רגיעה מפתיעה צנחה לפני כשנה על יחסי ישראל־צרפת, כאשר הממשל הסוציאליסטי של פרנסואה הולנד הוחלף באיש המרכז עמנואל מקרון. מבחינת ישראל המשמעות הייתה היעלמותו מהמפה של שר החוץ הצרפתי האובססיבי לורן פביוס והחלפתו בז'אן איב לה־דריאן. הראשון ניסה לכפות על ישראל ועידה בינלאומית ולא חדל מלגנות אותנו על כל צעד ושעל. האחרון עוסק באיראנים בדיוק כמונו, ולא נוטה להתרגש מזעקות השבר הפלסטיניות.
אמנם השבוע יצא לה־דריאן נגד ההתנהלות הישראלית בגבול עזה: זו הייתה אחת מהנקודות שהעליתי בפני שגרירת צרפת כאן, הלן לה־גל. אבל מבחינתה וגם מבחינת מדינתה, העיניים נשואות כעת ל"עונת התרבות המשולבת צרפת־ישראל", שתיפתח ב־1 ביוני. "זו הפעם הראשונה שאנחנו חוגגים עם ישראל עונה כזו", אומרת לה־גל במעונה הרשמי ביפו. "את הרעיון הציע הנשיא הקודם, פרנסואה הולנד, לראש הממשלה בנימין נתניהו לרגל יום העצמאות ה־70".
"העונה המשולבת" תימשך כחמישה חודשים ותכלול כ־180 אירועי תרבות, אמנות, אופנה ומדע. מחציתם יתקיימו בישראל ומחציתם בצרפת. האירועים ייפתחו במקביל בתחילת יוני בנוכחות ראש הממשלה נתניהו, בביקור שלישי בפריז בתוך שנה, ובנוכחות עמיתו ראש ממשלת צרפת אדוארד פיליפ, בביקור ראשון בישראל. נתניהו ישתתף באירוע שיעלה על נס את אומת הפיתוח הישראלית – תחום שישראל רשמה בו שיתופי פעולה מרשימים עם צרפת, ובראשם הלוויין "ונוס" לחקר הסביבה. פיליפ יחנוך תערוכת יחיד של האמן כריסטיאן בולטנסקי במוזיאון ישראל. בפסטיבל ישראל ובפסטיבל הסרטים הבינלאומי בירושלים יתמקדו בקולנוע הצרפתי וביצירה הצרפתית, החדשנות הצרפתית תוצג בפסטיבל DLD בספטמבר, ואירועי מחול צרפתי יוצגו במרכז סוזן דלל באוקטובר. "בצרפת אנו אוהבים תרבויות אחרות, ו'עונות' כאלה נערכות באופן קבוע עם מדינות אחרות", אומרת לה־גל. "זו הפעם הראשונה שיש עונה משולבת מלאה עם ישראל. המטרה היא לעודד ביקורים הדדיים – כלומר, זו תרבות, אך היא קשורה לפוליטיקה".
לה־גל עצמה מתעניינת בתרבות ובאמנות בישראל לא פחות מבפוליטיקה המקומית. היא נכנסה לתפקידה לפני כשנה וחצי, וזו המשמרת השנייה שלה כאן. בשנות התשעים שימשה מזכירה ראשונה בשגרירות צרפת, והיא "זוכרת היטב את ההתנקשות ביצחק רבין". ההתפתחויות באזור מדאיגות אותה מאוד, ובפרט הפרישה האפשרית של ארה"ב מהסכם הגרעין עם איראן. לכול ברור שסכנת המלחמה בנסיבות הנוכחיות הופכת מערטילאית למוחשית. עם זאת, אין ספק שהתקופה הנוכחית שלה כאן שלווה לעומת העבר, לפחות עד עתה, וההסבר שלה הוא הקשר הטוב בין המנהיגים מקרון ונתניהו.
"הם ראו זה את זה כבר שלוש פעמים בתוך פחות משנה מלבד שיחות הטלפון, כך שיש הרבה שיח. לטעמי, הסיבה המרכזית לקשר הזה היא שכאשר אתה בוחן מי הם מנהיגי העולם כיום, מקרון נתפס גם בעיני ראש הממשלה שלך כמנהיג שאפשר לסמוך עליו, וזה בתקופה שאין הרבה מנהיגים בעולם שאפשר לסמוך עליהם. כי הערכים הם אותם ערכים – מאבק למען החירות, מלחמה בטרור וכן הלאה. הנשיא מקרון דבק במילתו ולא הולך לכיוונים חדשים. לכן חשוב להיות בקשר איתו.
