המפלגות שרצו בבחירות העשרים ואחת ובבחירות העשרים ושתיים לכנסת נדרשו להגיש דו"ח כספי למבקר המדינה על ההוצאות וההכנסות שלהן, מהן עולה כי קיימים חובות גדולים לכנסת ושימוש אסור בתרומות ובעלי ערבויות. אצל חלק מהרשימות שהתפרקו ולא נבחרו לכנסת עולה חשש כי הכספים לא יוחזרו למדינה.
עוד עולה מהדו"ח עולה כי בבחירות לכנסת העשרים ואחת, שלוש סיעות פעלו שלא על פי הוראות החוק או לא ניהלו את החשבונות לפי ההנחיות. לאור זאת, יישלל מהן המימון הממלכתי שעומד על עשרות אלפי שקלים: דגל התורה 30 אלף שקלים, מרצ 75 אלף שקלים ותע"ל 100 אלף שקלים.
בבחירות לכנסת העשרים ושתיים, המצב החמיר עוד יותר, כששבע מהסיעות חרגו מההוצאות המותרות. הליכוד, העבודה ומרצ כל אחת נקנסה ב-200 אלף שקלים. כך גם מפלגתו של רה"מ לשעבר אהוד שנקנס ב-200 אלף שקלים על חריגה מתקרת הוצאות וגם תרומות בסכומים גדולים, סעיף שאף מפלגה אחרת לא נפלה בו.
ערבויות שלא עמד בהן: אהוד ברק לקח 5 מיליון שקלים
אנגלמן נזף בברק כי הכנסותיה של סיעת 'העצמאות' בראשותו "לא היו בגבולות שנקבעו בחוק". הדבר אירע בשל חילוט ערבויות שניתנו לה בסך של כ-5 מיליון ש"ח מארבעה ערבים שונים בידי הבנקים המלווים, וזאת לאחר שהתברר כי אין ביכולתה של הסיעה לפרוע את ההלוואות שנטלה. בכך, הסיעה קיבלה תרומות בסכומים העולים על המותר לפי החוק.
בתוך כך, המבקר גם קבע כי משה בוגי יעלון, פעל ש"לא בהתאם להוראות החוק בכך שעשה שימוש בכספי תרומות שנתקבלו טרם תקופת ההסדר למימון הוצאותיו אשר עלו על הכנסותיו בתקופת ההסדר בכ-2 מיליון שקלים". משכך, עליו להעביר לאוצר המדינה סך של 50,000 ש"ח.
הלאה, התנועה הירוקה של סתיו שפיר שפרשה מהמירוץ לבחירות נקנסה ב-100 אלף שקלים, מפלגת ש"ס ב-50 אלף על דרכי תעמולה אסורות, לאחר ששיווקו תפילה להצלה מנגיף הקורונה וגשר של אורלי לוי אבקסיס נקנסה ב-30 אלף שקלים.
גירעונות ענק בעקבות מערכות הבחירות
על פי דיווחי 22 הסיעות, הוצאותיהן במערכת הבחירות לכנסת העשרים ואחת הסתכמו בכ-288.6 מיליון שקלים ולכנסת העשרים ושתיים בכ-268.9 מיליון שקלים, לפי הפילוח הבא:
כפי שעולה מהתרשים, הסיעות משתמשות יותר ויותר במרחב הדיגיטלי לצורך קיום תעמולה פוליטית והשקיעו בכך 45.3 אחוז מהתקציב, בעוד על סמסים וטלפונים הושקעו רק 3.9 אחוז מהתקציב. במשרד המבקר ביקשו לערוך מחקר שהעלה אינדיקציות כי בוצעה פעילות תעמולתית ממומנת עבור סיעות באמצעות רכישת חשבונות פייסבוק וטוויטר וכן באמצעות הפעלת חשבונות פיקטיביים, וזאת בין היתר בהתבסס על איתור חשבונות עוקבים במדינות שונות; על הגדלת מספר העוקבים אחר חשבונות של חברי כנסת מכהנים; ועל פעילות של חשבונות רבים לקידום ולהדהוד של מסרי תעמולה. על אף זאת המפלגות טענו להגנתן ש"לא רכשו חשבונות מקדמי מפלגה ולא הפעילו פרופילים פיקטיביים תמורת תשלום".
כמעט כל המפלגות נמצאות בגירעונות ענק שצברו הסיעות בעקבות פעילותן במערכת הבחירות, זאת לפי הדיווחים שלהם. עם החוב הגדול ביותר נמצאת מפלגת הליכוד עם 39,661,102 מיליון שקלים. אחריה העבודה עם 13,741,770 מיליון שקלים. אחריהן נמצאת כולנו עם 11,251,938. הסיעה התפרקה ולא מתפקדת כרשימה פעילה בכנסת, אך בכל מקרה מוטלת עליה חובה להחזיר את החובות. כמו גם הימין החדש שהחוב שלה עומד על 8,545,919, ש"ס 7,510,692, מרצ 6,487,631, חוסן לישראל 4,156,607 ועצמאות (4,930,983). כל יתר המפלגות אוחזות בחובות בגובה שלושה ושני מיליון שקלים. לאור נתונים אלו, הגירעון של המפלגות השונות תפח מ-27 מיליון ש"ח לכ-120 מיליון ש"ח. סך הכל מאה מיליון ש"ח של חובות שהוכפלו בתוך שנה.
עפ"י דוח מבקר המדינה, המפלגה עם הגירעון הנמוך ביותר (נכון ל-2019) היא ישראל ביתנו עם כ-800 אלף ש"ח ואילו יש עתיד סיימה את 2019 עם עודף של כ-מיליון שקלים. המבקר קורא למפלגות לצמצם את הגירעון בחשבונן, כסף שברובו מגיע מחוק מימון מפלגות, קרי מתקציב המדינה.
לנתק את הקשר בין הליכוד לליאומידאה באילת
בדומה לדוחות קודמים, אנגלמן העביר ביקורת על הלאומידה, סוף שבוע שמארגנים נציגי הליכוד לפעילי המפלגה באילת בזמן הבחירות. "מתקיימים מאפיינים רבים המעידים על קשר ישיר ומובהק בין אירועים אלה לבין הסיעה ועל תרומתם לקידום ענייני הסיעה, ולפיכך הסיעה קיבלה תרומה שאינה עומדת בגבולות שנקבעו בחוק", קבע המבקר. "האירוע שימש במה לשרים ולחברי הכנסת של הסיעה וגם ניתן לו סיקור תקשורתי נרחב בכלי תקשורת מרכזיים. על הסיעה להסדיר נהלים ברורים בכתב, לרבות בנוגע לפרסומים והשתתפות אקטיבית של חברי הסיעה ונבחריה באירוע ובנוגע למסרים המועברים במהלכו. בכוונתי להמשיך לעקוב בביקורת הבאה אחר מימוש ניתוק הקשר בין סיעת הליכוד לאירוע".
ממפלגת תל״ם נמסר בתגובה:
"כל פעולות ״העמותה למנהיגות אחרת״ נעשו בליווי משפטי מקצועי צמוד ובהתאם לחוק. בהעדר הנחיה מפורשת בחוק, נדרש מבקר המדינה לפרשנות מאוחרת ותקדימית, לפיה פעולה טכנית – אחת מני רבות – לא בוצעה בהתאם לנדרש, ולפיכך הושת קנס סימלי על המתמודד (יו״ר העמותה לשעבר). בשל הרצון לחסוך כספי ציבור ומתוך הכבוד למוסד המבקר הוחלט לשלם את הקנס במלואו ובאופן מיידי, ולא לערער עליו".
