יחסי ישראל־מצרים, בייחוד על רקע המציאות הביטחונית באזור, הולכים ומתחממים. כעת, כך על פי העיתונות בקהיר, מבקש הנשיא א־סיסי את סיועה של ישראל גם בפתרון סוגיה כבדת משקל מבחינת המצרים: מי הנילוס.
מקורו של נהר הנילוס, החוצה את מצרים מדרומה לצפונה, הוא בנילוס הכחול באתיופיה. במצרים, הנסמכת על מי הנילוס, מודאגים בשל הסכר ההידרואלקטרי שבנתה אתיופיה על הנהר, סכר אל־נהדה. הדאגה נובעת מכך שהסכר השוכן בגבול אתיופיה־סודן אמור להטות חלק ממי הנילוס. האתיופים מבקשים להפעיל את 16 טורבינות החשמל של הסכר, כדי להתחיל להצדיק את מיליארדי הדולרים שהושקעו בבנייתו.
מטרת הסכר האתיופי היא הכפלת תפוקת החשמל של המדינה, אך הוא סוגר למעשה את השיבר לכ־100 מיליון מצרים המשוועים למים. הדבר מאלץ כעת את נשיא מצרים לנהל משא ומתן עם האתיופים כדי למנוע את הסכנה. זאת, לאחר עשרות שנות התעלמות מצרית ממדינות אפריקה הדרומיות, ואף איום צבאי שבו נופף מובארק מול אתיופיה.
הסכם היסטורי בין בריטניה הקולוניאלית למצרים הקנה למצרים זכות על חלק הארי של מי הנהר. עם סודן, מצרים קיבלה בעלות על כ־87 אחוזים ממי הנילוס, וכן את הזכות להטיל וטו על כל פעולה של מדינה אחרת שתפגע בזרימת המים אליה. ב־1959 נקבעה אמנה שהעניקה למצרים את הזכות לחלוקה קבועה של מי הנילוס. 80 אחוז מהמים זורמים למצרים דרך הנילוס הכחול, שאותו סוכר אל־נהדה ביציאתו מאתיופיה.
עם השנים מאסו שבע המדינות השוכנות לאורך 6,700 הקילומטרים של הנילוס הכחול בכך שרק כ־13 אחוזים מהמים עומדים לרשותן. לפני כעשור הן פתחו במגעים כדי להגיע לחלוקה צודקת יותר של המשאב, אבל מצרים וסודן התעקשו שלא לוותר על "זכויותיהן ההיסטוריות". ב־2010, אחרי שנים של דיוני סרק, חתמו אתיופיה, אוגנדה, רואנדה, בורונדי וטנזניה על "הסכם מדינות עמק הנילוס", המחלק ביניהן את מי הנהר לפי צורכיהן בלי להתחשב עוד במונופול המצרי.
לפי מקורות דיפלומטיים בקהיר, מצרים ביקשה מישראל לסייע לה בפתרון המשבר. לפי האתר 'אל־ערבי אל־ג'דיד', שהמקורות שוחחו עמו, קהיר ציינה בפני ירושלים שלאחר התערבות מצרים בנושא צעדת השיבה הפלסטינית, והעמדה המאופקת שהיא הציגה באשר ל"עסקת המאה" של טראמפ, היא מצפה מישראל לסייע לה בדיונים עם אתיופיה.
סבב שיחות בנושא התקיים בחרטום ב־6 באפריל. השתתפו בו נציגים ממצרים, סודן ואתיופיה, אך הוא הוכתר ככישלון חרוץ. סבב נוסף היה אמור להתקיים בקהיר, אך באדיס־אבבה הודיעו שלא יגיעו לשיחות. לפי המקורות, בקהיר מבקשים כעת מישראל לסייע בהבאת הנציגים האתיופים לדיון נוסף בנושא. קהיר קראה כבר לממשל האמריקני לתווך במשבר, ומשלחת של מחלקת המדינה האמריקנית אף ביקרה במצרים ובסודן, אך אתיופיה לא הגיבה לבקשת האמריקנים.
מנגד, דובר משרד החוץ האתיופי מלס אלם תולה את כישלון המשא ומתן בחרטום בצד המצרי. "הם התעקשו להציב את הסכם 1959 כתנאי פתיחה במשא ומתן. אתיופיה סבורה שהצבת ההסכם היא קו אדום".
שר המים המצרי מוחמד עבד אל־עאטי אמר שמצרים הסכימה לבניית סכר אתיופיה על מי הנילוס בשנת 2008, אבל הופתעה לגלות שהאתיופים בנו סכר עצום נוסף. שר החוץ המצרי סמאח שוכרי שיגר התבטאות מאיימת לעבר השותפות למי הנילוס, באומרו ש"ממשלת מצרים תמשיך לשים את האינטרסים של העם המצרי במי הנילוס במקום הראשון".
