בשאר אל אסד ינק בילדותו חלב של אם הנשואה לאב דיקטטור ורוצח עם אכזר. המנהיג גדל לתוך הרוע המקדש רק דבר אחד, והוא הנצחת שלטון המשפחה על סוריה, ולא בכדי הוא ממשיך בדרך זו.
בעשור האחרון אסד כמעט איבד את הדבר הקדוש ביותר לו ולמשפחתו, שלטונו. האביב הערבי הביא איתו מהפכות בעולם הערבי, וגם סוריה הייתה חלק ממנו. כשאסד ראה את עמו קם עליו ופותח במלחמת אזרחים אכזרית, הוא ידע שהמערב צופה מרחוק ולא ייתן לזה להסתיים באותה הצורה שבה נגמרו המלחמות הפנימיות בתקופת אביו, אך המערב עצם עיניים ואפשר לאסד לשחזר את מורשת אביו האכזר.
בימים האחרונים מתפזרות להם הערכות מודיעין לכאן ולכאן באשר לניהולו של אסד את שלטונו בסוריה. אחת ההנחות שעולה בתקשורת היא שאסד מנסה להוציא את איראן מסוריה, מה שמתחבר לדיווח אמש ברשתות הסעודיות אל-ערבייה ואל-חדת', שבו נטען כי בשאר אסד היה מעורב בהדחת מפקד כוח קודס בסוריה ג'ואד רפארי.
הפרשנות לדברים אלו טוענת כי אסד לא רוצה את האירנים בחצר האחורית שלו ובחר להדיח את רפארי בשל "פעלתנות יתר", שהייתה מבחינתו "הפרה של הריבונות הסורית בתחומים רבים". אסור להיות תמימים ולחשוב לרגע שאסד לא באמת יודע מה קורה מתחת לארמון שלו. אסד קיבל מתנה אדירה מאיראן שהכניסה לתוך סוריה אלפי לוחמי חיזבאללה תחת מימון שלה ושלחה אל ביתו לא רק לוחמים, כי אם גם מפקדים ובכירים במשמרות המהפכה שהעלו על מטוסים את כח קודס ועזרו לאסד להחזיר את השליטה בסוריה.
אסד חייב המון לאיראנים ולחיזבאללה וצריך להיות תמים מאוד בכדי להאמין שאת החוב הזה הוא לא יחזיר ביום מן הימים. בישראל כבר מבינים שמלחמה בחזית מול לבנון, תפתח באופן אוטומטי חזית גם מול סוריה וזו מהסיבה הפשוטה – החוב של אסד לנסראללה. האיראנים נחלו לא מעט כישלונות בניסיונות שלהם לבסס את הטרור שלהם מול ישראל אבל השיגו לא מעט הצלחות. אחת מהן היא התלות של אסד בטהרן.
רחוק היום בו אסד יגרש את האיראנים מביתו וספק אם זה יקרה בכלל, ועל אף שזו אולי תפנית דרמטית ברמה הפרשנית, בפועל היא רחוקה מלספק דרמה על אדמת סוריה הקשורה בקשר ישיר לישראל.