בסוף החודש הנוכחי שהוא גם סוף השנה האזרחית 2021, עומדות עשרות הצעות חוק על סף פג תוקף, והן נדרשות להארכת שעה בכדי שיוכלו להמשיך ולהיאכף. ההצעות כוללות בין היתר הגבלת כניסת מסתננים, הצבת חיילים בבתי סוהר ואכיפת האפליה כנגד יוצאי אתיופיה.
כרגע, על הפרק עומדים לפחות שלושה חוקים נפיצים מחד ומשמעותיים מאידך, אותם תידרש הקואליציה להעביר עד לסיום חודש דצמבר, כשברקע מהדהד ביטולו של חוק האזרחות עליו לא הצליחה הקואליציה להגיע להסכמות ולהביא להארכת תוקפו. לשם כך, עליהם להשיג רוב ולגייס משמעת קואליציונית, משום שלמרות שחלק מהחוקים הם בעלי חשיבות אסטרטגית למדינת ישראל, האופוזיציה לא תתייצב לעזרתם.
היועצת המשפטית של הוועדה לביטחון פנים, עו"ד מירי פרנקל-שור, התריעה מוקדם יותר ביחס לחוק הצבת חיילים בבתי סוהר במהלך דיון על פרשת סרסור החיילות בידי אסירים ואמרה כי "כל הצבת החיילים והחילות מחוץ לסד"כ, הם בהוראת שעה וכל הוראות שעה המסתיימות בדצמבר שנה זו, בדרך כלל מוארכות בשלוש שנים".
כבר בשבוע הבא מבקשת שרת הפנים איילת שקד להעלות את הארכת חוק המסתננים שפוקע בסוף החודש לאישור הכנסת בקריאה ראשונה, וזאת למרות התנגדות אנשי מרצ שמאיימים להצביע נגדו. לפי ההצעה, שר הפנים מוסמך להעביר מסתננים לא חוקיים ממקום למקום בתוך המדינה לפי שיקול דעתו וכן מאפשר להטיל קנס כפול על מעסיק של מסתנן לא חוקי, במה שרואים בימין כחוק משילות בעל חשיבות.
בנובמבר 2018 נכנס לתוקפו תיקון מספר 22 לחוק הסיוע המשפטי, הקובע כי יינתן סיוע משפטי ללא בדיקת זכאות כלכלית על אפליה בכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, בעקבות המלצת הצוות למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה
כעת, הבקשה העומדת היא תיקוף החוק ב-3 שנים נוספות, על מנת להמשיך ולבחון את השפעות התיקון על המאבק באפליה ובגזענות במדינת ישראל, והתועלת החברתית בביטול החסם הכלכלי בנוגע לתביעות לפי חוק איסור אפליה במוצרים.
בארבע שבועות הקרובים, בסאגת זמנים צפופה יהיה על חברי הכנסת לתקן את הוראת השעה כך שתמשיך לעמוד. זאת אומרת שחברי הכנסת צריכים להאריך אותן, או לבקש למפרע דחייה ממועד הפקיעה כדי שתוקפן יימשך והסמכויות לא יאבדו בנושאים כה משמעותיים ורגישים.
