הקש ששבר את גב הגמל של י', זכיין בכמה סניפים של רשת מסעדות ארצית, הגיע כשהרבנות המקומית התעקשה שכדי להמשיך לקבל את כשרות המהדרין יהיה עליו לרכוש תנור נוסף לסניף. "הם טענו שיש בעיה עם זה שהמאפים והלחם נאפים באותו התנור, משום שהמאפים הם חלביים והלחם פרווה. הם חוששים שאם שמו לך שתי פרוסות לחם עם הסלט ותיקח אותו בטייק־אוויי, שלא תנגב עם זה בטעות את קציצות הבשר בבית", הסביר לנו השבוע. רכישת תנור נוסף בעלות של כ־70 אלף שקלים הייתה משיתה עליו "מעמסה כלכלית מטורפת", לדבריו, ו"גם אין לנו מקום במטבח לעוד תנור". סניפי הרשת האחרים מתנהלים בלי תנור נוסף כפי שנדרש מי', ובכל זאת הם מקבלים תעודת כשרות מהרבנות המקומית. "לא הייתי מוכן לקנות תנור נוסף, אז אמרו לנו שאם לא ניישר קו לא נקבל כשרות לפסח ולא תעודה על מכירת חמץ".
י', אדם דתי שבחייו הפרטיים מקפיד על קלה כחמורה, החליט לעזוב את הכשרות של הרבנות ולעבור לפיקוח של ארגון רבני צהר, אף שהצעד היה עלול לעלות לו בנטישה של חלק מהלקוחות. לדבריו, "רמת ההשגחה של הרבנות נמוכה, ההקפדה בצהר גדולה פי עשרה. יש כל כך הרבה דברים שלרבנות לא היה אכפת, ודווקא צהר הם אלה שמקפידים. המשגיח מגיע כל יום, בודק ורואה את מה שקורה. כשיש משהו מסוים שצריך לעשות בצורה אחרת, הוא אוסף את הצוות ומסביר להם באדיבות איך זה אמור להתבצע. אתה מבין פתאום איך השגחת כשרות אמורה להיות, יש שם אכפתיות אחרת". התעודה של צהר, המתנוססת כיום בכ־300 בתי עסק, איננה מכילה את הביטוי "כשר", שהחוק הנוכחי מאפשר לרבנות הראשית בלבד להשתמש בו. במקום זאת נאמר כי המקום נמצא "בפיקוח" רבני צהר.
לפני כשבוע שיגר השר לשירותי דת מתן כהנא איגרת לרבני ערים, רבנים מקומיים וראשי מועצות דתיות, ובה עדכן אותם על הרפורמה הצפויה במערך הכשרות בישראל. "אתמול סיימה הוועדה את דיוניה ואישרה את הנוסח הסופי של הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית", נאמר במכתב. "בימים הקרובים תושלם בע"ה בכנסת ישראל החקיקה אשר תסדיר את מערך הכשרות של מדינת ישראל ותצעיד אותו קדימה אל עבר כשרות מהודרת, מפוקחת ומוסדרת יותר".
על פי החוק הקיים, גוף אחד בלבד מוסמך להעניק כשרות למוצרי מזון או בתי עסק: הרבנות הראשית. היא עושה זאת באמצעות הרבנויות המקומיות, שמציבות משגיחים מטעמן במפעלי מזון ובבתי אוכל. במכתבו מפרט כהנא את עיקרי הרפורמה, שתחולל שינוי נרחב בדרכי הענקת כשרות בישראל, ובמידה רבה "תפריט" את התחום. על פי הרפורמה, מועצת הרבנות הראשית תשמש רגולטור, ותקבע סטנדרט כשרות מחייב בשתי רמות – רגיל ומהדרין. נוסף על כך תוקם ברבנות יחידה הממונה על הכשרות, ויוקנו לה סמכויות פיקוח ואכיפה רחבות, שכיום נתונות בעיקר לרבנויות המקומיות.
