מתקפת הסייבר על המרכז הרפואי הלל יפה גרמה לנעילת מערכות המידע בבית החולים, שכללה היעדר גישה להיסטוריה רפואית של המטופלים. ב"הלל יפה" נאלצו למצוא פתרונות ייחודיים ומהירים, ובהם הקמת מערכות חלופיות ומעבר לרישום ידני.
כחודש בלבד לאחר האירוע, חזר בית החולים לפעילות סדירה, כולל בחדרי הניתוח ובמרפאות החוץ. יש להזכיר כי לא הייתה פגיעה במערכות רפואיות חיוניות ובית החולים המשיך לתת שירות רפואי למטופלים, תחילה במתכונת מצומצמת, ולאחר מכן, הורחבה הפעילות עם החזרה ההדרגתית של מערכות המידע. נתוני מטופלים לא דלפו וההיסטוריה הרפואית שוחזרה.
במהלך החודש האחרון עמלו עובדי המרכז הרפואי הלל יפה, וצוותים שונים בתחומי מערכות המידע והמחשוב, על מנת להקים מערכות חלופיות, ולאחר מכן חידוש מערכות ההפעלה, סנכרון נתונים ועוד. העבודה נעשתה תוך הצבת סטנדרטים גבוהים ודגש על נושא אבטחת המידע, שיוטמעו מעתה בכל ארגוני הבריאות בישראל.
על פי נתונים שפורסמו על ידי בתי חולים וארגוני רפואה ברחבי העולם שהותקפו באופן דומה, זו הייתה ככל הנראה ההתאוששות המהירה ביותר מאירוע בסדר גודל שכזה.
ד"ר מיקי דודקביץ, מנהל המרכז הרפואי הלל יפה: "המעורבות וההירתמות המיידית, מרגע אירוע הסייבר, של חטיבת בתי החולים הממשלתיים, משרד הבריאות וגופים נוספים, סייעו לבית החולים לחזור מהר לפעילות סדירה, תוך מתן פתרונות מיטביים. בסיכומו של יום, אני מגדיר את החזרה לפעילות, כלא פחות ממופלאה. לצד זה, ההתמודדות עם המורכבות האדירה שנוצרה לצוות שלנו במעבר המהיר וההכרחי לשימוש בטפסים ידניים עבור כל פעולה בבית החולים, ראויה לציון אף היא. הגם שלבית החולים הייתה תוכנית מגירה להתנהלות בתרחיש שכזה, וביצוע תרגילי מוכנות להם נדרשנו בשנים האחרונות, הרי שההתמודדות עם אירוע סייבר בפועל, הציבה קשיים שונים נוספים, להם ניתן מענה ראוי כל העת. אין ספק, כי מה שקרה כאן, עוד יילמד על ידי אחרים, ובעיקר, יסייע לארגונים שונים להימנע ככל הניתן ממצבים כאלה בעתיד, תוך גיבוש נהלים מחמירים ביותר, ואם אכן ייאלצו לחוות אירוע שכזה – יסייע גם להתמודדות ולהתאוששות מהירה".
