בפעם הרביעית מאז תחילת משפטו התייצב השבוע ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים. על דוכן העדים עמד מי שהיה אחד האנשים הקרובים אליו ביותר, יועץ התקשורת ניר חפץ, חשף את התנהגותו וחולשותיו, עמד על אופיו ועל יחסיו עם בני משפחתו, וגילה את אחד הסודות העסיסיים בישראל: מה קורה בחדרי החדרים של לשכת נתניהו?
עדותו של חפץ הצעידה אותנו לעבר הפרק הרגולטורי בכתב האישום, המייחס לנתניהו ולבני הזוג אלוביץ', בעלי אתר וואלה, מערכת יחסים של “תן וקח". פרק זה כולל את ההטבות הרגולטוריות שהעניק לכאורה נתניהו לאלוביץ', שמלבד היותו בעלים של אתר וואלה היה מבעלי השליטה בקבוצת בזק ו־yes. אישור עסקת המיזוג בין שתי החברות, כך נטען, ניתן בתמורה להיענות של בני הזוג אלוביץ' לדרישות נתניהו ובני משפחתו בעניין אופן הסיקור שלהם באתר החדשות.
נתניהו התייצב רק ליום הראשון לעדות חפץ, ועזב באמצעו. בהיותו ראש האופוזיציה וח"כ מן המניין, בית המשפט נעתר לבקשתו ופטר אותו מהתייצבות סדירה. בניגוד לפעמים הקודמות שבהן האבטחה בסביבת רחוב צלאח א־דין הייתה כבדה ביותר, כעת, כשנתניהו כבר אינו ראש הממשלה, הגישה לבית המשפט קלה יותר. גם מספר המפגינים משני הצדדים הידלדל, ונדמה שהם מתייצבים ליד הרמקולים במשמרות: עם תחילת הדיון תומכיו של נתניהו משמיעים שירי אהדה ונושאים שלטי תמיכה. בשטח נראים אז גם חברי הכנסת מהליכוד אמיר אוחנה, גלית דיסטל־אטבריאן ושלמה קרעי, וכן ח"כ לשעבר אסנת מארק. בהמשך תופסים את מקומם מפגיני השמאל, צועקים אף הם במגפון ומפריעים כיריביהם לניהול הדיון.
חפץ ונתניהו הכירו במהלך מערכת הבחירות בשנת 2009, כשחפץ שימש עורך ראשי של ידיעות תקשורת ועורך מוסף 7 ימים. עם כניסתו ללשכת ראש הממשלה מינה נתניהו את חפץ לראש מערך ההסברה הלאומי. לאחר תקופה הוא עזב וחזר לעולם התקשורת. בשנת 2014 שב חפץ לעבוד כיועץ התקשורת של נתניהו ושל משפחתו, ובתקופת בחירות 2015 אף ניהל את מטה ההסברה של הליכוד. באותם ימים התחממו היחסים בין השניים.
על פי כתב האישום, חפץ שימש כמתווך בין משפחת נתניהו לשאול אלוביץ', והעביר את הדרישות להתערבות בפרסומים באתר וואלה. על פי עדותו השבוע, ההנחיה הייתה ברורה: “נתניהו נתן לי הנחיה ליצור קשר ולהיפגש עם אלוביץ' ושהוא יהיה איש הקשר היחידי והבלעדי שלי להעברת מסרים שלו בנושאים תקשורתיים שקשורים לאתר וואלה… זו המדיניות של מר נתניהו לגבי כלל כלי התקשורת. תפיסת העולם שלו, שהסכמתי איתה, היא שפני התקשורת כפני בעליה. בעל המאה הוא בעל הדעה.
"בכל רגע נתון יש לפחות 40 עיתונאים שהתפקיד שלהם הוא לסקר את ראש הממשלה, ולכן כמות העיסוק בזה היא בלתי נתפסת", תיאר עוד חפץ. לשאלתו של עו"ד אמיר טבנקין מהפרקליטות עד כמה הטיפול בסיקור משפחתו של רה"מ הוא חלק מוגדר מהעבודה, השיב חפץ: "מלכתחילה כשהתקבלתי, הדרישה הייתה לטפל גם בענייני משפחתו. ראיתי בכך בקשה לא רק מוצדקת אלא הכרחית, כי העיסוק התקשורתי במשפחת רה"מ מפריע לנהל את המדינה". בתשובה לשאלה אחרת השיב חפץ כי רמת הקרבה והאמון בינו לבין נתניהו באותה עת הייתה "גבוהה מאוד".