"הסיבה השנייה היא המצב באזור, בפרט בסוריה. אמנם דאעש נדחק והוחלף בידי אחרים, אך אסד עדיין שם והוא משתמש בנשק כימי, ואיראן ורוסיה נכנסו לזירה. בשביל ישראל זה בוודאי בעייתי, אבל גם בשבילנו זה בעייתי מאוד. גם אם איננו קרובים כל כך, היציבות במזרח התיכון חשובה לנו. בעיות כאן מובילות לבעיות במדינה שלנו".
צרפת השתתפה בהתקפת התגמול על בשאר אסד בתגובה לשימוש שלו בנשק כימי, אבל הוא הרי טובח באזרחיו כבר שבע שנים, והורג לא פחות בנשק קונבנציונלי.
"בזמן מלחמת העולם הראשונה הגרמנים עשו שימוש מסיבי בנשק כימי נגד צרפת. היו לנו המוני הרוגים בגלל הגז. ב־1925 צרפת הצליחה לארגן אמנה בינלאומית, בחתימת כל מדינות העולם, לא להשתמש בנשק מסוג זה בזמן מלחמות. כל המדינות שנולדו מאז הצטרפו להסכם, ואנחנו רואים את עצמנו כשומרי האמנה. התפיסה שלנו היא שאם אסד מוכן להשתמש בנשק הזה נגד האוכלוסייה שלו והדבר יעבור ללא תגובה, הוא יפעיל אותו גם נגד ישראל, ומדינות נוספות בעולם ילכו בעקבותיו, מה שירוקן את האמנה מתוכן. כמו בסוגיית הנשק הגרעיני, יש פה עניין של תפוצת הנשק הכימי".
כלומר, צרפת תתקוף כל מדינה בעולם שתעשה שימוש בנשק כימי?
"ככל הנראה".
אופטימיות אטלנטית
ב־12 במאי הנשיא טראמפ יודיע כנראה על פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין עם איראן. השבוע ביקר מקרון בבית הלבן. איפה עומדים הדברים כרגע?
"העמדה שלנו היא שהסכם הגרעין אינו מושלם, יש איך לשפר אותו. צריך לחזק היבטים כמו פיקוח, ולטפל בנושאים שנותרו מחוץ להסכם, כמו תוכנית הטילים. צרפת מקדמת סנקציות על איראן בעניין הזה מטעם האיחוד האירופי כולו. איראן גם מקדמת מדיניות לא חיובית בתימן ובמקומות נוספים, ואנחנו לוקחים את זה ברצינות גדולה. אבל גם אם אינו מושלם, ההסכם חיובי לטעמנו כי הוא מונע מאיראן להעשיר אורניום ולייצר פצצה גרעינית. אם הנשיא האמריקני יחליט לפרוש מההסכם, יש אמנם אפשרות שאיראן תודיע שהיא ממשיכה לקיים אותו באופן חד־צדדי מול האיחוד האירופי, סין ורוסיה, שחתומות גם הן על ההסכם. אבל רוב הסיכויים שאיראן תפרוש גם היא מההסכם ותשוב לתוכנית הגרעין".
כך הם אומרים שיעשו.
"וזה מסוכן מאוד. לכן אנחנו מעדיפים להישאר עם ההסכם אף שאינו מושלם, כי בלעדיו המצב יהיה מסוכן הרבה יותר".
אתם, גרמניה ובריטניה מנהלים שיחות עם ארה"ב במטרה לגבש מסמך תיקונים להסכם הגרעין. האם יש נייר מוסכם עם האמריקנים?
"אני משערת שנעבוד על כך עד הרגע האחרון, ומאוד ברצינות. אנחנו אופטימיים, כי לקחנו בחשבון את כל הסוגיות שהאמריקנים העלו. אבל איני יודעת אם זה יספיק לנשיא טראמפ כדי לומר שההסכמות האלה מקובלות עליו".
ככל הידוע לי, הפערים היו די גדולים.
"הפערים קטנים. דנו בנושאים ומצאו פשרות. איננו רחוקים מנייר משותף עם האמריקנים. אבל בסוף זו החלטה של הנשיא. הוא יכול לומר שעבדו ברצינות, אבל זה עדיין לא מספק אותו. אין לנו דרך לדעת מה תהיה עמדתו. אני בטוחה שהנשיא מקרון שוחח על כך עם הנשיא טראמפ בביקורו בוושינגטון".
היכן עומדות הסנקציות על תוכנית הטילים האיראנית? יהיו סנקציות אירופיות?