אחד החלקים המרכזיים ברפורמה הוא ש"שלושה רבנים מוסמכי רבנות ובעלי 'כושר' לרב עיר ולרב אזורי, ושכיהנו כרבני עיר או כרבנים מקומיים, בעלי ידע וניסיון מוכח בכשרות – יוכלו לקבוע סטנדרט נוסף לכשרות", בין אם מדובר בהקלה ובין אם בהחמרה. בנוסף, גופים פרטיים שיעמדו בקריטריונים יוכלו להעניק כשרות במקביל לרבנים מקומיים או לרבני עיר, במועצה דתית ש"הוכרה כמוסמכת על ידי השר" – ניסוח שיעניק לשר כוח לפסול מועצה דתית מסוימת מסיבות הלכתיות, אתיות וניהוליות. אחת הבעיות שיבואו על פתרונן במסגרת הרפורמה החדשה היא סוגיית ניגוד העניינים, כאשר במקומות רבים המשגיחים מקבלים את שכרם מבעל העסק באופן ישיר. הרפורמה תנתק בין השניים, והמשגיחים יקבלו את שכרם מתאגידי הכשרות.
מרכיב דרמטי ופחות מדובר ברפורמה הוא שאותם גופי כשרות חדשים־ישנים יוכלו לעסוק גם במתן כשרות על יבוא מוצרים מחו"ל, "ובלבד שיביא לידיעת הרבנות הראשית על שיווק המוצר בישראל בטרם החל לשווקו". במקביל, גופי כשרות מחו"ל שיתאגדו בישראל יוכלו להעניק השגחה בארץ, והמוצרים שהם העניקו להם כשרות בחו"ל יוכרו גם בישראל.
כדי להעניק זמן להיערכות, הרפורמה תיכנס לתוקף בעוד שנה. אך כבר בתקופת המעבר, שתחל בימים הקרובים, יוכל כל רב מקומי או רב עיר לתת כשרות "גם בתחומי רשות אחרת אם ירצה בכך, ובלבד שיש לו מערך פיקוח הכולל מפקחים".
משלמים פעמיים
חיים עוז, סמנכ"ל חטיבות ענפיות באיגוד לשכות המסחר, הוא מתומכיה הנלהבים של הרפורמה. "יש הרבה מאוד קלקולים בצורת העבודה של הרבנות בעולמות הכשרות", הוא טוען. אחת הבעיות המרכזיות בעיניו היא חוסר האחידות, כאשר כל רב מקומי קובע את כללי הכשרות המחייבים מבחינתו. "כיום אין לרבנות יכולת להוביל קו אחיד בנוגע לכשרויות ברחבי הארץ. לפעמים הרבנות המקומית דורשת מהעסקים לקנות חסה מספּק מסוים, אף שבמועצה דתית אחרת אין הקפדה על אותה רמת כשרות. תאר לעצמך שיש לך ארבע מסעדות מאותה רשת, בארבע ערים שונות. לפעמים בשביל אותה מנה יצטרכו לרכוש ארבעה סוגים שונים של אותו מוצר". הדבר גורם לכך שרשתות שלהן סניפים ברחבי הארץ אינן יכולות לבצע רכישה מרוכזת ומוזלת.
"כל רב של מועצה דתית הוא רגולטור ברמת עצמו, ולעיתים גם קובע מה השכר של המשגיחים", ממשיך עוז. "במקרים רבים עובדים בהשגחה בני משפחה או חברים של הרב. אין שקיפות ואין יכולת לערער על ההחלטות המתקבלות. אם יש לך מסעדה בחדרה ואתה לא מסתדר עם הרב של המועצה הדתית, לא תוכל לכתוב את המילה 'כשר' על בית העסק".
בעיה נוספת שמציין עוז היא כפל כשרויות, כאשר מי שמעוניין בכשרות בד"ץ נאלץ לשלם תחילה לרבנות ורק אז לגוף הפרטי. "למה שהם יצטרכו לשלם פעמיים על כשרות, כאשר הכשרות שהם רוצים היא בכלל של הבד"ץ? לעיתים רבות הבד"צים מסתמכים על המשגיח של הרבנות, שעובד עבור שני הגופים". הרפורמה החדשה, מקווה עוז, תביא למציאות של "פחות בירוקרטיה ופחות הוצאות, וזה יוריד את עלות הכשרות בלי לפגוע באיכותה. ייפסקו יחסי עובד־מעביד, ורק התאגידים יעסיקו את המשגיחים".
לדעתו, הרפורמה תהיה טובה גם לחרדים, שכעת מתנגדים לה. "חצר חסידית בבני־ברק שתרצה לאכול רק בהשגחה מסוימת תוכל לעשות זאת, ובלבד שאותו בד"ץ יהיה תאגיד רשום. במקום שבעלי העסקים החרדים ייאלצו לשלם על כשרות רבנות וכשרות בד"ץ, הם ישלמו פעם אחת".
