היה קשה להישאר אדישים למראה תמונות הקטינות בנות ה־14 שהובלו כשהן אזוקות בידיהן וברגליהן להארכת מעצרן, יום לאחר השתתפותן במחאות הקוראות לחקירת מותו של אהוביה סנדק ז"ל.
האיזוק המיותר, שככל הנראה גם מנוגד לחוק, לא היה האירוע הבעייתי היחיד בהתנהלות רשויות החוק בהקשר הזה. המשטרה ביקשה להאריך את מעצרם של כמחצית מכעשרים העצורים במחאות, ובדיון שנערך באולמו של שופט בית משפט השלום בירושלים אלעד לנג, התקבלה בקשת המשטרה באופן גורף ביחס לכל העצורים.
עורכי הדין שייצגו את העצורים מטעם ארגון חוננו, עו"ד משה פולסקי ועו"ד נתי רום, עיינו בהחלטות השופט וגילו שבחלקן אין ראיות שקושרות את העצורים לאישומים המצדיקים המשך מעצר, ובחלקם האחר האישומים הנוגעים לחשוד אחד הועתקו כפי שהם גם ביחס לחשוד אחר. עורכי הדין החליטו לערער לבית המשפט המחוזי על הארכת המעצר התמוהה, והשופטת מרים לומפ אכן הפכה את החלטתו של השופט לנג, והחליטה לשחרר את כל העצורים מלבד אחד.
אין זו הפעם היחידה שהחלטותיו של לנג כלפי נאשמים מהצד הימני של המפה הפוליטית מעוררות תמיהה. באירוע שהתרחש לפני פחות מחודש ונחשף כאן לראשונה הובאו לאולם המעצרים של לנג שלושה קטינים תושבי יהודה ושומרון, בני פחות מ־15, כשהם אזוקים בידיהם וברגליהם ומלווים בכשישה אנשי שירות בתי הסוהר. לפי החוק, איזוק קטינים במקום פומבי מותר רק במקרה שהקטין מסכן את החברה או את עצמו. הדיון ותוצאותיו הוכיחו בוודאות שהתנאים הללו לא התקיימו במקרה הזה.
משהוכנסו לאולם הוסרו האזיקים מידי הקטינים, אך הם נשארו אזוקים ברגליהם. עם כניסתו של לנג לאולם פנה אליו אחד הסנגורים בטענה שהקטינים אזוקים ברגליהם בחוזקה, בניגוד לחוק. לנג לא התרשם והורה להשאיר אותם אזוקים בעקבות דו"ח כבילה שהגישו לו אנשי השב"ס, בלי שניתנה להגנה הזכות לראותו.
את ההוכחה הניצחת להיעדר מסוכנותם של הקטינים סיפק בדיון נציג המשטרה בעצמו, כשהודיע שמבחינתו אפשר לשחרר את אחד העצורים. בסיום הדיון הורה השופט לשחרר את כל השלושה בתנאים מגבילים. למרות זאת, כאמור, נותרו השלושה אזוקים במהלך הדיון כולו.
מחמיר עם הימין
השארת הקטינים מיו"ש באזיקים היא אירוע יוצא דופן גם אצל לנג, אולם עורכי דין המייצגים חשודים אחרים מיו"ש, קטינים ובגירים, טוענים שהשופט לנג, באופן שיטתי, נוקט גישה מחמירה כלפי חרדים ואנשי ימין.
למשל, כאשר צעיר חרדי נעצר באופן אלים על ידי המשטרה במהלך "ריקודגלים" בירושלים, האריך לנג את מעצרו ב־24 שעות, אף שלא היה לו עבר פלילי, ואף שהמשטרה סירבה לראות סרטונים המתעדים את רגע המעצר שצולמו בידי משתתפים אחרים באירוע.
באירוע אחר הגיע לאולם המעצרים של לנג יהודי ללא עבר פלילי, שנעצר לאחר שירה בנשקו באזור ציר המתפללים בחברון. לפי פרוטוקול הדיון, החשוד היה עד לזריקת אבנים על נערים יהודים, ולאחר שביקש סיוע מהחיילים והם סירבו לעזור, ירה בנשקו האישי לעבר חומת מִפגע. החשוד הגיע מיוזמתו למסור עדות בתחנת המשטרה, ושם החליטו לעצור אותו. השופט לנג האריך את מעצרו בשלושה ימים.
במקרה אחר, שפרסם כתב מקור ראשון ארנון סגל, אישר השופט אלעד לנג למשטרה להמשיך להחזיק בטלפון הסלולרי של פעיל הר הבית תום ניסני, בעקבות חשדות לא ברורים שנמסרו במעמד צד אחד.
סנגורים המייצגים חשודים פליליים באולם המעצרים של לנג מספרים על שופט שמצד אחד מאפשר לסנגורים להתבטא ולפחות משדר מעין הקשבה, אך מנגד מפגין לא פעם התנהלות יהירה. למשל, בניגוד לשופטים רבים לנג מקפיד שכל הנוכחים באולם יעמדו כשהוא נכנס לאולם, ואף מעיר ומקים את מי שאינו נוהג כך.
