המלחמה שבין המלחמות, הקרב על התבססות איראן במזרח התיכון והיערכות אפשרית לתקיפה באיראן – מערכת הביטחון מקבלת אישור רחב לרכש חסר תקדים של כלי נשק, לאחר שוועדת השרים להצטיידות אישרה לצה״ל עסקאות רכש בסכומים של מליארדים. הרכש יהיה של מיירטים לכיפת ברזל וחימושים וטילים מדויקים ומסווגים מאוד מהתעשיות הביטחוניות.
אישור רכש המיירטים לא כולל את רכש השלמת החוסרים ממבצע שומר החומות, הנאמד בסכום של שלושה מיליארד שקלים.
הדיון התקיים ביום ראשון השבוע וכלל בין היתר גם אישור רטרואקטיבי לעסקת נשק גדולה שכבר יצאה אל הפועל. זה קרה בזכות התחייבות הממשלה לאישור תקציבי מאוחר יותר. מדובר על רכישת 12 מסוקי סער חדשים שיכנסו לשימוש במקום מסוקי יסעור ישנים, שצה"ל משתמש בהם מעל 50 שנה.
במערכת הביטחון לא מתייחסים לפרטי העסקה וגם לא קושרים אותה באופן ישיר להיערכות מול איראן. גם לא לאפשרות ששיחות ההסכם על הגרעין שחודשו השבוע בוינה יתפוצצו, ויובילו את ישראל להגביר היערכות לתקיפה באיראן, היה וטהרן תלחץ על הגז בפרויקט הגרעין. למרות זאת, במערכת הביטחון כן מאשרים שחלק גדול מההצטיידות הוא בין לשם היערכות שכזו, בין השאר.
רוב החימושים המדוייקים מיועדים למלחמה בהתבססות האיראנית. לצורך אישור העסקה נערך דיון מסווג ומצומצם שבו הצבא הציג את פעולות צה"ל במזרח התיכון בשנים האחרונות. המטרה היא לספק תמונת מצב עד כמה שניתן ברמת הסיווג, לחברים בוועדה שנדרשים לאשר את העסקה.
ראש הממשלה נפתלי בנט, שר הביטחון בני גנץ ושר האוצר אביגדור ליברמן, שכולם עברו בלשכת שר הביטחון בשנים האחרונות, מכירים היטב את האיום ואת כמות המתקפות שרובן לא מתפרסמות, אולם שאר החברים בוועדה אינם בקיאים בחומר המסווג.
גם נושא מיירטי כיפת הברזל מקבל קדימות ברכש מאחר וישראל מבינה שכללי המשחק השתנו; ישראל הופתעה מאוד מכמות השיגורים שהצליח חמאס לבצע ב-11 ימי לחימה בשומר החומות. 4,500 שיגורים שהניבו 92 אחוזי הצלחה ביירוט האיומים שחדרו לשטח ישראל על ידי כיפת ברזל, רוקנו מחסניות במערך ההגנה האווירית.
ישראל לא רוצה להיות תלויה במלאי ולכן הוחלט להעמיד מערך התעצמות גדול יותר, לכל תרחיש אפשרי.
