בחפירת הענק שמנהלת רשות העתיקות ביבנה לקראת הרחבת העיר, נחשפה לאחרונה טבעת זהב מרהיבה, ובה שיבוץ של אבן בצבע סגול.
בדיקה של הטבעת על ידי ד"ר יותם אשר במעבדה האנליטית ברשות העתיקות, העלתה כי האבן מורכבת ברובה מסיליקה – חומר ממנו מורכבות רבות מאבני החן. בדיקה זו, שללה את האפשרות כי השיבוץ הסגול עשוי זכוכית פשוטה. משקלה של הטבעת 5.11 גרם.
ד"ר אמיר גולני, מומחה לתכשיטים קדומים ברשות העתיקות אשר בחן את הממצא, אמר כי "מי שהחזיק בטבעת היה אדם אמיד, וענידת התכשיט הצביעה על מעמדו ועושרו. טבעות שכאלה יכלו להיענד על ידי גברים ונשים כאחד". גולני מוסיף כי "בטבעת שובצה אבן חצי יקרה, הקרויה אמטיסט ((Amethyst. אבן זו, מוזכרת בתנ"ך כאבן האחלמה – אחת מ-12 אבני החושן אשר שימשו את הכהן הגדול בבית המקדש. לאבן החן הזו נקשרו סגולות רבות, ובהן – מניעת תופעת הלוואי של השכרות – החמרמורת (האנגאובר)".
תכונה זו המיוחסת לאבן מעניינת במיוחד, על רקע המיקום בו נתגלתה הטבעת – אתר שבו פעל יקב יין ענק, הגדול בעולם הידוע מהתקופה הביזנטית.
"האם מי שענד את הטבעת רצה להימנע משיכרון עקב שתיית יין מרובה? את זה כנראה לא נדע", אומר ד"ר אלי הדד, שמנהל את החפירה יחד עם ליאת נדב-זיו וד"ר יוחנן (ג'ון) זליגמן מרשות העתיקות. "בכל זאת, מעניין לדעת, כי הטבעת נמצאה בקרבת היקב, במרחק של כ-150 מטר, שם נחשפו בחפירות שלנו שרידי מחסן ארוך, ששימש לאחסון קנקני יין (אמפורות). חלק מהקנקנים נמצאו כשהם הפוכים על שפתם, ויתכן שהיה זה מחסן מלאי של קנקנים ריקים לפני שאלה נלקחו לגיתות היין, על מנת למלאם ביין. ייתכן שהטבעת המרהיבה הייתה שייכת לבעל המחסן המפואר, למנהל עבודה במקום, או פשוט למבקר או מבקרת שאתרע מזלם, והטבעת היקרה נשמטה מידם, עד שלבסוף נתגלתה על ידינו".
בקרב החוקרים קיימת התלבטות ביחס לתִארוך הטבעת. זו, נמצאה בתוך מילוי המתוארך, ככל הנראה, לסוף התקופה הביזנטית – ראשית התקופה האסלאמית הקדומה – המאה השביעית לספירה, ואולם ייתכן כי הטבעת, בשל יופייה ויוקרתה, "התגלגלה" מיד ליד במשך מאות שנים. טבעות זהב משובצות באבן האחלמה מוכרות בעולם הרומי, ויתכן שממצא הטבעת שייך לבן המעמד הגבוה שחי בעיר כבר במאה השלישית לספירה.
לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, "הממצאים הקטנים, היומיומיים, שמתגלים בחפירות שלנו, מספרים לנו את הסיפורים האנושיים ומחברים אותנו באופן בלתי אמצעי לעבר. מרגש לדמיין את האיש או האישה שהטבעת הייתה שייכת להם, כשהם מתהלכים ממש כאן, במציאות שונה לחלוטין מזו שאנחנו מכירים בעיר יבנה של היום".
