ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי הזהיר בשבוע שעבר כי המטבע הקריפטוגרפי ביטקוין מאיים על הדור הצעיר בארצו. הוא אמר זאת לקראת הצגת חקיקה ממשלתית שתחתור לאסדר את המטבעות הדיגיטליים. בשיחה בפורום מקוון לאבטחת סייבר, הגדיר מודי את הכסף הווירטואלי – הפופולרי בהודו ומתקיים מחוץ לשליטתם של המדינה והבנק המרכזי – כתחום שצריך למשטר בקפידה: "קחו למשל מטבעות קריפטוגרפיים או ביטקוין", אמר בדיון של המכון האוסטרלי למדיניות אסטרטגית: "חשוב שכל המדינות הדמוקרטיות יעבדו יחד ויבטיחו שהם לא יגיעו לידיים הלא נכונות, ויקלקלו את הצעירים שלנו".
מבקרי המטבעות הדיגיטליים טוענים שהעברות אלמוניות ולא מוסדרות הופכות את הטכנולוגיה לכלי מושלם להלבנת הון, לסחר בסמים ולסחר בבני אדם. כמה מדיניות כבר החלו לחוקק חוקים לפיקוח על המטבעות הדיגיטליים, ולדרוש דיווחים בהתאם לתקנות שספקי שירותים פיננסיים אחרים כפופים להן.
בהודו נאסר כבר ב־2018 על סחר בקריפטו, אך בית המשפט העליון ביטל את האיסור שנתיים לאחר מכן. המהלך עורר פריחה עצומה בתחום, לאחר שהאוכלוסייה הצעירה במדינה הושפעה ממתקפת פרסום בנושא בהשתתפותם של ספורטאי קריקט וכוכבי בוליווד. יותר מ־100 מיליון הודים מחזיקים כיום במטבעות וירטואליים, והמדינה היא הרביעית בעולם – אחרי ארה"ב, רוסיה וניגריה – מבחינת מספר המשתמשים במטבעות כאלה, לפי דו"ח אתר ההשקעות BrokerChooser מהחודש שעבר. לאחרונה גברו הקריאות לחוקק מחדש את האיסור על מטבעות דיגיטליים, אך נראה שממשלת מודי תעדיף אסדרה נוקשה, שייתכן שתעבור עוד לפני 2022.
ראש הבנק המרכזי של הודו, שאקטיקנטה דאס, אמר בשבוע שעבר שהמטבעות מציבים איום רציני על המערכת הכלכלית. במקביל בוחן הבנק המרכזי הנפקת מטבע דיגיטלי רשמי.
בנאומו בפורום המכון האוסטרלי תיאר מודי את הודו כמרכז טכנולוגיה עולמי. תוכנית "הודו הדיגיטלית" שלו שואפת לקדמה טכנולוגית בארצו, המונה כמעט 1.4 מיליארד בני אדם, והוא ציין שטכנולוגיות מתפתחות כמו מחשוב קוונטי מציעות הזדמנויות נהדרות. אבל, הוא הוסיף, "חיוני שהדמוקרטיות יעבדו יחד" כדי "להשקיע במשותף במחקר ופיתוח של טכנולוגיה עתידית". עוד אמר מודי שעל הדמוקרטיות "להעמיק את שיתוף הפעולה המודיעיני והמבצעי בתחום אבטחת הסייבר".
מבקרים האשימו את מודי – שנבחר על מצע לאומני הינדי – בשימוש בכלים טכנולוגיים כדי להשתיק את יריביו. מנהלת ארגון משמר זכויות האדם באוסטרליה, איליין פירסון, טענה ש"מאז שעלתה לשלטון ב-2014, ממשלת מודי משתמשת בטכנולוגיה כדי לצמצם זכויות, כחלק מהסלמת הפגיעה בחופש הביטוי וההתאגדות".