מידור גבוה
כבר בשעה הראשונה לעדות חפץ קיבלנו הצצה ליחסו של נתניהו לתקשורת. “השליטה שלו בכל מה שקורה בנושאים התקשורתיים ובכל מה שקורה ברשתות החברתיות שלו – אין גבוהה ממנה", אמר חפץ, “העיסוק הוא לפחות כמו בענייני ביטחון".
משרד התקשורת היה כה חשוב לנתניהו, עד שבשנת 2014 הוא בחר להחזיק בו בעצמו. “זו הייתה החלטה שנתניהו קיבל בעצה עם משפחתו", אמר חפץ, “בעיקר עם רעייתו אבל הייתה מעורבות גם של הבן יאיר".
חיזוק נוסף קבע את השורה התחתונה של היום השני: אי אפשר להסיק מעדותו של חפץ על המודעות של נתניהו לקשר בין הסיקור לעניין הרגולטורי
על פי כתב האישום, סמוך לאותה החלטה של נתניהו שלא להאריך את כהונתו של גלעד ארדן במשרד התקשורת, העביר חפץ לנתניהו את תלונותיו של אלוביץ' על התנהלותו של ארדן מול קבוצת בזק, ואת התנגדותו של אלוביץ' לכך שארדן ימשיך בתפקידו. חפץ סיפר כי הפגישות הראשונות עם אלוביץ' עסקו בזהותו של שר התקשורת הבא. לשאלה אם הוא יכול להסביר את הדאגה מצד אלוביץ' השיב חפץ: “הטענה שלו הייתה ששר התקשורת גלעד ארדן והמנכ"ל אבי ברגר סוחטים אותו – במילים שלו – כשהם מתנים את אישור העסקה למיזוג בזק וחברת yes בכך שהוא יקדם את השוק הסיטונאי, בעיקר בטלפוניה הקווית… התלונות חזרו שוב ושוב".
לדבריו, אלוביץ' חיזר אחריו כדי להגיע לראש הממשלה. “בתקופת בחירות ראש ממשלה לא נגיש… ולכן הערוץ שלי לנתניהו היה פרייסלס". חפץ העיד שלא כל תלונה הוא העביר לנתניהו, ובכל זאת הסיפור על תלונה אחת שכן הועברה תפס השבוע את הכותרות. אלוביץ' ביקש מחפץ להעביר לנתניהו אישור מהרשות להגבלים עסקיים לביצוע עסקת בזק־yes. “ישבתי עם נתניהו בחדר העבודה בבלפור והסברתי לו במפורט את המסר שהעביר לי אלוביץ'. אני זוכר שהוא לקח את הדפים וקרא אותם עד הסוף… גרס אותם, הרים את הטלפון למזכירה בלשכה ואמר לה: תקבעי לי פגישה עם שאול אלוביץ'".
גריסת המסמכים נתפסת כמעשה פלילי, אלא שלשיטת ההגנה היא מלמדת דווקא על הצורך של נתניהו להשאיר עניינים מסוימים כמוסים מתוך חוסר אמון, ויש שיאמרו חרדתיות.
השלב הבא היה פגישתם של אלוביץ' ונתניהו בבלפור. אלוביץ' “הוברח" על ידי חפץ לתוך חדר העבודה בהנחיית נתניהו, בלי שאישים הקרובים לנתניהו, ששהו באותה עת במעון הרשמי, יהיו עדים לכך. “זה נוהל די קבוע אצלו, הוא מאוד מאוד ממדר, מאוד לא סומך על אישים פוליטיים שנמצאים אצלו בבית. זו לא התנהלות חריגה בדפוס השגרתי שלו", דברי חפץ. בפגישה עצמה, ולמעשה בשום פגישה בין השניים, חפץ לא נכח.
