נדמה שהוויכוח בדבר היחס של מפלגות הקואליציה להסתדרות העובדים החדשה הוכרע: מנהיגי יש עתיד ותקווה חדשה, יאיר לפיד וגדעון סער, מבקשים להשיג השפעה גם דרך ארגון העובדים הגדול במדינה, ופתחו במאמצים להקים סיעה מטעמם.
בעבר תקפה יש עתיד מפלגות אחרות על חברותן בהסתדרות, ודרשה להגביל את כוחו של ארגון העובדים רב העוצמה. ב־2012 טען לפיד כי הליכוד והעבודה "מאוהבות בתאגידים הגדולים, והתאגידים הקטנים, שמהווים כ־55 אחוזים מהמשק הישראלי, זנוחים בצד". אך ב־2016 כבר הכריז לפיד ש"אין זירה חברתית או כלכלית שניעדר ממנה, ואנחנו מבקשים לקחת חלק פעיל בארגון העובדים הגדול במדינה".
בתקווה חדשה המצב מורכב יותר בשל חילוקי הדעות בסיעה. היו"ר גדעון סער תומך במהלך, וכשר החינוך עבד ביעילות עם ארגוני המורים ועם ההסתדרות. עם זאת, לאחרונה דרש מההסתדרות שקיפות כחלק מהמהלך להחלת חובות שקיפות גם על האגודות העות'מאניות.
בין חברות המפלגה שוררת מחלוקת: שרת החינוך יפעת שאשא־ביטון מצדדת בוועדי עובדים, אך ח"כ שרן השכל היא מתנגדת בולטת. בשנה שעברה יצאה להפגין בחודש התשיעי להיריונה נגד פעילות ההסתדרות. "חייבים לצאת מהבית ולהראות להסתדרות שהציבור מבקש שינוי בהתנהלותם והירתמותם למשבר הכלכלי", אמרה. השכל הגישה בעבר הצעת חוק שתטיל מגבלה על סכום דמי החבר שיורשו ועדי עובדים לגבות מחבריהם.
סגן השר אביר קארה אינו שבע רצון מהעניין ששותפיו לקואליציה מגלים בהסתדרות. "חבל שהמפלגות שהגיעו עד כאן בלי קבוצות לחץ נכנסות עכשיו להסתדרות. אין סיכוי שתראו את ימינה עושה מהלך כזה", הוא מצהיר. "ימינה היא מפלגה של יוזמה פרטית וכלכלה חופשית, שמעודדת תחרות. עם ההסתדרות לא עושים עסקים, את הכוח הריכוזי של ההסתדרות מפרקים".
