לאחר שבועיים אינטנסיביים של משא ומתן ועוד יום אחד של הארכה, הגיעו אתמול (שבת) נציגי 196 מדינות לעמק השווה, והכריזו על "הסכם גלזגו לאקלים" להאצת המאבק בהתחממות כדור הארץ.
ב-2015 נחתם הסכם פריז לפיו יש להוריד את מפלס ההתחממות הגלובלית אל מתחת ל-2 מעלות צלזיוס. ההסכם הנוכחי שנחתם אינו מבטיח עמידה ביעד זה.
ההסכם קובע כי על המדינות החברות בו להתחייב ליעדי הפחת באופן תדיר יותר מזה שנקבע בהסכם פריז. ביקורת נמתחה על סעיף המציע התאמה של תנאי זה ל"נסיבות לאומיות ספציפיות".
עם זאת, לסוגיית הסיוע למדינות עניות לא נמצא פתרון. למדינות אלו אומנם אחריות פחותה להתחממות הגלובלית, אך עיקר ההשפעה פוגע בהן. בשל כך, דרשו אותן מדינות מימון עבור הנזק הנגרם להן, אך מדינות מפותחות, בעיקר ארה"ב, חששו מהשלכות משפטיות אפשריות וסירבו.
בהסכם כמעט נכלל סעיף שלא הוכנס לאף אחד מההסכמים הקודמים, בו התבקשו המדינות "להאיץ את הפסקת הסובסידיות של פחם ודלק מאובנים". אך בלחץ משלחות הודו וסין, שתי המדינות המזהמות ביותר, הוסכם על פשרה והנוסח הסופי כלל טקסט מעודן יותר: להגביר את המאמצים לצמצם פחם ללא מערכות לכידה ולהפסיק סובסידיות לא יעילות של דלק מאובנים".
ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, בירך על ההסכם הסופי ואמר כי זה "צעד קדימה". הנציבות האירופית מצידה, סברה כי ההסכם שמר על "יעדי הסכם פריז בחיים".
