מדיון שנערך בשבוע שעבר בבית הדין הארצי לעבודה עולה כי רפורמת הכשרות שאושרה בשבוע שעבר עשויה למנוע מצבים לא נעימים כמו אפליה בקבלה לעבודה של עובדים שאינם יהודים על פי ההלכה.
ראשיתו של הסיפור בספטמבר 2017, כאשר אישה ששמה ולריה מטליצה ביקשה לעבוד בשניצלייה "כמיסה" בכרמיאל, אך סורבה בטענה כי אינה יהודייה לפי ההלכה. בעלי השניצלייה הסבירו שלא קיבלו את מטליצה לעבודה בשל הדרישה המחמירה של מחלקת הכשרות בעיר כרמיאל, שלפיה העסקת עובדת שאינה יהודייה במטבח מצריכה העסקת משגיח כשרות שיימצא במקום בכל שעות העבודה, עקב איסור בישולי גויים.
ברבנות כרמיאל אף הוסיפו ואמרו שבעת קליטת עובד חדש יש לעדכן את המשגיח ולוודא את יהדותו באמצעות העברת צילום תעודת הזהות ואישור היהדות לידי המשגיח.
מטליצה הגישה תביעה נגד השניצלייה בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, בטענה שהופלתה לרעה: השניצלייה, לטענתה, עברה על הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, בכך שלא קיבלה אותה לעבודה רק משום שאינה יהודייה. התביעה נדחתה בדצמבר אשתקד, בטענה שסירובה של השניצלייה להעסיק את מטליצה נבע מדרישת הרבנות ולא מרצונה של המעסיקה להפלות את מטליצה.
בתביעה דנו השופטת איריס רש, נציג העובדים אברהם פרקש ונציגת המעסיקים דליה שפירא. בהחלטתה, שפרקש ושפירא הצטרפו אליה, כתבה השופטת רש: "איננו מקלים ראש בעוצמת הפגיעה שחשו התובעת ומשפחתה כתוצאה מהספק שהתעורר בעניין מידת יהדותה. עם זאת, הוכח בפנינו כי הדרישה להעסקת עובדים יהודים בלבד לפי הגדרת ההלכה לא הייתה דרישה של השניצלייה, אלא נבעה מדרישות הרבנות המקומית כתנאי לתעודת הכשרות.
"מנהלי השניצלייה דווקא היו מעוניינים בהעסקת עובדים לא יהודים, ואף העסיקו בעבר עובדות לא יהודיות ממוצא רוסי, ואולם הרבנות עמדה על האיסור להעסקת עובדים לא יהודים, שאחרת, המשמעות תהא שלילת תעודת הכשרות מהשניצלייה". בית הדין האזורי אף הטיל על מטליצה הוצאות משפט בסכום כולל של 11 אלף שקלים.
מטליצה ערערה על ההחלטה לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים. אל הדיון בערעור, שהתקיים בשבוע שעבר, הצטרפה נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. בדיון אמר בא כוח הנציבות, עו"ד פיראס פראג', שאינו יכול לתת תשובה ברורה בנוגע לשאלת האפליה של העסקת עובד שאינו יהודי, משום שיש הבדלים בין רבנות אחת לאחרת.
"לגבי הנושא של הצמדת משגיח כשרות לעובד שאינו יהודי, זה תלוי בתפיסת העולם וזו שאלה שאנו לא יודעים לתת מענה לגביה", אמר פראג' להרכב הדיון. "הרב המקומי של כרמיאל העיד שזה מה שאמור להיות, ובשנת 2016 יצא מכתב שאומר שאם מביאים עובד לא יהודי, צריך להעסיק משגיח. יש דברים שלא התבררו. אלה דברים שיש לגביהם סימן שאלה והם קריטיים לתיק".
פראג' הוסיף: "אני לא יכול להגיד לאיזה צד אני נוטה. אני מזדהה עם המצב של המערערת וגם עם המצב של המשיבה, שהיא בין הפטיש לסדן. אנו, כנציבות, חושבים שצריך להיות נוהל ברור איך צריך להיות הליך בירור הדת ברוח חוק השוויון".
מגביהים את הרף
כאמור, בלב המקרה עומדת השאלה אם מותר למסעדה לסרב לקבל לעבודה אישה שאינה יהודייה לפי ההלכה, בשל דרישת הרבנות המקומית להציב במקום משגיח כשרות צמוד. אלא שהדרישה הזו אינה עולה בקנה אחד עם הוראות מועצת הרבנות הראשית, שלפיהן במקום שיש בו השגחה "רגילה" ולא "מהודרת", ובמטבח הכשר שלו מועסק עובד לא יהודי, די בכך שמשגיח הכשרות ידליק את האש במטבח והוא אינו צריך לשהות במקום כל העת.
הרפורמה בכשרות, שאושרה בכנסת בשבוע שעבר במסגרת חוק ההסדרים, מבקשת לפתוח את שוק הכשרות לתחרות ולקבוע שגם תאגידי כשרות פרטיים יוכלו להעניק תעודות כשרות. בכך תופקע הבלעדיות של המועצות הדתיות בתחום. בד בבד, הרפורמה משאירה בידי מועצת הרבנות הראשית את הכוח לקבוע תקן כשרות מחייב בשתי רמות – רגיל ומהדרין.
השינוי הזה אמור ליצור אחידות ולמנוע מצב שקיים כיום בשוק הכשרות, כאשר קיימים הבדלי התקן בין רבנות מקומית אחת לאחרת. כדי להבטיח שהאחידות בתקנים תישמר, תוקם ברבנות יחידה הממונה על הכשרות, ויוקנו לה סמכויות פיקוח ואכיפה רחבות, שכיום נתונות בעיקר לרבנויות המקומיות.
האחידות בתקן הכשרות חשובה לבעלי המסעדות, שלעיתים מתלוננים על היעדר האחידות בין מועצה דתית בעיר אחת למקבילתה בעיר אחרת. התופעה מקשה במיוחד על זכיינים שמפעילים כמה מסעדות בכמה ערים ונאלצים להתאים את עצמם לדרישות שונות לגמרי.
אך לא רק בעלי המסעדות מעוניינים באחידות בתקן הכשרות, אלא גם מי שמעוניין לעבוד במטבח כשר אך לא התקבל לעבודה כי משגיחי הכשרות המקומיים העלו את תקן הכשרות של מועצת הרבנות הראשית. הרפורמה עשויה לסייע לעובדים כמו מטליצה, כאשר התקן האחיד שייווצר ימנע דילמות כאלה.