כ־4,000 משגיחי הכשרות של המועצות הדתיות, שרבים מהם יפוטרו לכאורה בעקבות הרפורמה, נאבקים כעת נגדה. אך לדברי עוז, "רבים מהם יועסקו מחדש בתאגידים החדשים, בין אם של המועצות הדתיות ובין אם של גופים פרטיים. לדעתי תהיה כאן גם תחרות בין החברות, והדבר יעשה רק טוב לכולם". הרפורמה תאפשר גם לנשים לעסוק בהשגחת כשרות, דבר שנמנע מרובן כיום בעקבות התנגדות הרבנות. "זה יפתח לפני נשים תחום ומקצוע חדש שלא היה פתוח להן עד כה".
לעומת זאת, הרבנים הראשיים לישראל מתנגדים לרפורמה באופן נחרץ. במכתב שפרסמו הרבנים יצחק יוסף ודוד לאו הם טענו כי "ההחלטה שהתקבלה על מתווה הכשרות החדש היא הרס הכשרות, ומביאה לידי ביטוי מגמה לעקירת יהדותה של מדינת ישראל".
"לא חשבו על הרפורמה הזו עד הסוף", מאשים הרב אליעזר שמחה וייס, חבר מועצת הרבנות הראשית ולשעבר רבו של כפר־הרא״ה. "לא התייעצו עם מומחי כשרות ובינתיים מה שיעשו זה להרוס, לא לבנות. הרב קוק ייסד את הרבנות לפני מאה שנים כדי שלא יהיו קהילות בודדות וכל אחד יעשה מה שירצה, אלא שתהיה מערכת אחת. את זה הם שוברים, ומי שעושה את זה הם דווקא הציונים, הכיפות הסרוגות. כשגרתי בבריטניה, לפני שעליתי לארץ, ידעת שאם תטוס לחופש בישראל תוכל לאכול בכל מסעדה בארץ. זה נגמר כעת. מתן כהנא מנסה להוכיח לחרדים שהוא יותר דתי מהם. בעיניי הוא בחור צעיר שצריך ללכת לרבנים הראשיים, להתנצל בפניהם ולהגיד 'אני פותח מחדש את הנושא, בואו נדון'".
בניגוד לתקוות שנתלות בה, הרב וייס מעריך שהרפורמה לא תחסוך בעלויות. "התחרות תעלה לצרכן הרבה יותר", הוא אומר. "הרי כיום המועצות הדתיות הן הבסיס לניהול מערכת הכשרות המקומית. פתאום יקומו תאגידים חדשים שיצטרכו למנות מנכ"ל, מזכירה, כלכלן ויחצן. מי יממן את ההקמה של הגופים הללו? מאיפה לעסקים יהיה כסף לשלם להם אם המחירים יהיו גבוהים יותר? והם יהיו גבוהים יותר. זה ידחה הרבה מאוד ישראלים משמירה על כשרות". בנוסף, הוא משוכנע ש"התאגידים יורידו את הסטנדרט כדי שיוכלו לעמוד בהוצאות הרבות".
השר מתן כהנא (בתמונה): "אני בונה על זה שהבד"צים החרדיים כל כך יאהבו את הרפורמה, שגם אם החרדים יחזרו לשלטון הם לא ירצו לחזור אחורה"
דברים דומים אומר ראש מועצה דתית ששוחחנו איתו, איש הציונות הדתית שמתנגד לרפורמה. "מערכי כשרות היום מסתמכים על התשתית של המועצה הדתית. אם צריך מזכירה למערך הכשרות המקומי, אז המזכירה של מנכ"ל המועצה תעניק לכך את שירותיה, והם לא צריכים לשכור משרדים או ציוד נוסף. מה יקרה כשהגופים האלה יופרטו ויצטרכו להיות תאגידים? המחירים יעלו, זו בכלל לא שאלה".
הרב וייס משמש כיום אחראי זמני למועצות הדתיות בהרצליה, בני־ברק וגבעת־שמואל, עד שימונו להן ראשי מועצה חדשים. "בכל הערים שאני מעורב בהן הסטנדרטים לכשרות אחידים, אין דרישה למוצר אחד בכשרות מהודרת בעיר אחת ומוצר אחר בעיר אחרת", הוא דוחה את הטענות בנושא.
