1. דונלד טראמפ
הנשיא לשעבר אמר השבוע בריאיון לרשת פוקס ניוז כי "ככל הנראה" הוא ימתין עד לאחר בחירות אמצע הקדנציה בשנה הבאה, כדי להכריז אם ירוץ לנשיאות ב־2024. "אני חושב שהרבה אנשים ישמחו מאוד מההחלטה", אמר, ברמז אפשרי לכיוון המסתמן. הוא נשאל על מועמדותם של רפובליקנים אחרים, דוגמת ניקי היילי ומושל פלורידה רון דה־סנטיס, ואמר כי "כמעט כולם אמרו שאם ארוץ, הם לעולם לא ירוצו". על התבטאויות העבר של היילי נגדו, אמר כי היא "מדי פעם יורדת מהפסים", אבל "היא אמרה שהיא לעולם לא תרוץ אם אתמודד, וזה לדעתי סימן טוב לכבוד. הייתי מאוד טוב אליה, חשבתי שהיא עשתה עבודה טובה מאוד בעבודתה באו"ם", דברי טראמפ.
2. ג'ארד קושנר
יחד עם רעייתו איוונקה ושלושת ילדיהם עזב היועץ הבכיר לשעבר והחתן את וושינגטון בתום קדנציית טראמפ, ועבר למיאמי. קושנר, שבתחילה נמסר כי הוא כותב ספר על תקופתו כיועץ בבית הלבן, לקח בינתיים באופן רשמי צעד אחורה מהזירה הפוליטית ושב אל העולם העסקי. אך גם כאן, לתפקידו כאחד מאדריכלי הסכמי אברהם יש השפעה ניכרת. בסוף יולי פורסם בעיתונים הכלכליים כי קושנר מתעתד לייסד חברת השקעות בינלאומית בשם Affinity Partners.
בשבוע שעבר פורסם ברויטרס כי חברת ההשקעות שלו מגבירה פעילות – היא רתמה לשורותיה שני שותפים בכירים ומבקשת לגייס כמה מיליארדי דולרים. על פי הפרסום, קושנר מקווה להשקיע בחברות אמריקניות וישראליות שמחפשות הזדמנויות להתרחבות בינלאומית בהודו, באפריקה, במזרח התיכון ובחלקים אחרים באסיה. עוד נכתב כי קושנר שואף לחזק השקעות הדדיות בין ישראל למדינות ערב, וכבר פנה לסעודיה בנוגע ליצירת "מסדרון השקעות" בינה לבין ישראל כדרך לעודד השקעות בין שתי המדינות.
3. מייק פומפאו
לפני חודש בדיוק ביקר בישראל מייק פומפאו. במבט ראשון היה קשה מעט לזהות את מזכיר המדינה האמריקני לשעבר, שהשיל קילוגרמים רבים ממשקלו. העובדה הרכילותית־משהו הזאת, עשויה להיות בעלת משמעות פוליטית. השינוי החיצוני נדמה כמו תך נוסף בחליפה שפומפאו תופר לעצמו בשקדנות בחודשים האחרונים, אולי לקראת ריצה עתידית למשרת נשיא ארה"ב.
בין האירועים שבהם השתתף בביקורו כאן, הגיע פומפאו עם רעייתו ובנו גם לביקור ביקב פסגות שבבנימין. זה היה ביקורו השני באתר; הראשון התקיים בשנה שעברה, זמן קצר לפני סיום התפקיד. כשהיה מזכיר המדינה המכהן, ביקורו של פומפאו ביישוב ביהודה ושומרון היה צעד חריג ותקדימי.
כל מנהיגי הימין ההתיישבותי התכנסו שם, באותו יום ראשון אחר הצהריים בחודש שעבר. הכותרת המרכזית של האירוע הייתה הכרת תודה על ההצהרה הקצרה והחשובה שנתן פומפאו בנובמבר 2019, ושלפיה המדיניות האמריקנית איננה רואה עוד את ההתיישבות ביו"ש כנוגדת את החוק הבינלאומי. המתכנסים ביקשו להביע את תודתם גם על שאר המתנות שממשל טראמפ הרעיף על ישראל, ובהן ההכרה בירושלים בירת ישראל.