לדבריו, אחרי מערכת הבחירות של 2015, “עולה מאוד מאוד, ואני מוסיף עוד 40 פעם מאוד – משקלו של יאיר נתניהו בקבלת החלטות בנושא תקשורת, פוליטיקה והחלטות שלטוניות רבות. למעשה מתחולל בתוך הסביבה הקרובה של נתניהו סוג של מאבק שמוביל יאיר נתניהו, שאומר שאלוביץ' מקבל המון מנתניהו אבל בעצם ‘עובדים' על נתניהו והחשיפה שיש בוואלה היא עלה תאנה. יאיר נתניהו ממש מנהל, כמעט יומיומי, מאות אינטראקציות שבהן הוא מנסה להוכיח לאביו ולגבור על העמדה האחרת שיש שם של יועצי תקשורת, שמשפחת אלוביץ' עושה כמיטב יכולתה שהאתר הזה יהיה כמה שיותר פוזיטיבי לבנימין נתניהו". חפץ גם ציטט את שאול אלוביץ' שתהה על כך, ואמר: “מה, הם לא מבינים שהאתר הזה שלהם?"
"רודפים אותי"
שלוש כותרות “סיפק" חפץ ביום הדיונים הראשון. גריסת המסמך, מילותיו של אלוביץ' “האתר הוא שלהם", ותיאור הזמן שהוקדש לעיסוק בתקשורת. הדברים הללו לא הופיעו בחקירותיו כעד מדינה ולכן הסנגורים התנגדו להעלאתם. אבל כאיש תקשורת, חפץ יודע היטב כיצד לייצר כותרות.
“מתגבשת הכרה, אני יודע את זה משיחות עם איריס ושאול אלוביץ', שאילן ישועה לא מצליח לספק את הרצון של בנימין ושרה נתניהו", המשיך חפץ, “ויאיר כל היום יושב על האתר ומביא דוגמאות. ואז איריס לוקחת על עצמה לפקח על התכנים רק בהיבט של משפחת נתניהו ומזמנת אותי אליה".
חפץ הציג את ה"כללים" שהונהגו בכל הנוגע להעברת דרישות בנוגע לסיקור באתר וואלה. עו"ד טבנקין שאל אם נוהלי העבודה נבעו מהנחיה שהועברה לחפץ, וזה השיב: "כן, בכל הנושאים התקשורתיים הוא רצה שתהיה לו שליטה מלאה".
לעומת עדותו על השליטה של נתניהו בעניין התקשורתי, חפץ חזר ואמר כי מעולם לא קיבל מנתניהו הנחיה להעביר מסר רגולטורי כלשהו לשלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת, “אפילו לא ברמז". עוד העיד כי לא קיבל שום הנחיה להעביר מסר רגולטורי לגורם כלשהו.
מקרה חריג בתחום הזה קשור לשרה נתניהו: “באחת ההזדמנויות היא שלחה אותי להיפגש עם מומו פילבר ולהגיד לו לסגור את הברז הרגולטורי, זה מילים שלי, לאלוביץ' ולקבוצת בזק… זה מקרה מאוד מאוד נדיר שעשיתי את זה בלי לעבור את בנימין נתניהו ובלי להגיד לו עשיתי. הדגשתי לפילבר שזו היא ולא בנימין נתניהו".
עדות זו מחזקת את טענות ההגנה כי לא היה מתת רגולטורי תמורת סיקור תקשורתי חיובי, כלומר לא היה שוחד. כך למשל אמר חפץ בעדותו על תגובת נתניהו לתחקיר שפורסם בהארץ, שבו הופיעה לראשונה טענת השוחד: “זו פעם ראשונה שמישהו העלה את תזת הסיקור החיובי כשוחד. חשבתי שזאת תזה הזויה… היא אז נראתה בעיניי מופרכת לחלוטין… כך הגיב גם נתניהו… הוא ביטל את זה כלאחר יד ולגלג עליה, ואמר: 'מה אתה מתפלא, רודפים אותי'".
חיזוק נוסף קבע את השורה התחתונה של היום השני: אי אפשר להסיק מעדותו של חפץ על המודעות של נתניהו לקשר בין הסיקור לעניין הרגולטורי.
