצפון והדרום נלחמים לא מעט בתופעת הברחות הסמים. נדמה כי דווקא בגבולות עם מדינות איתן יש לישראל שלום המצב אמור להיות טוב משכנותינו איתן היחסים לא מאוד חמימים, אך למעשה המציאות מראה שהצבא חייב להעמיד בכל הגבולות כוחות שידעו להתמודד עם כל תרחיש.
שריר הערנות נמתח אתמול (א') שוב, הפעם בגבול רצועת עזה. התצפיתניות זיהו מספר חשודים שניסו להבריח סמים משטח מצרים לשטח ישראל במרחב החטיבה המרחבית "פארן". לוחמי צה"ל הוקפצו כנוהל ופעלו במרחב כדי לסכל את ההברחה. בתיקי החשודים נמצאו 300 ק"ג סמים בשווי של כ-6 מיליון שקלים, שהיו בדרכם אל משפחות פשע וקרטלי סמים מקומיים.
האירוע הפלילי הפך עד מהרה לזירת קרב: במהלך ההברחה התבצעו חילופי ירי בין המבריחים לכוחות צה"ל. באירוע זה לא היו נפגעים לכוחותינו, אבל ברגע אחד להפוך לאסון של ממש.
זו כמובן לא הפעם הראשונה שאירוע כזה מתרחש. זה מתחיל בדרך כלל בתנועה שמזהות התצפיתניות בהתקרבות לעבר הגבול. התמונות לא מותירות מקום לספק: רכבי השטח, התיקים הגדולים, הריצה לעבר הגדר והסולמות שנועדו לסייע להעביר את הסמים, כל אלו כאמור מכוונים את כולם לתרחיש הברחת סמים.
אבל גם כשאין מקום לספק, חובה על הלוחמים להתייחס אל האירוע כאל אירוע טרור. לא פעם ניסו ארגוני טרור לבחון, למשל, את דפוס ההתנהגות של הכוחות בגבולות. הדבר בא לידי ביטוי בשליחת רועי צאן לבדוק את המתח, את מהירות ההגעה ואת נתיב הגעת הכוחות. על פניו זה נראה כמו אירוע זניח, אבל מי שמכיר גבולות עוינים יודע שמהצד השני תמיד יהיה מי שיצפה ויפיק לקחים, כשהמידע ישמש אותו ליום בו הוא יחליט לבצע פיגוע.
הדרך היחידה להילחם בתופעה היא כמובן להתכונן אליה כמו שצריך. אימון הכוחות והפנמת ההבנה שכל אירוע, גם אם הוא נראה כמו הזניח ביותר, יכול ברגע להפוך לזירת קרב הכוללת ירי, מטענים ונפגעים חלילה הכרחית במקרים האלו. הצבא חייב להמשיך להילחם בתופעה, כי ברגע ששריר המתח ירפה – ההברחות יהפכו לתופעה שכיחה יותר שתהפוך את הגבולות לאתר אטרקטיבי למבריחי סמים.
