קצין מודיעין לשעבר בסוכנות הביון האמריקנית CIA ריגל אחר בכירים בעולם הכדורגל בשליחותה של קטאר, המדינה הערבית הזעירה שתארח את המונדיאל בשנה הבאה – כך עולה מתחקיר שערכה לאחרונה סוכנות הידיעות אסושייטד פרס.
כדי להשיג יתרון בהתמודדות מול ארצות הברית ואוסטרליה על הזכות לארח את טורניר הכדורגל הבינלאומי, שכרה קטאר את שירותיו של קווין צ'אלקר, מרגל לשעבר שהפך לקבלן עבודות פרטי. צ'אלקר ואנשיו נשלחו לעקוב אחר נציגיהן של מדינות אחרות ואחר דמויות מפתח נוספות בעולם הכדורגל, לקראת ההחלטה על המדינה שתארח את מונדיאל 2022. איש הביון המשיך לעבוד למען קטאר גם לאחר מכן, כדי לרגל אחר מבקריה בנושא גביע העולם בכדורגל. כך עולה מראיונות עם מקורביו לשעבר של צ'אלקר, וכן ממגוון מסמכים עסקיים.
צ'אלקר הוא אחד מכמה יוצאי שירותי הביון האמריקניים שהתברר שהם עובדים למען ממשלות זרות בעלות אמות מידה מפוקפקות בתחום זכויות האדם – מגמה שמדאיגה בכירים בוושינגטון. "הרבה כסף מהמפרץ זורם דרך וושינגטון", אמר חבר הקונגרס טום מלינובסקי. "הפיתוי שם עצום, ובאופן קבוע הוא מסבך אמריקנים בדברים שאסור לנו להסתבך בהם".
אירוח המונדיאל, טורניר הספורט האהוב ביותר בעולם, הוא "מסיבת כניסה" למרכז הבמה העולמית מבחינת קטאר. התחקיר של איי־פי חושף שקטאר השאירה מעט מאוד ליד המקרה. אחד האנשים שעבדו בשירותה התחזה לצלם עיתונות כדי לעקוב אחר הצעתה של מדינה יריבה, וכן נעשה שימוש בפרופיל מזויף של "נערת פיתוי" בפייסבוק, כדי להתקרב ליעדי המעקב. פעילים שעבדו עבור צ'אלקר גם השיגו רישומי שיחות טלפון של בכיר אחד לפחות בפיפ"א, לפני ההצבעה ב־2010.
"ההישג הגדול ביותר עד כה של פרויקט Merciless (חסר רחמים) הגיע ממבצעי חדירה מוצלחים שכוונו נגד מבקרים קולניים בתוך ארגון פיפ"א", דיווחה החברה של צ'אלקר, "גלובל ריסק אדבייזורס", במסמך משנת 2014. התקציב המזערי שהוצע לפרויקט היה 387 מיליון דולר על פני תשע שנים; לא ברור כמה שילמו הקטארים בסופו של דבר.
מסמכי החברה מדגישים גם את מאמציה להשפיע על הנסיך הירדני עלי בן חוסיין, דמות מפתח בעולם הכדורגל שהתמודד ללא הצלחה על נשיאות פיפ"א בשנים 2015 ו־2016. מסמך משנת 2013 המליץ שהקטארים יעבירו כסף לארגון לפיתוח הכדורגל בניהולו של הנסיך, בנימוק שהדבר "יעזור לבסס את המוניטין של קטאר כבעלת נוכחות מיטיבה בכדורגל העולמי". נציגו של עלי מסר בתגובה שלנסיך "תמיד היה קשר אישי טוב וישיר עם שליטי קטאר. הוא בהחלט לא זקוק ליועצים שיעזרו בתחום".
היקפה המלא של עבודתו של צ'אלקר למען קטאר אינו ברור. סוכנות הידיעות סקרה מגוון מיזמים שהציעה החברה שלו למדינה מהמפרץ, ובהם כאלה שאינם קשורים בהכרח למונדיאל. למשל, מיזם Pickaxe, שהבטיח לאגור "מידע אישי וביומטרי" של עובדים זרים בקטאר; או Falconeye, תוכנית לשימוש ברחפנים שיעקבו אחר פעילות בנמלים ובגבולות, ו"ישלטו באוכלוסיות מהגרי עבודה".
