ישראלים רבים ראו במלחמה בין ממשלת אתיופיה למורדים ממחוז תיגראי עוד סכסוך דמים אפריקאי מקומי; אבל בימים האחרונים, הדיון באזרחי אתיופיה המקווים שם לעלות לישראל הפך את סכסוך הדמים הזה לחלק מסדר היום בירושלים. הממשלה נדרשה לדון בשאלה עד כמה המלחמה מסוכנת לאותם 8,000 איש שממתינים במחנות וטוענים ליהדותם.
"צבא אתיופיה מבצע פעולות צבאיות בחלקים מסוימים באתיופיה כדי להתמודד עם המורדים, אבל אני יכול לומר לך בוודאות: המצב באופן כללי יציב ובשליטה" – כך אומר לנו שגריר אתיופיה בישראל רטה אלמו נגה בריאיון בשגרירות אתיופיה בתל־אביב. מבחינת ממשלת אתיופיה, התשובה ברורה: לעולים־בכוח אין סכנה כלל. "חכה רגע, אני אסביר לך", נגה מביא מפה של אתיופיה. "אתה רואה", הוא מצביע על מחוז תיגראי, "המורדים נמצאים כאן – במרחק של יותר מ־400 קילומטרים משני המחנות המרכזיים של הממתינים באתיופיה, בגונדר ובאדיס־אבבה. במילים אחרות, אין מה לדאוג. אין כל חשש לשלומם של הנמצאים שם".
הרפובליקה הפדרלית של אתיופיה היא האומה השנייה בגודלה באפריקה, עם כ־120 מיליון תושבים, ובהם 83 לאומים, שמדברים אינספור שפות וחיים בתשע מדינות ובשתי ערים עצמאיות. במזרח אפריקה היא מעצמה אזורית, מבחינה כלכלית וצבאית. "מטה האיחוד האפריקני יושב באדיס־אבבה, ולא במקרה", מציין השגריר נגה. גם בעולם נחשבת אדיס־אבבה לזירה דיפלומטית מרכזית: מוסדות האו"ם השוכנים בה, ובעיקר הנציבות הכלכלית של האומות המאוחדות לאפריקה, הופכים אותה לעיר השלישית בחשיבותה בארגון אחרי ניו־יורק וז'נבה.
מחוז תיגראי המרוחק, השוכן בצפון אתיופיה, הסתדר רוב הזמן היטב עם השלטון המרכזי באדיס־אבבה. מ־1991 ועד 2019 הייתה המפלגה המרכזית של תיגראי חלק מהשלטון באתיופיה. המיעוט התגרי באתיופיה מונה כיום רק כ־7 מיליון בני אדם, ובכל זאת אחד מבניו, מלס זנאווי, היה ראש הממשלה בשנים 1995־2012. הצרות החלו לאחר שב־2018 היה אבי אחמד לראש הממשלה, ועשה מעין מעשה שרון – הקים את "מפלגת השגשוג", קרא לסיעות ולפלגים באתיופיה להצטרף אליה, והוביל למפץ פוליטי שערער את היציבות הפוליטית. "ראש הממשלה הציג רפורמות פוליטיות, כלכליות וחברתיות גדולות כדי להביא שלום ושגשוג", טוען נגה, "ולשם כך יצר מסגרת פוליטית חדשה, מעין מפלגת אחדות". התגרים סירבו להצטרף למפץ של אבי, והודיעו שישמרו על עצמאות סיעתם. הם טענו שאבי מרכז את הסמכויות בידי השלטון המרכזי באדיס־אבבה, והכריזו על עריכת בחירות עצמאיות במחוז, במהלך שוועדת הבחירות המרכזית באתיופיה טענה שהוא מנוגד לחוקה – ובכך ניתן האות לפריצתם של העימותים בין המורדים לבין צבא אתיופיה.
המורדים התגרים (TPLF, החזית העממית לשחרור תיגראי) פתחו רשמית במלחמה ב־4 בנובמבר 2020. כוחות מורדים פשטו אז על אחד מבסיסי הצבא הגדולים בתיגראי, וההצטיידות בשלל שנמצא שם הפכה את החזית לצבא לכל דבר, ואפשר לה להעז יותר. מאז גברו התקפותיהם של המורדים, ובשבועות האחרונים הם הצליחו לחדור יותר ויותר אל תוך המחוזות השכנים ולהשתלט על כבישים ראשיים, עד הגעתם למרחק של כ־200 קילומטרים מהבירה. מטרתם היא להעניק עצמאות למדינת תיגראי.
בשנות כהונתו הראשונות נחשב אבי לכוכב הבא של אתיופיה ואפריקה כולה, בעיני המערב. בשנת 2019 בחר בו מגזין טיים לאחר מ־100 האנשים המשפיעים בעולם. הוא שחרר אלפי מתנגדי משטר מן הכלא, אפשר לתקשורת עצמאית לפעול במדינה, הניח למנהיג אופוזיציה לחזור למדינה מן הגלות, ואף זכה בפרס נובל לשלום אחרי שחתם על הסכם שלום עם אריתריאה. "מלחמה היא התגלמות הגיהינום… אני יודע כי הייתי שם וחזרתי", נאם אבי בטקס קבלת הפרס באוסלו. "שלום דורש תום לב ורצון אמיתי כדי לפרוח ולהביא לשגשוג, ביטחון והזדמנויות".
