מיזם ראשון מסוגו לצמצום מחלת הסוכרת בקרב אוכלוסיות חלשות בגליל יצא לדרכו השבוע: הפקולטה לרפואה בצפת מבקשת להפחית במחצית את מספר חולי הסוכרת בצפון, אזור שנחשב לבעל שיעורי תחלואת הסוכרת הגבוהים בישראל. יותר מרבע מהאוכלוסייה המאובחנת בישראל – 170,000 חולי סוכרת – הם תושבי הגליל, וכ־250,000 תושבים בגליל מאובחנים כקדם־סוכרתיים.
בשנתיים האחרונות פיתחו אנשי המחקר ועובדי המערך לקידום בריאות הציבור בפקולטה תוכנית פעולה כוללת ורב־זרועית שתבקש להילחם בכל גורמי התחלואה. במיזם "ספֵרת הגליל לחקר הסוכרת ע״ש ראסל ברי" יושקעו 75 מיליון דולרים בעשור הקרוב, במטרה לשפר את אורח החיים ולצמצם את התחלואה ואת הסיבוכים הנגרמים מסוכרת.
בשלב הראשון יתמקד המיזם בחמש ערים גליליות: צפת, שפרעם, נוף־הגליל, סכנין ונצרת. בערים האלה, מחצית מחולי הסוכרת מסוג 2 מוכרים בשירותי הרווחה, נתון המצביע על הקשר הישיר בין סוכרת לא מאוזנת למצב כלכלי.
"במערכת הבריאות יודעים להסתער היטב על מטופל עם אי ספיקת כליות ועיוורון וקטיעה ולתת לו דיאליזה והשתלות", אומר פרופ' קרל סקורצקי, דקאן הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר־אילן בצפת. "אך אפשר למנוע מהמטופל להגיע למצב הזה בכלל".
אף שמספר חולי הסוכרת והטרום־סוכרתיים גבוה יותר בפריפריה, מספר הרופאים העומדים לרשותם קטן יותר. חולי הסוכרת בגליל סובלים יותר מסיבוכים ושיעור התמותה בקרבם גבוה בהשוואה לאוכלוסיית חולי הסוכרת במרכז הארץ. חולי הסוכרת בפריפריה גם פזורים על שטח גיאוגרפי נרחב, מה שמקשה אף יותר על קבלת טיפול.
ד"ר עמיר בשקין, מנהל היחידה לאנדוקרינולוגיה וסוכרת במרכז הרפואי לגליל בנהריה וחבר סגל בפקולטה לרפואה, אומר שעל אנשי מערכת הבריאות "לפתח מודעות כדי למנוע תחלואה כרונית. בגלל הסוכרת אנחנו פוגשים כאן בין השאר מטופלים אחרי אירועים מוחיים, התקפי לב, מחלות כליות, קטיעות גפיים וכמובן מחלות עיניים", הוא מספר ומצביע בידיו לעבר המתחם הענק שמאחוריו. "זו מחלה שמשליכה על הרבה תחומי רפואה, ויש פערים גדולים במודעות לה".
בשקין מסביר שכאשר מגלים מוקדם את הסוכרת, אפשר באמצעים קלים יחסית כמו שינוי התזונה, הדרכה לאורח חיים מלווה בפעילות גופנית ותרופות, להבטיח עתיד בריא יותר למטופלים. "העתיד הזה שונה לחלוטין מזה הצפוי למי שמתעלם מהסוכרת ולא מטפל בה. כשמופיעים אצלי מטופלים במצבי תחלואה מתקדמים שלעיתים אין להם תקנה, זה מאכזב ומתסכל".
לדבריו, הבעיה בסוכרת היא שאנשים יכולים לחיות לצידה במשך שנים וחודשים בלי להרגיש דבר. "תסמיני הסוכרת כמו צמא למים וירידה במשקל מופיעים רק במצב של סוכר גבוה מאוד, ולכן יש המלצה מגיל 45 לעשות בדיקת סוכר בכל שלוש שנים. אנשים בסיכון שיש להם רקע עם סוכרת במשפחה צריכים להיות מודעים לכך מוקדם יותר".
בראש המועצה המדעית של המיזם יעמוד פרופ' נעים שחאדה, מבכירי המומחים לסוכרת בישראל ונשיא האגודה הישראלית לסוכרת (איל). תוביל אותו ד"ר סיון שפיצר, מומחית לבריאות האוכלוסייה ולצמצום פערי בריאות. לדבריה, בהליך גיבוש התוכנית נקבעו מדדים רבים שיאפשרו לבחון את הצלחתה, והתקווה היא שבעתיד יוכלו להעתיק את האמצעים שיעבדו היטב לרחבי המדינה ואף למדינות נוספות.
"עד עכשיו", היא אומרת, "בתוכניות טיפול רפואיות תמיד חשבו על ההנחיות הספציפיות לאדם – מה נכון לאכול ואיך לאכול ומה עליו לעשות בהיבטי כושר גופני וכו' – אבל לא תמיד בדקו אם יש לו תשתיות המתאימות בסביבות מגוריו ולא נבדקו היבטי חברה וזהות שמשפיעים מאוד על היכולת שלו למנוע את המחלה".
התוכנית והמחקר הרפואי המלווה אותה יכללו גם עבודה עם רשויות מקומיות על יצירת תשתיות המקדמות אורח חיים בריא. בין השאר יעודדו את הערים המשתתפות להקים שבילי הליכה ולשלוח ניידות לבדיקות רפואיות שינגישו את כל הבדיקות החשובות לריכוזי האוכלוסייה ויביאו לאיתור מוקדם של מצבי טרום־סוכרת.
התוכניות יגובשו בהתאם למאפיינים תרבותיים וחברתיים־כלכליים של תושבי חמש ערי הפיילוט. "הסוכרת היא לא פחות ממגפה. היא גורמת לתמותה רבה מאוד ולתחלואה קשה, והיא מכבידה על מערכת הבריאות בכל הדרגים", מוסיפה ד"ר שפיצר. "בצפון יש פי שלושה יותר טרום־סוכרתיים, ואם הם לא יתפסו את עצמם בידיים הם יהפכו לסוכרתיים".
ביום שלישי השבוע, יום הסוכרת הבינלאומי, התכנסו בכירי מערכת הבריאות ומשרד הבריאות והשיקו ברוב טקס את המיזם החדש בהיכל התרבות בצפת. "מתחיל כאן הערב שינוי גדול", אמרה יו"ר ועדת הבריאות ויו"ר הקואליציה ח"כ עידית סילמן.
פרופ' אריה צבן, נשיא אוניברסיטת בר־אילן, הבטיח לאורחי הטקס ש"'ספרת הסוכרת' תהיה למודל ראשון מסוגו בעולם לחקר מחלות כרוניות בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, ליצירת שותפויות רב־תחומיות ורב־מגזריות ולמקור לאפיקים חדשניים של החזר ההשקעה החברתית. אנו צופים שהמודל ישוכפל גם בתחומים אחרים וישמש כלי יעיל להשגת יעדים לאומיים נוספים".