"על ידי יישום חקירות רקע ותוכנית בדיקה, קטאר תשמר את השליטה שלה בנושא מהגרי העבודה", נכתב באחד ממסמכי החברה.
פרויקט אחר, Viper, הבטיח "ניצול מכשירים ניידים" בקרבת מקום או מרחוק, באופן שיספק "מודיעין קריטי" וישפר את הביטחון הלאומי של קטאר. שימוש בטכנולוגיה כזו, המסופקת על ידי חברות פרטיות, מתועד היטב במשטרים רודניים ברחבי העולם, ובכלל זה במפרץ הפרסי. עסקי המעקב הפרטי שגשגו בעשור האחרון במפרץ, ולקראת המונדיאל הלכה מלחמת המידע והחריפה, וכללה הפעלת פצחנים (האקרים) בחסות מדינתית. שלושה אמריקנים, אנשי מודיעין וצבא לשעבר, הודו לאחרונה במתן שירותי פריצה לחברת דארקמאטר, שבסיסה באיחוד האמירויות. תחקיר של רויטרס משנת 2019 העלה כי דארקמאטר פרצה לטלפונים ומחשבים של האמיר הקטארי, של אחיו ושל בכירי פיפ"א.
מקורביו לשעבר של צ'אלקר – שאף פתח משרד בדוחא והחזיק כתובת דוא"ל רשמית של ממשלת קטאר – אומרים שהחברות שלו העניקו לקטאר מגוון שירותים בנוסף לעבודת המודיעין. גלובל ריסק אדבייזורס מציגה עצמה כ"חברת ייעוץ אסטרטגי בינלאומי המתמחה באבטחת סייבר, הכשרת כוחות צבא ואכיפת חוק, ושירותי ייעוץ מבוססי מודיעין". שותפיה זכו בחוזים קטנים עם האף־בי־איי לקורס אימוני חבלים, ובעבודת ייעוץ טכני עבור הוועידה הלאומית הדמוקרטית.
לדברי המקורבים לשעבר, צ'אלקר עבד בסי־איי־איי במשך חמש שנים כקצין מבצעים – תפקיד שנעשה בדרך כלל בחשאי, וכולל גיוס מרגלים עבור ארצות הברית. הסי־איי־איי סירב להגיב לידיעה, וככלל אינו נוהג לדון בקצינים לשעבר. עם זאת, מוקדם יותר השנה שלחה סוכנות הביון מכתב לעובדיה, והזהירה מפני "מגמה מזיקה" של ממשלות זרות השוכרות את יוצאי הארגון "כדי לבנות את יכולות הריגול שלהן" – כנאמר בעותק של המכתב שהגיע לידי איי־פי. הקונגרס האמריקני מקדם כעת חקיקה שתחמיר את דרישות הדיווח על קציני מודיעין לשעבר העובדים מעבר לים.
איי־פי סקרה מאות עמודים של מסמכים שמקורן בחברות של צ'אלקר, כולל דו"ח עדכון פרויקט משנת 2013, ובו כמה תמונות מפגישות שערך הצוות עם בכירים שונים בעולם הכדורגל. המקורות שסיפקו לאיי־פי מסמכים אמרו שהם מוטרדים מהעבודה של צ'אלקר עבור קטאר, וביקשו לשמור על עילום שם מחשש לנקמה.
צ'אלקר עצמו דחה את בקשות איי־פי להתראיין או לספק מענה על שאלות מפורטות הנוגעות לעבודתו עבור ממשלת קטאר. לדבריו, הוא והחברות שלו "לא עסקו ולעולם לא יעסקו במעקב בלתי חוקי". הוא גם טען שחלק מהמסמכים שנבדקו על ידי סוכנות איי־פי מזויפים, אך לא סיפק לא ראיה לכך. יצוין כי איי־פי נקטה שורת צעדים כדי לוודא את אמיתות המסמכים, ובכלל זה הצלבתם עם דיווחי חדשות ורישומים עסקיים זמינים לציבור, ובחינת היסטוריה דיגיטלית המאפשרת לגלות מי יצר אותם ומתי.
פקידי ממשל בקטאר התעלמו מבקשות איי־פי לתגובה. גם בפיפ"א סירבו להגיב.
תרגום: אלחנן שפייזר