גם פתיחת היבוא מחו"ל היא מקור לבעיות בעיני וייס. לדבריו, הוא "מעריץ גדול של ה־OU", התאחדות האורתודוקסים בארה"ב שארגון הכשרות שלה הוא הגדול בעולם, "אבל יש דברים שאפשר לשווק בארה"ב ואי אפשר לשווק בארץ, כמו למשל תערובת נוזלית חלבית לעוף. בארה"ב משווקים את המוצרים לכולם, ויש אנשים שמשתמשים בזה על תחליפי עוף למיניהם. התקשרתי אליהם השבוע ואמרתי להם שאי אפשר לשווק מוצר כזה בארץ".
בדו"ח מיוחד של משרד האוצר, שמחבריו ממליצים לקדם את הרפורמה, מצטטים את דו"ח אברמזון משנת 2016 ולפיו "מונופול הרבנות על הכשרות מייקר את עלויות המחיה בישראל ככל גורם ייצור בלעדי". בדו"ח נאמר כי "מצבים העלולים להיווצר כגון החמרת הדרישות רק במקומות מסוימים, התנהלות בחוסר שקיפות, יצירת עדיפות לספקים מסוימים, יצירת מחסומי כניסה למוצרים ויצרנים קטנים – סופם שהם גורמים לעלויות עודפות של המונופול ומהווים התנהלות רגולטורית לא יעילה כלפי השוק".
באוצר מדברים על חיסכון של 510 מיליון שקלים באומדן שמרני, רק מצד ההיבט של ביטול הצורך בכפל כשרויות. בדיוני ועדת המשנה לענייני דת בכנסת אף נאמר שהחיסכון עשוי להיות גדול בהרבה. חיסכון נוסף, מצד פתיחת הכשרות לתחרות, מוערך ב־65 מיליון שקלים. עם זאת, באוצר מבינים שלפחות בטווח הקצר מחירי הכשרות עלולים לעלות, דווקא בעקבות ההצטרפות של שחקנים רבים וקטנים לשוק. כך למשל, בארגון צהר אומרים שאם היו תחתיהם 3,000 עסקים מושגחים במקום כ־300 היום – הם היו יכולים להוריד מחירים. באוצר מעריכים את העלות מההיבט זה בתוספת של כ־20 אחוז מעלות הכשרות כיום, ובסכום כולל של כ־25 מיליון ש"ח.
אמריקה זה כאן
"ברגע שהחוק יעבור, כל רב עיר או רב מועצה דתית יוכל להעניק כשרות בעיר אחרת, על הראש של הרב המקומי. זו מהפכה מטורפת", אומר לנו השר לשירותי דת מתן כהנא. לדבריו, ניסיונותיו לקיים דיאלוג עם הרבנים הראשיים סביב הרפורמה נתקלו בחוסר שיתוף פעולה. בעקבות זאת הוא הוסיף סעיף המאפשר לשלושה רבנים, מהם אחד בעל כושר לרבנות עיר, להקים תאגיד כשרות ולהחליט על הסטנדרטים שלהם – בין אם להחמיר ובין אם להקל.
"הפחד שלי הוא שהרבנות לא תשתף פעולה בכך שהיא לא תקבע סטנדרטים או שהיא תקבע סטנדרטים גבוהים מדי", הוא מסביר. "כדי למנוע זאת יצרנו את המסלול העוקף, שמאפשר לכל שלושה רבנים להתאגד. אני רוצה שהרבנות תהיה גוף ממלכתי, אבל הרבנים הראשיים לא היו מוכנים לדבר איתי. יום לפני ההצעה הם סוף סוף חזרו אליי ואמרו שהם רוצים לדבר. השבתי 'אני לא מדבר איתכם עד שיעבור החוק, ואז נשב לדבר'.
"אם אתה מוריד את מסלול 'שלושת הרבנים', שזו אצבע בעין של הרבנות, הרפורמה מחזקת מאוד את הרבנות", רומז כהנא שהסעיף הזה עשוי להשתנות. "לראשונה יש חוק שאומר שהם הרגולטור היחיד שקובע מהי כשרות. הם גם מקבלים מנגנון פיקוח עם סמכויות. היום יש להם רק שיימינג לעשות".
