החשדנות הגדולה של הרבנות הראשית בישראל כלפי טקסי נישואין או גיורים הנערכים בארצות הברית, גוררת פרדוקס: מי שהתגיירו במסגרת רפורמית או קונסרבטיבית מקבלים אשרות עלייה לישראל בקלות רבה יותר מאשר בוגרי מסלול גיור אורתודוקסי. גם רבנים ומוסדות יהודיים שהוכרו בעבר על ידי הרבנות הראשית בישראל, הפכו במרוצת השנים לחשודים בעיניה, והיום היא אינה ממהרת להכיר במי שעברו אצלם גיור.
כאשר ג'סי כץ, יהודייה־אמריקנית שעלתה ארצה, ביקשה להתחתן עם בחיר ליבה הישראלי, סירבה הרבנות הראשית להכיר בראיית היהדות שבידיה. זאת מכיוון שהרב של כץ – מבכירי הרבנים האורתודוקסים־מודרניים בארה"ב – אינו מוכר ברבנות הראשית. "עשו לי הרבה מאוד בעיות", היא מספרת. "הייתי בהלם. זה הרב שאני מכירה כל חיי".
כץ מציינת כי מלכתחילה רצתה שהרב שלה, אשר שמו שמור במערכת, יערוך את חופתה, אלא שהוא עצמו אמר לה כי "עדיף שרב אחר יעשה זאת, כדי לא לגרום לך לבעיות עם הרבנות בישראל". "הבנתי פתאום שלא רק שהרב שלי לא יוכל להשיא אותנו, אלא שגם אישור היהדות שלו לא טוב בעבורם. הם אמרו לי: 'אין לנו הוכחה לכך שאת מגיעה מקהילה יהודית מוכרת, או שההורים שלך יהודים'. זה אבסורד, הרי אני משושלת רבנים – אבי רב, וכך גם סבי וסבא רבא שלי, שהיה רב בפתח־תקווה. בכל שנות חיי המוקדמות למדתי במוסדות יהודיים־תורניים, אני שומרת כשרות ושבת – אבל הרבנות גרמה לי לעבור אלף ואחת פרוצדורות כדי שיכירו בי כיהודייה, רק משום שהם לא אוהבים את מי שהיה הרב שלי".
מי שנחלץ לעזרתה של כץ הוא הרב שאול פרבר, מייסד ארגון "עתים" האורתודוקסי־ליברלי. "דאגתי שרב שהכיר את המשפחה יכתוב לרבנות מכתב שמכיר ביהדותה", מסביר פרבר את הפתרון. "למעשה, אותו רב שחתם על כך מכיר אומנם את המשפחה, אבל הרבה פחות טוב מהרב שאליו כץ פנתה בתחילה. לא הגיוני שאנחנו צריכים להתנהל ככה". סוף טוב לכאורה: ג'סי ובן זוגה התחתנו לפני כחודש – לא על ידי הרב שרצו, אך בחתונה שהוכרה ברבנות הראשית לישראל.
המקרה של כץ מצטרף לעוד ועוד מקרים מתחום אחר – גרים מהתפוצות, בעיקר מארצות הברית, שמעדיפים גיור רפורמי או קונסרבטיבי, כדי שההכרה הישראלית תהיה קלה יותר.
זוג עולים אורתודוקסים, שביקש לשמור על עילום שמם, שיתפו אותנו בקשיים שעברו סביב ההכרה ביהדותו של בנם הפעוט, שנולד בהליך פונדקאות בארה"ב. "החלטנו בסוף לערוך גיור באמצעות בית דין קונסרבטיבי בארה"ב. זו לא הייתה העדיפות הראשונה שלנו, אבל הבנו שכך הבן יוכר בישראל כיהודי. חזרנו לארץ לפני שלושה שבועות, ובעוד כשבועיים נירשם במשרד הפנים כיהודים". כעת הם מבקשים לערוך לבנם גיור אורתודוקסי, כדי שיוכל להיות מוכר כיהודי לצורכי נישואין ועוד.
"התופעה של אנשים שעוברים גיור קונסרבטיבי או רפורמי כדי שיוכרו בישראל היא עדיין מצומצמת יחסית", אומר פרבר, "אבל היא הולכת ותופסת תאוצה.בדרך זו הליך ההכרה ביהדות לצורכי חוק השבות קצר יותר".
לדבריו, "הרבנות בישראל פשוט לא מכירה את כל הגופים ואת כל הרבנים בארה"ב, ולא תמיד יש הסבר מדוע מישהו כן יכול להעניק הכרה ביהדות והאחר לא. לא מדובר רק בפסילה של רבנים בשל עמדותיהם הדתיות; גם רבנים חרדים מחצרות חסידים אדוקות עשויים לא לזכות בהכרה".
בעקבות פסיקות בג"ץ שקבעו כי גם מגוירי הזרם הרפורמי והקונסרבטיבי יוכרו כיהודים לצורך מרשם האוכלוסין, הסדרת ההכרה ביהדותם נעשית באמצעות הסוכנות היהודית, והיא זו שמאשרת את זכאות העלייה שלהם. הרבנות הראשית לישראל עוסקת באישורי היהדות ובזכאות העלייה של מי שעברו גיור אורתודוקסי. "לתנועה הרפורמית והקונסרבטיבית יש רק מרכז אחד, וכאשר הם מוציאים מכתב למשרד הפנים או לסוכנות היהודית – הוא מתקבל מיד", אומר פרבר. "לנו האורתודוקסים יש בעיה, כי אין מוסד אחד להתקשר אליו, יש הרבה. גם מי שהתגייר בבית דין אורתודוקסי לפני חמישים שנה – אף אחד לא מכיר כיום את הרבנים שישבו בו".
מהו היקף התופעה?
"אנחנו מקבלים מאות פניות בשנה מיהודים־אמריקנים שהרבנות לא מכירה בגיור האורתודוקסי שלהם. יש מהם שילכו לגיור רפורמי, כדי לדעת בוודאות שיקבלו אותם בישראל".
תני פרנק מ"המרכז ליהדות ומדינה" מבית מכון הרטמן, מעיד שנתקל אף הוא במקרים דומים. "פונים אליי ממשפחות שאחד מבני הזוג בהן אינו יהודי, והוא מעוניין לעבור גיור, בין השאר כדי להקל על תהליך ההתאזרחות. לעיתים קרובות עולה האפשרות של גיור רפורמי או קונסרבטיבי כדי למנוע התנגשות מול הרבנות הראשית. חלק מהם היו מעדיפים גיור אורתודוקסי, שמוכר גם לצורכי נישואין, אבל חוששים להסתכן בכך שבית הדין האורתודוקסי לגיור בחו"ל לא יוכר בידי המדינה".
למרות פניות חוזרות ונשנות, ברבנות הראשית לישראל סירבו להתייחס לידיעה.