אשר לרמת מקצועיותו של לנג הדעות חלוקות מעט יותר. אומנם בקרב כל הסנגורים ששוחחנו איתם הוסכם שלא נראה שלנג הוא עילוי משפטי, אך היו שטענו שלנג איננו מהגרועים שבשופטים שנתקלו בהם. לדבריהם, זהו מקרה קלאסי של שופט בתחילת דרכו, שהגיע מהתחום האזרחי ולא מהתחום הפלילי, ולכן מעדיף על פי רוב ליישר קו עם המשטרה ולא להסתבך בשחרורים מיותרים. לעומת זאת יש הטוענים כי לנג מפגין אי הבנה בסיסי בקריאת תיקי חקירה והבנת עילות מעצר.
כאמור, את עיקר הטענות סופג לנג מסנגורים המייצגים אנשי ימין. לדבריהם, במקרים אלו לנג נענה דרך קבע כמעט לבקשות המשטרה להארכות מעצר. לטענתם הדבר שונה, למשל, מהמתרחש באולם המעצרים בבית המשפט בפתח תקווה, שגם אליו מגיעים עצורים מאזור השומרון אך השופטים בו מנהלים דיון ענייני ולא פעם משחררים את העצורים.
יחסו המחמיר של לנג לעצורים חרדים וימנים בולט עוד יותר כשמשווים אותו לשורת מקרים שבהם נהג לנג באופן מקל ביותר ביחס לערבים שנחשדו בתקיפת יהודים.
למשל, בחודש מאי נעצרו שני צעירים ערבים ממזרח ירושלים בחשד כי התנכלו לצעיר חרדי וגידפו אותו, ולאחר שהתעלם מהם קפץ עליו אחד החשודים ומשך במשקפיו. המשטרה ביקשה להאריך את מעצרם, אולם לנג שחרר אותם בטענה כי "העימות שהתקיים היה בעצימות נמוכה". במקרה אחר באותו חודש דחה השופט לנג את בקשת המשטרה להרחיק מהעיר העתיקה לשישים יום צעיר ערבי שרכב על קטנוע וסימן לשוטרים תנועות מגונות.
כמה ימים לאחר מכן הורה לנג על שחרורו של ערבי בן 18 שנעצר במהלך הפגנה בשייח' ג'ראח לאחר שהניף דגל פלסטין ואיים על שוטרים במילים "יישרפו כל היהודים, כאן זו מדינת פלסטין". את השחרור הסביר לנג בכך ש"המעשים המיוחסים לחשוד הם שימוש קיצוני ומסוכן של גבולות חופש הביטוי… אני סבור כי ניתן להורות על שחרורו".
"ניסוח מרחיק לכת"
האירוע המרכזי שהעלה את שמו של לנג לכותרות, ושהוא אף נאלץ להתנצל בעקבותיו, התרחש בתחילת יוני. המשטרה עצרה צעיר ערבי ממזרח ירושלים שהעלה לטיקטוק סרטונים שבהם צילם שוטרת מג"ב בעיר העתיקה תוך שהוא מתמקד באזורים אינטימיים, באופן שלטענת המשטרה עלה לכדי ביזוי והטרדה מינית.
במשטרה ביקשו להאריך את מעצרו של החשוד בחמישה ימים, אך השופט לנג דחה את הבקשה. "נראה כי לא הונח חשד מספק לביצוע עבירה", הוא קבע. "אין כל יסוד לטענה שמדובר בפגיעה מכוח החוק למניעת הטרדה מינית או להעלבת עובד ציבור".
לנג אף סירב לבקשה לעיכוב החלטת השחרור, והורה על שחרור מיידי. ייתכן שבמקרה הזה החלטתו של לנג הייתה סבירה, ולמען האמת עורכי דין המייצגים חשודים מימין מסכימים על כך. אלא שלנג לא הסתפק בכך והוסיף בהחלטתו הערה שלפיה "הפרסומים אינם פוגעניים אלא דווקא מחמיאים לשוטרת".
מילותיו אלה של לנג עוררו סערה. במכתב שפורסם באתר וואלה תקף מפקד משמר הגבול ניצב אמיר כהן את ההחלטה וכתב: "אני רואה בחומרה רבה את אמירתו של כבוד השופט לנג, שעלולה להתפרש כעידוד לפגיעה בשוטרים ובשוטרות וכמתן לגיטימציה להחפצת גופן של שוטרות ולוחמות מג"ב".
בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי על ההחלטה יצא השופט אברהם רובין נגד החלטתו של לנג וכתב: "ניתן להתרשם כי לסרטונים שבהם מדובר, בצירוף השירים שמתלווים אליהם, יש לכאורה קונוטציות מיניות.