לאחר שתיאר כיצד התבטא יאיר נתניהו על הקשר בין אופן הסיקור בוואלה ובין ענייניו הרגולטוריים של אלוביץ', ביקש עו"ד טבנקין מחפץ לפרט מה נאמר לו בנושא מטעם שרה נתניהו. סנגורו של שאול אלוביץ', עו"ד ז'ק חן, התנגד וטען כי הדברים אינם רלוונטיים. עו"ד טבנקין השיב כי אירועים שמיוחסים לשרה או ליאיר נתניהו מלמדים כראיה נסיבתית על המודעות של נתניהו. גם השופטים התקשו מאוד לקבל את התזה הזו של התביעה. השופט בר־עם אמר: "אתם מבקשים שבית המשפט ירשיע את נתניהו על סמך אירועים שהפרקליטות מייחסת לשרה נתניהו? שרה נתניהו לא נאשמת. מאיזה כוח אתם מבססים את הידיעה בין מה שידע נתניהו לבין מה שאמרה רעייתו?"
חיזוק לכך הציגה עו"ד מיכל רוזן־עוזר, המייצגת את איריס אלוביץ', שהקריאה את החלטת היועמ"ש שלא להעמיד את שרה נתניהו לדין: "הגם שאני מסכים כי הגברת נתניהו הייתה מעורבת מאוד בדרישות הסיקור, הרי שאין די ראיות להוכיח שהיא הייתה מודעת לכך שהטיית הסיקור ניתנה בעד הפעולות השלטוניות של נתניהו".
בתביעה הזכירו שהאישומים לא נשענים רק על עדות חפץ, ובהקשר הזה צריך לזכור שעל המודעות שהייתה או לא הייתה יצביע גם נתניהו עצמו כשייחקר.
בעת עדותו של חפץ עלה המתח בין התביעה להגנה. ההגנה התנגדה פעמים רבות לשאלותיו של טבנקין, שלא פעם ביקש לרענן את זיכרונו של העד מדברים שאמר בחקירתו, אלא שלדבריהם הוא עשה זאת בצורה "מנחה". באחת ההתנגדויות, כשחפץ התבקש לצאת החוצה, הפטיר לעברו עו"ד בן־צור מההגנה: "אל תשכח את מכשיר ההקלטה". התובעת הראשית, עו"ד ליאת בן־ארי, ביקשה מהשופטים לשמור על כבוד התביעה ולמנוע הערות מסוג זה: "כשעומד כאן חברי ואומר לעד 'קח איתך את מכשיר ההקלטה', או כשאומרת חברתי מיכל רוזן־עוזר שאנחנו עושים דברים לא חוקיים ומשבשים את המשפט – יש גבול. אני מבקשת מכבודכם לשמור על כבודנו".
רוזן־עוזר השיבה: "כל מה שאמרתי היו דברים נכונים להגן על הנאשמים… אני שנים בספסלי התביעה ושנים בספסלי ההגנה, מעולם לא שמעתי נאום כזה". בהפסקה ניסו הצדדים להידבר ולהרגיע את הרוחות.
התביעה המשיכה להראות כיצד נתניהו, באמצעות חפץ, התערב בתכנים באתר וואלה וכן במינוי עורכים. כך למשל, כאשר עלה שמו של העיתונאי יואב גולן מסר שלמה פילבר כי יש "וטו על האיש". זאת מכיוון שגולן מקורב לבן כספית, שלדברי חפץ נחשב לדגל שחור אצל בני הזוג נתניהו. מינויו של גולן לא יצא לפועל, וכך גם לא זה של ערן טיפנברון. על פי תשובת חפץ, המינויים נפסלו מכיוון שראש הממשלה לשעבר לא אישר אותם.
בהמשך הציג חפץ לראשונה בפני השופטים את גרסתו ל"פגישת השיבוש", אותה פגישה שנערכה לאחר התחקיר של גידי וייץ בהארץ שבו עלתה לראשונה תזת השוחד בין נתניהו לוואלה. חלקו של חפץ בפגישת השיבוש, שבה הוחלט על השמדת הטלפונים של בני הזוג אלוביץ', של ישועה ושל חפץ ועל מחיקת ההתכתבויות, גרם לחפץ לומר בגרון חנוק ועיניים דומעות: "הבנתי שזו פעולה שחוצה את הקווים ושאסור לעשות אותה. עשיתי את זה מתוך בהלה גדולה, ואת הנעשה אין להשיב. אני מודע להשלכות של הדברים שעשיתי ואני לוקח עליהם אחריות מלאה".