פחות משנתיים אחר כך, המערב כבר לא מחבק את ראש ממשלת אתיופיה. כפי שדיווחנו בשבוע שעבר, חקירה משותפת לממשלת אתיופיה ולמועצת זכויות האדם של האו"ם קבעה שהמלחמה כוללת הפרת זכויות אדם חמורה מצד כל הצדדים, כולל צבא אריתריאה הסמוכה שהתערב גם הוא בלחימה. באזור יש גם משבר הומניטרי חריף, הכולל מיליוני פליטים ורעב קשה. הממשלה הפדרלית באדיס־אבבה אינה מתכוונת להניח למדינה המורדת לפרוש: בנאום לציון יום השנה למלחמה בשבוע שעבר אמר אבי ש"הבור שנכרה יהיה המקום שבו נקבר האויב, ולא המקום שבו אתיופיה תתפורר… נקבור את האויב הזה בדמנו ובעצמותינו, ונשיב את תהילתה של אתיופיה".
לפי ארגוני זכויות אדם, אבי נוקט דיכוי רודני נגד אזרחיו: מתנגדי משטר נעצרו, האינטרנט וקווי הטלפון נותקו, חשודים נעצרו למשך חודשים בלי משפט. פעם אחר פעם בשנתיים האחרונות נדחו הבחירות במדינה, באמתלת מגפת הקורונה, ולקול מחאה מצד האופוזיציה. "אחרי כל הדחיות, כשהיו בחירות ביוני נבחרה ממשלה לגיטימית על ידי העם", קובע השגריר נגה. יותר מ־37 מיליון בני אדם יצאו להצביע, ומפלגת השגשוג של אבי אחמד קיבלה 85 אחוזים מהקולות. "מדובר בממשלה שיש לה לגיטימציה להתמודד מול האתגרים", מסיק נגה.
בימים האחרונים מתמודד אבי גם עם הזעם האמריקני על פעולות צבא אתיופיה במלחמת האזרחים בצפון. בוושינגטון הכריזו על עיצומים כלכליים וביטחוניים נגד המדינה, והשליח האמריקני המיוחד לאזור ג'פרי פלטמן מנסה בקדחתנות להביא להפסקת אש בין הצדדים.
החזית הנוספת
המורדים בתיגראי אינם האויב היחיד שמעסיק את אתיופיה בימים אלה. המדינה ממלאת בהדרגה את מאגר סכר הרנסאנס האתיופי הגדול על הנילוס הכחול, סמוך לגבול סודן. עם השלמת מילוי המאגר יהפוך הסכר לתחנת הכוח ההידרואלקטרית החזקה באפריקה והשביעית בעוצמתה בעולם. השכנות במורד הנילוס, סודן ומצרים, חוששות משלבי המילוי המתקדמים: במהלכם יזרמו לעברן פחות מים לשתייה, להשקיה ולייצור אנרגיה.
נשיא מצרים א־סיסי ניסה בין השאר לגייס את ראש הממשלה נפתלי בנט כדי ללחוץ על אתיופיה בנושא, או ללחוץ על האמריקנים ללחוץ על אתיופיה. הסכסוך בין מצרים לאתיופיה זולג גם למלחמת האזרחים בתיגראי, משום שלפי אדיס־אבבה המצרים מסייעים בחימוש המורדים. בממשלת אתיופיה טוענים שבכך הם דווקא מחזקים את התמיכה בממשלה המרכזית: "כשהאזרחים מגלים שגם מצרים נמצאת בסיפור, זה דווקא מגביר את האהדה לממשלה".
המצרים לא סתם פנו לישראל בנוגע לסכר המצרי. באתיופיה מדגישים לא פעם את הקשר ההיסטורי בין היהודים ובין העם האתיופי, מימי מלכת שבא והמלך שלמה – והמלך מנליק הראשון, שלפי המסורת האתיופית היה בנם. שושלתו של מנליק משלה באתיופיה, לפי המסורת, עד 1974, וכונתה "שושלת סולומון". "החיבור בין אזרחי אתיופיה לישראל לא נוצר היום, הוא ידידות עמוקה שהתפתחה במשך אלפי שנים. לעם האתיופי יש חיבה עזה לישראל וליהודים", אומר השגריר נגה.
הקשר בין שתי המדינות נשמר במשך רוב השנים על אש נמוכה, אבל בשנים האחרונות נרשמה התחממות ניכרת. כשבישראל מצטטים מקורות רשמיים המפקפקים ביציבות המצב באתיופיה, אפשר להניח שבאדיס־אבבה לא מתלהבים. הפרסום השבוע על המבצע של המוסד שהביא לישראל עשרות אתיופים (שרק מעטים מהם יהודים, וחלקם בכלל מוגדרים מתנגדי משטר ושכירי חרב שמואשמים בטבח) אף פגע ביחסי שתי המדינות, ובשיחת טלפון חריגה נזף אבי בראש הממשלה בנט על המבצע. ובכל זאת, השגריר נגה מדגיש: "אתיופיה וישראל פיתחו מערכת יחסים מצוינת. לישראל יש אינטרס שאתיופיה תהיה מדינה ביטחונית חזקה ויציבה. זו מדינת עוגן בקרן אפריקה, ואני אומר ששתי המדינות יכולות לעשות דברים גדולים יחד".
עמיחי שטיין הוא כתב התחום המדיני ב"כאן חדשות"