"בכל הכבוד הראוי, איני יכול לקבל את קביעת בית המשפט שהסרטונים לא רק שלא פוגעים לכאורה בשוטרת אלא מחמיאים לה. סרטונים שיש בהם החפצה של גוף האישה אינם יכולים להיחשב למחמאה, ולפיכך סבורני שלקביעת בית משפט קמא אין יסוד". השופט רובין אף הוציא צו הרחקה לצעיר הערבי ואסר עליו להעלות כל סרטון דומה לטיקטוק.
נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אורי שוהם, הודיע שיבדוק את המקרה לאחר שהוגשו אליו תלונות בעניין לנג, בין השאר על ידי ארגון "בצלמו". לבסוף החליט לנג להתנצל וכתב שהניסוח היה "מרחיק לכת ושגוי לחלוטין", ומשכך הוחלט לא לנקוט בצעדי משמעת נגדו.
מאז לא נרשמו התנסחויות בעייתיות של לנג, אולם החלטות מעוררות מחלוקת היו גם היו. בסוף חודש יוני שחרר לנג שני חשודים ערבים, עובדי תברואה בעיריית ירושלים, שנעצרו לאחר שיידו אבנים על יהודים מתוך רכב לפינוי אשפה בשכונת שייח' ג’ראח. לנג נימק את החלטתו בכך שהמעצר התרחש בשיהוי של חודש, וסירב לקבל את הסברי המשטרה שהסיבה לעיכוב נעוצה בעומס שנוצר במהלך חודש מאי ואירועי מבצע שומר החומות.
בתחילת יולי שחרר לנג ערבי תושב שכונת עיסאוויה במזרח ירושלים, שנאשם באיומים על שופט בית משפט השלום בעיר אלעזר ביאלין. לפי כתב האישום, האיש התפרץ לבית המשפט במהלך דיון במשפטו של אחיו, שנאשם באיומים ברצח כלפי בחורי ישיבה ברובע היהודי, וצעק לעבר השופט: "אתה משחרר אותו עכשיו, חבל עליך". מאבטחים שהוזעקו למקום ביקשו ממנו להירגע, אולם הנאשם נגח בפניהם של שני מאבטחים, נשך מאבטח אחר וניסה לבעוט במאבטח נוסף.
לאחר שנלקח לתחנת המשטרה אמר הנאשם לחוקר: "אם הייתי יכול הייתי הורג את השופט ויושב במקומו… מחר בבית המשפט אני אקח אקדח ואירה בהם אחד־אחד". כאמור, לנג שחרר את האיש למעצר בית.
באמצע ספטמבר הורה לנג על שחרורו של תושב מזרח ירושלים כבן 27, שנעצר בחשד שניגש לאישה במרכז העיר, נגע בישבנה ולחש באוזנה, "אם היה עכשיו לילה ולא היו אנשים, הייתי אונס אותך".
כעבור כחודש הורה השופט לנג על שחרורם של שלושה צעירים ערבים שנעצרו כשהתארגנו לזרוק סלעים ואבנים לעבר שוטרים באזור שער שכם. בסוף אוקטובר שחרר לנג שני אחים ערבים שנעצרו ביו"ש בגין החזקת נשק לא חוקי. בהחלטתו קבע כי אף שיש מסוכנות וחשד סביר נגד האחים, יש לשחררם כי הם סובלים מנכות.
ישיבת המחטף
לנג, בן 42, נשוי ואב לשלושה, הוא בעל תואר ראשון במשפטים (בהצטיינות) מהאוניברסיטה העברית, והתמחה בפרקליטות מחוז ירושלים. לאחר ההתמחות היה עוזר משפטי של השופטת אורית אפעל־גבאי, אחת החברות ב"ועדת השתיים", שדבר קיומה התפרסם רק ב־2015, המלקטת מידע על שופטים המועמדים לבית המשפט המחוזי.
באותה עת סיים לנג תואר שני במשפטים, אף הוא באוניברסיטה העברית, עם התמחות בקניין רוחני ובטכנולוגיות עילית. לאחר מכן עבד במשך יותר מעשור כשכיר במשרד עורכי הדין אברמזון ושות' בירושלים, בלי להותיר שם רושם מיוחד.
למשרתו בבית משפט השלום בירושלים נכנס לנג בינואר, לאחר שמונה בישיבה השנויה במחלוקת של הוועדה לבחירת שופטים, עשרה ימים בלבד לפני פיזור הכנסת ה־23 בדצמבר 2020. שר המשפטים דאז אבי ניסנקורן והשופטת אסתר חיות כינסו את הוועדה, והיא אישרה את מינוים של 61 שופטים בתוך פחות מחמש שעות. נציגות הליכוד מירי רגב ואסנת מארק, ולצידן ח"כ צביקה האוזר, החרימו את הישיבה.
אשתו של לנג, עו"ד שירי לנג, ממלאת אף היא תפקיד במערכת המשפט: היא מנהלת צוות חקיקה ומזכירויות בהנהלת בתי המשפט. כחלק מתפקידה ישבה לנג בצוות של השופט משה גל, מנהל בתי המשפט לשעבר, שעסק ברפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי.
מהנהלת בתי המשפט לא נמסרה תגובה.
