ועדת החוקה דנה היום (א') במתווה הכניסה והיציאה מישראל בעקבות זן אומיקרון. לצד תיירת מאומתת לווריאנט, נבדק חשד לשבעה מקרים נוספים.
יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב פתח את הדיון ואמר כי החשש כרגע הוא מהיותו של הזן החדש מדבק יותר. רק לפני כשבועיים תורגל תרחיש שכזה, כיוון שחלק מהצעדים נשענים על אותו תרגיל.
"הגישה של הממשלה, כפי שהוצגה אתמול בדיוני הקבינט, של צמצום הכניסה לישראל על מנת להבטיח שלא יהיה כאן שטף של כניסת אנשים הנושאים את הווריאנט החדש, על מנת לשמור את שגרת החיים בישראל עד כמה שניתן, זו גישה נכונה", אמר קריב.
עוד ציין קריב את החשש מפני השימוש באיכוני השב"כ ואמר כי הרצון להשתמש בהם "מצריך תקנות הוראות חירום". לדבריו, הממשלה התחייבה שזה ייעשה לימים ספורים בלבד, כדי להסדיר את החקיקה, אך לצד זאת "נבקש תשובות לשימוש בכלי המאוד חריג הזה, ולשמוע כיצד הממשלה מתכוונת להשתמש בו במשורה".
ד"ר שרון אלרעי פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור, דיברה אף היא ודיווחה על גלגולו של הזן החדש, אומיקרון, שהתגלה לפני מספר ימים, ואופיין "כייחודי ואחר". לאומיקרון שלל מוטציות חריגות, שאת חלקן הוא חולק עם וריאנטים אחרים. מבחינה ביולוגית מדובר בזן חדש, לא תת־זן של דלתא, אלא של אחד הזנים הקודמים.
"מה שאפילו יותר מדאיג זה האפידמיולוגיה – התפשטות מאוד מהירה. בדרום אפריקה, עלו מספר המקרים שם מ-200 ל-2,000 בעשרה ימים", אמרה אלרעי פרייס. "אתמול היו בדרום אפריקה 3,200 חולים, קפיצה מ-2000 ביום קודם".
עם זאת, מחוסנים שנדבקים בווריאנט הנוכחי, חולים באופן קל בלבד, "את זה אנחנו יודעים".
נכון ליום שישי, נמצאת בארץ תיירת אחת שנדבקה באומיקרון ועוד שבעה אנשים החשודים כי לקו בו אף הם. התיירת, שהייתה מחוסנת, חויבה בבידוד רק עד לקבלת תשובה שלילית או עד 24 שעות מחזרתה ארצה ומילאה חובתה זו. "היא לא הייתה זמינה ולקח לנו מספר ימים לאתר אותה, אחרי שהתקבלה תשובה חיובית לבדיקת PCR בארץ". הבעיה עם תיירים הוא הקושי ליצור עימם פרטים, ולכן הגבלת כניסתם נשקלת.
ההמלצה כרגע היא הגבלת יציאה למדינות דרום אפריקה, העומדות במוקד ההתפרצות. במקביל, נאסרה הכניסה ארצה לאנשים שאינם תושבי ישראל. "אנחנו מבקשים מכל החוזרים מהמדינות האלה להיכנס לבידוד במלונית עד לתשובה שלילית ראשונה, במידה וכל המטוס שלילי אז יכולים להמשיך את הבידוד בבית, במידה ויש חולה במטוס אז כולם יתבקשו לבידוד במלונית".
אין רצון או להשתמש באיכוני שב"כ כפי שנעשה בעבר, כך אלרעי פרייס, אלא רק לצורך הווריאנט, כדי לזהות מגעים אקראיים שהאדם עצמו לא יכול לספר עליהם, דוגמת האנשים שנסעו עם אותה תיירת באוטובוס. "יש לנו שמות של 16 מתוך 28 אנשים שנסעו איתה באוטובוס, יכול להיות שהם נושאים את הווריאנט, ואנחנו לא יודעים עליהם והם לא מודעים לזה. אנחנו צריכים למצוא את 12 האנשים האלה בצורה מדויקת ומהירה. היו לה לא מעט מגעים בדרכים אחרות. כך אנחנו צריכים לאתר מגעים כשישבה במסעדה וכשעמדה בתור, את המגעים האלה אני צריכה לזהות".