החרדים מתנגדים לרפורמה, אבל בעיני כהנא דווקא הבד"צים החרדיים הם המרוויחים העיקריים ממנה. "אני בונה על זה שהבד"צים החרדיים כל כך יאהבו את הרפורמה, שגם אם החרדים יחזרו לשלטון הם לא ירצו לחזור אחורה. כעת הם צריכים לשלם לפחות על שתי כשרויות, והרפורמה תחסוך להם. בנוסף, למה הציבור הכללי צריך לשלם עוד בעקבות זה שעסק מסוים רוצה למכור גם לחרדים ולכן הוא משלם גם לבד"ץ? בקרוב הם ילכו רק לבד"ץ. גם בענפי התעשייה, המלונאות ואולמות האירועים נראה הוזלה ניכרת".
שינוי נוסף שמציין כהנא הוא ש"המשגיחים יקבלו כעת תנאים סוציאליים – ימי מחלה, הבראה, ביטוח מנהלים ועוד. בטווח הקצר המחיר של הכשרות עלול לעלות בגלל זה, אבל בטווח הארוך מדובר על רפורמה תחרותית שתביא את גופי הכשרות להתייעל. הם ייעזרו באמצעים טכנולוגיים כמו מצלמות. הם יוכלו להעניק כשרות לכמה מסעדות קרובות ולחסוך בהוצאות רכב".
כיום, סבור כהנא, רבנויות מקומיות מנצלות לעיתים לרעה את הכוח שבידיהן. "בתי מלון נאלצים כיום לקחת משגיח שהוא רב מקומי, ולעיתים נאלצים לתת כמה חדרים להם ולמשפחותיהם כדי שיהיו שם בשבת. כשתהיה תחרות, אם גוף כשרות ידרוש סוויטה בעבור המשגיח, המלון פשוט לא ייקח אותו".
על היבוא מחו"ל אומר כהנא שכיום "זה סיפור מהסרטים. האוכל מחכה המון זמן בנמל, משווקים אוכל לא טרי ולעיתים עוברים על החוק בשיווק שלו. זה מייקר מאוד את העסק". כיום ישנם יותר ממאה ארגוני כשרות ברחבי העולם שמוכּרים על ידי הרבנות הראשית לישראל. כל יבואן שמבקש להכניס לארץ מוצר כשר צריך להגיש בקשה מיוחדת על כל מוצר בנפרד, תהליך שנמשך לעיתים חודשים רבים. וגם אם יבואן אחר כבר קיבל אישור למוצר מסוים, המוצר יעבור בחינה נוספת.
"הרפורמה תאפשר למי שיקבל כשרות מגוף מוכר בישראל לחסוך את כל הבירוקרטיה. אתה מדווח שהבאת את המוצר הזה, ואם הרבנות רוצה – הם יעשו פיקוח. עשינו את זה כדי לפתות גופי כשרות מחו"ל להתאגד בישראל ולהיות מוכרים בארץ. במקום עוד ועוד אישורים ובירוקרטיה כדי לשחרר סחורה מהנמל, הם יוכלו לייבא לארץ בלי שום בעיה ברגע שחברת הכשרות תוכר בישראל. מצד שני, אם תפסו ששמת חותמת בלי אישור – יענישו אותך. להבנתי ה־OU מאוד רוצים להיכנס. השבוע נפגשתי בזום עם כמה ארגוני כשרות מחו"ל, והם מביעים עניין רב בכניסה לארץ". בתגובה לפנייתנו ל־OU נמסר שהם עדיין לומדים את פרטי הרפורמה ויגיבו רק לאחר שיכירו אותה לעומק.
אחד המוצרים שמוזכרים בהקשר הזה הוא גלידת "האגן דאז", הזוכה להכשר של OU בחו"ל אך אינה מוכרת ככשרה בידי הרבנות הראשית לישראל. הסיבה לכך היא שהגלידה מכילה "חלב נוכרי", ואילו הרבנות מאפשרת שימוש באבקת חלב נוכרי בלבד. עם זאת, חלק מהחרדים בארה"ב רוכשים את המוצר. "זו אנומליה מטורפת. למה אי אפשר לשווק האגן דאז בסופרים כשרים בארץ? מי שלא רוצה – שלא ירכוש. אנחנו פותחים את השוק בישראל להרבה מאוד מוצרים שלא היו כאן", אומר השר כהנא.
