רמת סימירי בניז'ר הייתה פעם נוף שומם, אך כיום היא גן עדן קטן לחי ולצומח. עיזים בולסות זרעי שיטה, עקבות של סנאים וחוגלות מנקדות את האדמה, גמלי שלמה נתלים מעצים ונחילי חרגולים זוללים את העלווה המוריקה.
"יער קטן נולד מחדש בנס", התפעל ראש עיריית סימירי, מוסא אדמו.
השינוי הוא חלק ממיזם "החומה הירוקה הגדולה" של האיחוד האפריקני, שמטרתו להחיות מיליארד דונם של אדמה יבשה לאורך רצועה של 8,000 קילומטרים המשתרעת מסנגל במערב אפריקה ועד ג'יבוטי במזרחה, עד שנת 2030.
קרקע הראויה לעיבוד היא בעלת ערך רב בניז'ר נטולת הגישה לים, שבה המדבר מכסה שלושה רבעים מהשטח, ו־80 אחוזים מהאוכלוסייה מתקיימת מחקלאות. הבנק העולמי צופה שאוכלוסיית המדינה תגדל מ־23 מיליון ב־2019 ל־30 מיליון ב־2030, ול־70 מיליון ב־2050. תחזית זו מדגישה את החשיבות החיונית של הצלחת החומה הירוקה.
תרומתה של ניז'ר מורכבת בעיקר משני זנים ייחודיים של העצים איקליפטוס ובוהיניה, העמידים לבצורת ועשויים להגיע לגובה של 12 מטרים.
בעזרת מכושים ואתים בנו כפריים סוללות עפר שאוצרות את מי הגשמים סביב השתילים למשך זמן רב יותר, כדי להבטיח שיגדלו גם בזמן בצורת: "העלים והזרעים שלהם עשירים בחלבון לבעלי חיים", הסביר גרבה מוסה, חקלאי מקומי. "בזמן מחסור חמור גם אנחנו אוכלים אותם כמזון הישרדות, מבושלים או מיובשים".
לדברי ראש העיר אדמו, מאז החלה תוכנית הייעור מחדש של רמת סימירי בשנת 2013, החלו חיות ציד ואפילו ג'ירפות לעזוב את בית הגידול המרוחק שלהן מדרום לניאמי הבירה כדי להתענג על עלי השיטה הרכים.
היערות הדרומיים של ניז'ר איבדו כשליש משטחם וכעת הם מכסים רק כ־1־2 אחוזים משטח המדינה, על פי תוכנית הסביבה של האו"ם. עד שנת 2030, ניז'ר שואפת "להוריק" 36 מיליון דונם של אדמה, המכסים יותר מ־37.5 אחוזים מהשטח שלה, אמר מישארו עבדו, מנכ"ל החומה הירוקה בניז'ר. לדבריו, בין 8 ל־12 אחוזים כבר הושגו עד 2020, אך הוא הדגיש שהמיזם הוא "מרוץ למרחקים ארוכים".
מוחמדו סולי, ראש הסוכנות נגד המדבור בניז'ר, הוסיף כי העבודות כבר החלו להרחיב את הייעור מחדש של סימירי ב־650 דונם נוספים. כדי להגשים את החלום הזה, המדינה – אחת העניות בעולם – זקוקה ליותר מ־780 מיליון דולר, הוסיף סולי. האיחוד האירופי, ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, הבנק העולמי ותורמים אחרים כבר נתנו כסף.
נוסף לעצירת המדבור, החומה הירוקה מתמקדת גם בגישה למים, באנרגיה סולרית ובפיתוח חברתי־כלכלי, כולל חקלאות ביתית לשיווק, גידול דגים, גידול בקר וחוות עופות כדי לספק תעסוקה לאוכלוסייה המקומית. לדברי עיסא גרבה, מהמתנדבים הצעירים למען הסביבה, גם עמותות מקומיות הצטרפו למאבק, עם תוכניות לייעור מחדש של 1,000 דונם, לטיפוח משתלות ולחפירת בארות מים.
עם זאת, מתקפות ג'יהאד שפקדו כמה מדינות שמשתתפות במיזם החומה הירוקה עלולות לסכן את הפרויקט. לדברי סאני יאו, מומחה לניז'ר, החקלאים חוששים לבצע פעולות ייעור מחדש או תחזוקת עצים בשל האיום הג'יהאדיסטי.
"חוסר הביטחון הוא מכה קשה למימוש המיזם. כל המדינות מתמקדות במאבק בחוסר הביטחון", הוסיף גרבה.