עוד אמר חפץ כי לאחר פרסום התחקיר הוא התבקש על ידי שרה נתניהו להגיע לבלפור. "חיכו לי שרה ויאיר, הם היו מבוהלים… הם ביקשו ממני להגיע באופן מיידי לבית אלוביץ', יאיר נתניהו רעד פיזית, והם ביקשו שאוודא במו עיניי שאיריס ושאול אלוביץ' מוחקים את כל ההתכתבויות איתם". גם כאן העיד חפץ לטובת נתניהו: "לא היה זכר לבנימין נתניהו, לא זוכר שהיה בכלל בבית".
על "פגישת השיבוש" אמר חפץ: "הבנתי שזו פעולה שחוצה את הקווים ושאסור לעשות אותה. עשיתי את זה מתוך בהלה גדולה, ואת הנעשה אין להשיב"
קו אדום אתי
ביום השלישי לעדותו של חפץ קיבלנו הצצה נוספת לדרישות הסיקור בציר שבין חפץ לאילן ישועה. הוצגו כמה התכתבויות בין חפץ לישועה שמתייחסות לסעיפים ספציפיים בכתב האישום, שבהם נכתב כי הועברו דרישות לפרסום ושנתניהו היה מעורב.
בשתי התכתבויות נקטו חפץ ואלוביץ' מילות בקשה, למשל בהודעה שנשלחה לישועה בבקשה לפרסם כתבה ביקורתית על ארגונים יהודיים שלחצו על נתניהו לבטל את נאומו בקונגרס: "תוכלו לעשות מזה אייטם?" שאל חפץ, וישועה השיב: "כן". בהתכתבות אחרת כתב חפץ לישועה כי הוא מעביר לו שני מכתבים שחתומים עליהם עובדים לשעבר בבלפור. "נשמח אם המערכת תשקול לעשות מזה סיפור גדול, כמובן לפי שיקולי העריכה העיתונאיים שלכם". אלא שבכתב האישום הדברים לא תוארו כבקשה אלא כדרישה: "דרישה לפרסום מכתבי תמיכה של עובדי מעון ראש הממשלה. הנאשם נתניהו היה מעורב בדרישה".
בקשה אחרת שישועה מילא הייתה הפסקת שידור חי של הפגנת שמאל נגד נתניהו. "שידור חי באולפן מהפגנת 'רק לא ביבי' זו ממש תעמולת בחירות. אין אפילו באולפן מישהו שלנו", כתב חפץ לאלוביץ'. בבית המשפט הוא שחזר ואמר: "למיטב זיכרוני, זה נעשה בהוראת ראש הממשלה".
חפץ עמד בבית המשפט על היחסים ה"לא אתיים" לדבריו, בין כלִי התקשורת לבין המסוקר. הוא סיפר על הריאיון של נתניהו לעיתונאי דב גיל־הר. לדבריו, נתניהו זעם על כך שגיל־הר קטע אותו ללא הרף. "ואז החל מחול שדים ממש. נתניהו ניהל שיחות כעוסות מאוד עם שאול אלוביץ'. דיברתי עם אלקלעי, ישועה ואלוביץ'. הכול בטונים גבוהים, סערה אדירה".
ישועה שלח את הריאיון לחפץ לפני פרסומו. חפץ העיד כי אלוביץ' הורה לא לפרסם את הריאיון בלי אישור של נתניהו. "זו חציית קו אדום אתי לשלוח ריאיון", אמר חפץ. "על הלפטופ שלי בבלפור הראיתי לבנימין נתניהו את הווידאו, ורשמתי מאיזו שנייה עד איזו שנייה הוא מבקש לחתוך החוצה קטעים שמפריעים לו… לא נתקלתי בזה אף פעם בקריירה".
בשבוע הבא תימשך עדותו של ניר חפץ, גם בתיקים 1000 (המתנות) ו־2000 (השיחות עם נוני מוזס), ובשלב מסוים תחל החקירה הנגדית מטעם סנגורי הזוג אלוביץ' וסנגורו של נתניהו. ככל שעדותם של עדי מפתח נמשכת בבית המשפט, נראה שהעיסוק האובססיבי התקשורתי בנתניהו ובמשפחתו הוליד משפט שטרם היה כמותו.