"גם זו יוזמה משותפת עם גרמניה ובריטניה. עדיין לא שכנענו את כל 28 המדינות החברות באיחוד האירופי (על פי כללי האיחוד החלטות כאלה מתקבלות בקונצנזוס, א"כ). אבל אנחנו ממשיכים לעבוד על זה, ואני אופטימית שבסופו של דבר נשכנע את כולם לחתום על סנקציות נגד איראן בשל תוכנית הטילים שלה".
אפשר להשפריץ מים
נעבור ליחסי ישראל וצרפת. האווירה הכללית טובה יותר, אבל מדוע גיניתם את ההגנה של ישראל על גבולותיה מפני ההפגנות בעזה? הצבא הרי מציג הוכחות שברוב המקרים מדובר בטרוריסטים שמחזיקים נשק.
"גם אנחנו מגינים על גבולותינו, אבל לא הורגים אנשים. יש דרכים לשמור על הגבולות, לדחוק אנשים ולדחוף מפגינים בלי לירות. הצבא יודע כיצד לעשות זאת".
אבל אלה לא מפגינים אלא טרוריסטים, אנשי חמאס.
"לא הרגתם אותם בעת פעולת טרור אלא בהפגנה. כלומר, אני לא מאמינה שהבחור בן ה־15 היה טרוריסט. ברור שלישראל יש זכות להגן על הגבולות, אבל יש הרבה דרכים לעשות זאת. אנחנו חושבים שכללי המגע של צה"ל אגרסיביים. אפשר להשפריץ מים בזרנוקים ויש דרכים נוספות".
לא נראה שאירופה, וצרפת בכללה, שומרת היטב על גבולותיה. יש מאות אלפים שנכנסים מדי שנה, ובתוכם גם טרוריסטים.
"לא, הטרור אצלנו הגיע מאזרחים צרפתיים ולא ממהגרים".
גם לגבי מהגרי עבודה אירופה לא בדיוק מצליחה לשמור על הגבולות, שהרי מאות אלפים נכנסים מדי שנה. אז אתם אולי יכולים להתמודד עם המסות האלה. ישראל לא.
"לא אמרתי שאתם צריכים לפתוח את הגבול בפניהם, אלא לבלום אותם בדרכים שלא הורגות".
נעבור לאירועים האנטישמים בצרפת, שהאחרון שבהם היה רצח מיריי קנול. את יודעת שהם מדאיגים מאוד את ישראל ואת יהודי צרפת. אמנם הנשיא מקרון היה בלוויה של קנול, וזה היה מרשים, אבל בשורה התחתונה החיים היהודיים בצרפת מסוכנים.
"נכון, ולכן עלינו להמשיך להגן על הקהילה היהודית והחיים היהודיים. יש לנו חוקים קשוחים יותר בנוגע לאנטישמיות ועלינו להיות נחושים באכיפתם. הממשלה נוקטת צעדים ואוכפת את החוק, אבל אני חושבת שזה לא רק בידיה אלא גם בידי הציבור הרחב. הייתה הפגנה גדולה אחרי הרצח של מיריי קנול וראיתי את העצומה נגד האנטישמיות שחתמו עליה השבוע מאות אנשי רוח. אבל גם אנשים רגילים יכולים וצריכים לפתוח אוזניים ועיניים אם קריאות אנטישמיות מושמעות נגד שכניהם היהודים. כי זה לא מתחיל ברצח אלא בדיבורים".
אם יגידו לך שצרפת עוצמת עיניים מול הבעיה המרכזית, שהיא האסלאם הקיצוני, מה תגידי?
"אנחנו סוגרים עשרות מסגדים ומגרשים עשרות אימאמים שמשבחים את הטרור או מטיפים לאלימות. רק לפני יומיים גורש האימאם של מרסיי בחזרה לאלג'יריה. ברוב המקרים לא מדובר באזרחי צרפת. אם אי אפשר לגרש, אנחנו סוגרים את המסגדים. איננו עוצמים עיניים מול האסלאם הקיצוני, שהרג גם בנו, והנשיא מקרון נקב בשמה של הבעיה. יש יד קשוחה כלפי האסלאם הקיצוני".
לסיום, מתי צרפת מעבירה את השגרירות לירושלים? אתם יכולים להצטרף לאמריקנים – יהיה לך יותר נוח, במקום לעלות בכל פעם לבירה.
"כאשר יהיה יום אחד הסכם שלום בין ישראל לפלסטינים, אולי נעביר את השגרירות. אבל בינתיים, את עונת התרבות המשולבת אנחנו פותחים במוזיאון ישראל בירושלים".