פומפאו ציין בדבריו את שגריר ארה"ב לשעבר בישראל דיוויד פרידמן (ריאיון נרחב איתו מתפרסם בעמוד הבא). "היה לי שותף פה שהיה בולדוזר של אמת", כינה את פרידמן. "אמת, למשל, בנוגע לכך שירושלים היא בירת ישראל. לא אשכח את השיחות שהגיעו אלינו והזהירו שאם נעביר את השגרירות תתחולל אינתיפאדה. לא אשכח את השיחות שהגיעו בנוגע לגולן. ביקרתי שם לראשונה לפני עשרים שנה, נסעתי עם הבן שלי", סיפר פומפאו. "כשאמרנו שהגולן שייך לישראל, אמרו לנו שתהיה מלחמה. אמרנו את האמת הפשוטה – שישראל אינה כוח כובש ביהודה ושומרון, שזו המולדת של העם היהודי".
שבוע לאחר מכן קיבל פומפאו בארה"ב, לצד היועץ לביטחון לאומי לשעבר רוברט אובריאן, את פרס "אדריכל השלום" של קרן ריצ'רד ניקסון לשנת 2021. אות ההערכה ניתן לשניים על חלקם בפיתוח הסכמי אברהם ויישומם, כמו גם על השבתם לארה"ב של יותר מ־50 בני ערובה אמריקנים שנעצרו בחו"ל.
4. ניקי היילי
בכירה רפובליקנית שהייתה פופולרית מאוד בישראל היא ניקי היילי, לשעבר שגרירת ארה"ב באו"ם. היילי לא היססה לעמוד לימין ישראל באופן נחרץ ולמתוח ביקורת קשה על הצביעות האופפת את מוסדות האו"ם. היא נחשבת מועמדת מובילה לנשיאות מטעם הרפובליקנים, אולם השאלה המרכזית בהקשר הזה היא אם דונלד טראמפ יחליט לרוץ שוב. זמן קצר אחרי המהומות בקפיטול בחודש ינואר מתחה היילי ביקורת על טראמפ, ואמרה כי הייתה זו טעות לצעוד בעקבותיו במסלול שבו בחר ללכת. חודשים ספורים אחר כך חזרה בה באופן מסוים, והצהירה כי לא תתמודד על הנשיאות אם טראמפ יחליט להתמודד שוב. בזיגזג הזה היא הצליחה לעורר עליה ביקורת פנים־רפובליקנית, הן מצד תומכי טראמפ הן מהחפצים בהחלפתו.
כעת נדמה כי היילי מנסה להלך בין הטיפות. מחד גיסא היא עדיין לא מודיעה באופן רשמי על רצונה לרוץ לנשיאות, ומצד שני ממשיכה באמירות ציבוריות. בהן למשל הביקורת שמתחה לאחרונה על השדולה הפרו־ישראלית איפא"ק, כשאמרה שהם משתדלים יותר מדי לשמור על דו־מפלגתיות ומזמינים לוועידות שלהם גם בכירים דמוקרטים שתומכים בהסכם הגרעין עם איראן.
5. סטיב מנוצ'ין
גם שר האוצר לשעבר של ממשל טראמפ, סטיב מנוצ'ין היהודי, שהיה שותף משמעותי ברקימת הסכמי אברהם, פנה אל התחום העסקי, וגם עסקיו ממשיכים את התנופה המדינית שנוצרה בימי הממשל הקודם. על פי דיווחים בתקשורת האמריקנית, קרן ההון־סיכון שייסד, Liberty Strategic Capital, פתחה משרדים בישראל וכבר ביצעה השקעה גדולה ראשונה בקיץ החולף, בחברת הסייבר הישראלית סייבריזן. בחברה שלו שותף גם השגריר לשעבר פרידמן. על פי דיווח ב"בלומברג", רוב ההון שהושקע בליברטי מגיע מקרנות הון במדינות ערב, בהן אלו שחתמו על הסכמי אברהם. מנוצ'ין מתראיין מפעם לפעם ומותח ביקורת על מדיניותו הכלכלית של הממשל האמריקני הנוכחי. בין השאר הוא טוען שהממשל אינו פועל באופן נכון כדי להניע שוב את הכלכלה בימים שאחרי הקורונה.
