אלכסנדר לוקשנקו מוביל זה חודשים משבר הגירה בגבולותיו, במטרה לערער את גבולו המזרחי של האיחוד האירופי. כעת הוא נופל בבור שכרה בעצמו: משטר לוקשנקו מתקשה להחליט כיצד להתמודד עם אלפי חסרי הבית שפיתה להגיע לארצו מרחבי העולם, ובפרט מהמזרח התיכון. הדברים הגיעו לכדי כך שאוטובוסים ראשונים אספו השבוע מהגרים ממאהל הפליטים בגבול פולין לקראת גירושם לעיראק.
המהלך החל לאחר שיחתו של לוקשנקו בראשית בשבוע שעבר עם קנצלרית גרמניה היוצאת אנגלה מרקל. סוכנות הידיעות הממשלתית של בלארוס, BelTA, הציגה צילומים של מהגרים שרועים על רצפות בטון במחסן ובאוהלים ב"מרכז לוגיסטי" בברוזגי, סמוך לגרודנו, ודיווחה שהרשויות החליטו "להעביר כמה פליטים למקומות אחרים". אתמול מסרו סוכנויות הידיעות שהטיסות הראשונות שישיבו אותם לבגדד כבר יצאו לדרך.
לוקשנקו טוען ש"פתר" את המשבר בשיחתו עם מרקל, אך אינו מפרט כיצד בדיוק עשה זאת; בינתיים, אלפי מהגרים עדיין מתקבצים בגבולותיו. במקביל להתמודדותו של לוקשנקו עם הבעיה שיצר בעצמו, הוא מנסה להגן על דימויו כאדם היחיד במדינה שיכול להבטיח יציבות ובטיחות. החזרת המהגרים לארצותיהם מאפשרת לו לרדת מהעץ לאחר חודשים שבהם ניהל את המשבר בקפדנות.
העימותים בגבול נמשכו השבוע: מהגרים יידו אבנים, נעליים וחפצים אחרים על משמר הגבול הפולני בגבול מול ברוזגי, והפולנים השיבו בירי תותחי מים. הטלוויזיה הממלכתית הבלארוסית שידרה את האירועים בשידור חי, תחת הכותרת "פשיסטים פולנים". "זה לא נורמלי, כמובן. זה מצב הפכפך ודליק מאוד", אומר ארטיום שרייבמן, אנליסט לענייני בלארוס במרכז קרנגי במוסקבה ומייסד חברת "סנס אנליטיקס".
לוקשנקו עלה לשלטון ב־1994, אך שלטונו לא זוכה לאהדה רבה בבירות אירופה, במיוחד מאז הבחירות לנשיאות בשנה שעברה, אז נחשד בזיוף תוצאותיהן. באיחוד האירופי הוקיעו אותו בחודשים האחרונים על כך שפתח ב"מתקפה היברידית", המנצלת מהגרים פגיעים ואת חלומותיהם להגיע למדינות האיחוד. יעדיו העיקריים היו שכנותיו פולין וליטא, שנתנו מחסה לאנשי אופוזיציה, לפעילים חברתיים, ולעיתונאים שנמלטו מרדיפותיו של לוקשנקו בבלארוס לאחר הבחירות ב־2020.
האיחוד האירופי הטיל עיצומים על בלארוס מאז אוקטובר 2020 בשל הונאת הבחירות ומעשים אחרים, ובהם יירוט מטוס שחלף בשמי בלארוס במאי ואילוצו לנחות נחיתת ביניים כדי לעצור אחד מהנוסעים – עיתונאי בלארוסי שמתח ביקורת על המשטר. בתחילת השבוע אישר האיחוד סבב חמישי של עיצומים נגד אישים, סוכנויות ממשל וחברות תעופה המעורבות בפיתוי המהגרים לבוא לבלארוס ולהתייצב מול גבולות פולין וליטא. "בסופו של דבר בלארוס סובלת כעת, כמדינה, וגם משטר לוקשנקו סובל מהעיצומים. עכשיו יש גם בעיות למוניטין שלו", הוסיף שרייבמן.
בתמליל הגרמני של שיחת מרקל עם לוקשנקו היא הביעה דאגה ממצבם ההומניטרי של המהגרים. בתמליל צוין שהיא כינתה אותו "מר לוקשנקו", בהשמטה ברורה של תואר הנשיא. לדברי שרת החוץ האסטונית אווה מריה ליימץ בטלוויזיה האסטונית, לוקשנקו דרש בשיחה בת 50 הדקות עם מרקל שאירופה תכיר בו כנשיא ותסיר את העיצומים – אך לא השיג את מבוקשו.
