דו"ח משותף לארגון זכויות האדם העיקרי של האו"ם ולוועדת זכויות האדם של ממשלת אתיופיה קובע שכל המעורבים במלחמת תיגראי – מלחמת אזרחים שנמשכת זה שנה בצפון הפדרציה האתיופית – הפרו את החוק הבינלאומי ואת חוקי הפליטים, "ופגעו בזכויות אדם במידה שעלולה להיכלל בהגדרת פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות".
ממשלת אתיופיה שיתפה פעולה עם החוקרים ואפשרה להם גישה לאזורי הקרבות. זאת לאחר שהיא דחתה את ממצאיהן של חקירות קודמות מטעם ארגוני זכויות בינלאומיים, ובהם אמנסטי ומשמר זכויות האדם, שהתבססו על שיחות עם פליטים מתיגראי. ראש ממשלת אתיופיה אבי אחמד הצהיר השבוע שיכיר בדו"ח ויקבל אותו, למרות "הסתייגויות חריפות" שיש לו כלפי המסקנות. אבי טען שהחקירה מזכה את ממשלתו מהאישומים ברצח עם ובשימוש בהרעבה מכוונת כטקטיקת מלחמה. בפועל, ראיות להרעבה כזו נחשפו בתקשורת, והאו"ם השתכנע בקיומה.
הסכסוך האלים החל בנובמבר 2020, על רקע עימות פוליטי בין ממשלתו של אבי ובין כוחות במדינת תיגראי ששלטו זמן רב בממשלה הלאומית. אזרחי אתיופיה בני תיגראי דיווחו על מעצרים שרירותיים ועל התעללות נרחבת מצד כוחות הביטחון. במהלך המלחמה נעקרו מבתיהם מאות אלפי בני אדם, ומדינת תיגראי הנצורה הגיעה לסף רעב. הסכסוך מאיים לגרור את הפדרציה האתיופית, שאוכלוסייתה היא השנייה בגודלה באפריקה, למלחמת אזרחים רחבה עוד יותר, משום שהשלטון המרכזי הולך ונחלש לנוכח הישגי המורדים.
מחברי הדו"ח מודים שיכולתם למצות את החקירה שובשה בשל הגבלות גישה מצד המורדים ומצד הממשלה, וכן בגלל היעדר שיתוף פעולה מכל הצדדים המעורבים – ממשלות אתיופיה ואריתריאה ומיליציות מהמדינות תיגראי, אמהרה, עפר ואורומיה.
בדו"ח מתוארים פשעים נתעבים שעשו כל הצדדים בסכסוך, ובהם הוצאות להורג שרירותיות על בסיס אתני, מעשי אונס המוניים ועינויים; אולם הדו"ח לא מייחס שיעור מסוים של הפשעים לצד זה או אחר, ואינו קובע מי פשע יותר. המסמך גם נמנע מציון שמות של חיילים או מפקדים שהוזכרו ב־269 הראיונות שהוא מבוסס עליהם. כמו כן, לא מוזכר בו גירושו של אחד החוקרים הראשיים מטעם האו"ם, שבחודש ספטמבר סולק מתחומי אתיופיה ללא הסבר מצד הממשלה. הדו"ח גם לא נתן קנה מידה ברור לזוועות באתיופיה, ורק צוין בו ש־1,300 מקרי האונס המדווחים הם כנראה קצה הקרחון, והמספר האמיתי גבוה הרבה יותר. הנהגת המורדים בתיגראי העלתה חשש לגבי האובייקטיביות של הדו"ח, שנכתב כאמור בשיתוף אנשי הממשל המרכזי של הפדרציה האתיופית.
"בשעה שהסכסוך מתרחב ויש יותר דיווחים על הפרת זכויות והתעללות, הדו"ח הזה מציע לכל הצדדים הזדמנות להכיר באחריותם ולהתחייב לצעדים מוחשיים של פיצוי לקורבנות ומציאת פתרון בר־קיימא שיסיים את סבלם של מיליונים", אמר דניאל בקלה, ראש הנציבות הממשלתית באתיופיה לזכויות אדם, בהצהרה שליוותה את פרסום הדו"ח. מקבילתו בארגון הזכויות של האו"ם, נשיאת צ'ילה לשעבר מישל בצ'לט, אמרה כי הדו"ח הוכיח שהסכסוך באתיופיה מתאפיין ב"אכזריות קיצונית": "כמו תמיד, אזרחים לכודים באמצע", היא קבעה. "חיוני שכל הצדדים יאזינו לקריאות החוזרות ונשנות להפסקת פעולות האיבה, ויסכימו לנצור את האש לתקופה ממושכת".
כמה מהפשעים החמורים ביותר בלחימה באתיופיה מיוחסים לחיילים אריתריאים. הדו"ח מאשים אותם בעשרות מקרי אונס ועינויים, וכן בחטיפתם של אלפי פליטים אריתריאים והשבתם לארצם בניגוד לרצונם, לאחר שנמלטו משם בשל רדיפה פוליטית ובעקבות חוקי השירות הצבאי הדרקוניים. אתיופיה ואריתריאה אינן חברות בבית הדין הפלילי הבינלאומי, אך מחברי הדו"ח המליצו על הקמת מנגנון צדק בינלאומי חלופי, בהסכמת כל הצדדים הלוחמים. בדו"ח נטען גם שחקירות שניהלה ממשלת אתיופיה לא עמדו בסטנדרטים הבינלאומיים, ולא תמיד הייתה בהן הקפדה על שקיפות. אריתריאה דחתה מכול וכול את ההאשמות בפשעי מלחמה. ממשלת אתיופיה אמרה בתגובה לדו"ח כי קומץ חיילים נשפטים כעת על מעשי רצח ואונס הקשורים למלחמה.
נכון לימים אלה, האפשרות להפסקת אש במלחמת האזרחים נראית רחוקה: פקידים בכירים באדיס־אבבה קראו לתושבי אתיופיה להתחמש ולהגן על יישוביהם מפני מתקפה אפשרית של מורדים מתיגראי ומאורומיה, לאחר שאלה כבשו עיירות רבות לאורך הכביש הראשי המוביל ממדינות הצפון לעבר הבירה.
אבי הכריז בשבוע שעבר על מצב חירום בן שישה חודשים. ההכרזה מאפשרת לממשלה להטיל עוצר ולעצור ללא הגבלת זמן כל מי שנחשד בקשרים עם ארגונים שהוכרזו כארגוני טרור. כמו כן היא תוכל לפרק ממשלים מקומיים באזורים מסוימים ולהנהיג בהם משטר צבאי. בנאומו אתמול לציון יום השנה לפריצת המלחמה קרא אבי לתומכיו להתגייס למאבק. "הבור שנחפר יהיה עמוק מאוד, והוא יהיה המקום שהאויב ייקבר בו, ולא המקום שאתיופיה תירקב בו", אמר. "בדמנו ובעצמותינו נקבור את האויב, ונשיב את תהילתה של אתיופיה".
תרגום: אלחנן שפייזר