לוקשנקו ותועמלניו טענו בכל זאת כי "ניצחו" בשיחה הדיפלומטית. אושיית הטלוויזיה הממלכתית גריגורי אזריונוק התפאר: "אז מה את אומרת עכשיו, אירופה הקטנה? בלארוס הקטנה אך הגאה חתכה אותך לרסיסים. עכשיו הכול הולך לפי הכללים של לוקשנקו, לפי רצונו". בן יהודה, עמית בכיר במועצה האטלנטית בניו־יורק, מסביר שלוקשנקו הצליח למקם את עצמו במרכז הדיונים באיחוד האירופי: "הוא הבהיר למנהיגי אירופה שהוא לא הולך לשום מקום, שהוא חזק, ושהם לא יכולים לצפות שמהפכנים יפילו אותו בזמן הקרוב".
שרייבמן לא השתכנע. "איפה הניצחון כאן?", הוא תוהה. "לא מכירים בך בתור הנשיא הלגיטימי. אתה נחשב למנהיג שמסוגל ליצור בעיות ואז לתקן אותן. זו הסיבה שאני לא תופס את מה שקרה כפריצת דרך דיפלומטית. זה רק עניין של הקלה לבני הערובה: אתה משוחח עם מי ששולט בחטופים, ולוקשנקו בהחלט שולט בגורלם של המהגרים".
המצב באזור כולו נפיץ. רוסיה, בעלת בריתה העיקרית של בלארוס, מעוררת חששות במערב, בעודה מציבה לאחרונה כוחות צבאיים בדרום, סמוך לאוקראינה ולבלארוס. מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן הזהיר את רוסיה בשבוע שעבר מפני פלישה לאוקראינה, שתהיה לדבריו "טעות חמורה". כוחות הממשלה האוקראינית נאבקים במזרח המדינה מאז 2014 בבדלנים הנתמכים בידי רוסיה, שסיפחה לשטחה את חצי האי קרים. "רוסיה אינה מאיימת על אף אחד", הגיב דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב.
לוקשנקו פרסם לאחרונה כמה אזהרות מדאיגות מפני פריצתה של "מלחמת עולם שלישית", ואמר שהוא רוצה "כמה חטיבות" של טילי איסקנדר רוסיים כדי להתגונן מפני מה שהוא מכנה "תוקפנות נאט"ו".
שר החוץ הליטאי גבריליוס לנדסברגיס טען ביוני שהשלטונות בבלארוס היו מעורבים ישירות בהנדוס המשבר: לדבריו, סוכנות הנסיעות "צ'נטרקרורט" שבבעלות ממשלת בלארוס התארגנה להטיס מהגרים למינסק ולהסיעם לגבול (מצ'נטרקרורט לא נמסרה תגובה). באוגוסט, כלי תקשורת המזוהה עם איש העסקים הרוסי הגולה מיכאיל חודורקובסקי פרסם חוזה המוכיח לכאורה שצ'נטרקרורט וסוכנות הנסיעות הבלארוסית "אוסקרטור" מסכימות להביא "תיירים" ממדינות ערב למינסק; לשם כך הונפקו מאות ויזות לעיראקים, כביכול למען "מסעות ציד".
לפי שרייבמן, מטרתו של לוקשנקו בהצתת משבר המהגרים הייתה לשלוח מסר למנהיגי אירופה בעקבות העיצומים וסירובם להכיר בהנהגתו. הוא טעה בחישוב כשהמעיט בערכה של הלכידות האירופית מול המשבר: "הרעיון היה למצוא נושא רגיש ולפצל באמצעותו את האיחוד האירופי. זה לא קרה", אמר המומחה. "להפך, העיצומים נגד המשטר אינם מתרככים אלא מתחזקים".
האנליסט הבלארוסי העצמאי דמיטרי בולקונץ מזכיר שב־8 בדצמבר צפויים לחול העיצומים האמריקניים נגד ענקית האשלג הבלארוסית הממשלתית "בלארוסקלי". הדבר יעמיק עוד יותר את קשיי המשטר, משום שייצוא האשלג הוא חלק ניכר מהכנסות המדינה. לדבריו, לוקשנקו קיבל כנראה השראה ממשבר המהגרים ב־2015, שהסתיים רק לאחר שהאיחוד הציע מימון נדיב לטורקיה בתמורה לבלימת זרם הפליטים. בשבוע שעבר קרא שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב לאירופה לשלם לבלארוס כדי לעזור לעצור את זרם המהגרים. "אך לוקשנקו טעה בחישוב ועכשיו אין לו מוצא", מסכם בולקונץ.
מומחים טוענים שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין מחזיק בהשפעה ניכרת על לוקשנקו. עד כה אפשר פוטין למשבר להתגלגל, אך בשבוע שעבר אמר פוטין שלוקשנקו לא התייעץ איתו לפני שאיים בשבוע שעבר לנתק את אספקת הגז הרוסית לאירופה דרך בלארוס. פוטין הרגיע אז את אירופה שהגז ימשיך לזרום, ולוקשנקו לא שב לאיים.
