"הנהיגה פה היא משהו מסוכן. חוקי התנועה כאילו לא קיימים בכלל"

מילה לפתיחה: רגע אחרי שאנחנו חוצים את מחסום חיזמה מזרחה בנסיעה לבנימין, גשם חזק במיוחד מתחיל לשטוף את האזור והאטה מסוימת נרשמת בתנועה. המעבר לצד שלט עם המילה "חלאס" באותיות קידוש לבנה בעברית ובערבית מזכיר שאנחנו נכנסים עכשיו אל אזור הדמדומים של תשתיות התחבורה בישראל. בעבר מבטי הנהגים כאן פנו לשולי הדרך, בחשש ביטחוני מפני פיגוע שחלילה יגיח, היום האויב שינה צורה, אך יש שיגידו שלאו דווקא זהות. תמונות הילדים היפים של משפחת מעודד נפוצו השבוע ברשתות לאחר שסיבוב פרסה רצחני ומופקר גדע חיים באבחה אחת. "את המכוניות שלנו אנחנו בוחרים לפי מה שנראה לנו שיחזיק מעמד בתאונה חזיתית", עמיתה למערכת סיכמה בייאוש השבוע את המצב; לא נראה שמישהו מנסה לתת לו מענה נחוש.

עופר אסקיוב, 52, גבעת־זאב

על המפה: אני חשמלאי, ועושה פה עבודות חשמל בחנות הגלידות.

המצפן: הצבעתי ליאיר לפיד, כי רציתי שינוי. אני לא תומך מובהק של יש עתיד ואין לי בעיה לשנות הצבעה, אבל אני מרוצה מהממשלה. הם עובדים יחד ואין דיקטטורה כמו שהיה קודם. אני לא חושב שיהיו שינויים מרחיקי לכת מול הערבים, ובעיקר מאמין במעשים. אם הם יעשו דברים טובים, הם יקבלו את האמון שלי.

רולטת כביש: הבעיה הכי מורגשת היא תחושת הבלגן. הרבה פקקים, עוקפים בקו לבן, לאף אחד אין סבלנות לתת לך לעבור בצומת. בדרך כלל אלה מכוניות פלסטיניות אבל את חוסר הסבלנות אתה רואה גם במכוניות שלנו. האמת, אני לא יודע אם הייתי נוהג פה בשעות הערב. בהתחלה גם פחדתי לבוא ביום, אבל אחרי שהתרגלתי אני רגוע.

רביטל בר־לוי, 53, ירושלים

על המפה: עברתי לירושלים רק לפני שש שנים, גרתי לפני כן 27 שנים ברימונים.

המצפן: אני מתעניינת בפוליטיקה, אבל משתדלת לא להתערב. מה הצבעתי? ברור שביבי. אני מתגעגעת אליו, אני רואה מה שקורה ודואגת. יוקר המחיה כבר מתבטא בכל דבר. אם ביבי היה בשלטון היו עושים בלגן, תזכור מה עשו רק על הקוטג'. אבל אנחנו שותקים.

רולטת כביש: התרגלנו פה להכול, כל אחד חושב שהערבים ברדיוס שלו הם הכי טובים. אבל מבחינת נהיגה, פחד אלוהים. רוב התאונות פה הן עם פלסטינים, אין להם תרבות נהיגה, והחוק הוא המלצה. אני זהירה פה פי אלף. צריך פה יותר משטרה, אין כאן בכלל משטרת תנועה. לפני שבועיים גנבו לי את האוטו בתוך שתי דקות כאן, הכול מתועד ואין מה לעשות עם זה. ראינו את הרכב ואת הגנב, ואין מה לעשות. הוא הניע יותר מהר ממה שלוקח לי להניע עם מפתח.

גדעון גור־אריה, 40, עלי

על המפה: שתדע שהפסקתי את המנוי אליכם. לא אהבתי שראיינתם את זאת מתחנת הדלק (ח"כ עידית סילמן, י"א). אבל אני ממש אוהב את מוסף התרבות שלכם.

המצפן: אני לא מתעניין בפוליטיקה, ממש לא אכפת לי. לא הצבעתי בבחירות. אני לא יודע מה ההבדל בין הממשלה הנוכחית לקודמת. כן מעניינת אותי הפריפריה, למה משאבים לא מחולקים כמו שצריך. אתם צריכים לשאול את הממשלה שאלות קשות על זה.

רולטת כביש: הנהיגה פה היא משהו מסוכן. הקו הלבן – זה הכי מובהק. אבל לעיתים תכופות נראה שהם עושים מרוצים על הכביש אחד נגד השני. חוקי התנועה כאילו לא קיימים בכלל. אי אפשר להגיד שאין מכוניות של ישראלים בסיפור, אבל אני לא בטוח שאלה לא ערבים ממזרח ירושלים. אין בוקר שאני לא נתקל לפחות בשני מקרים של עבירת תנועה חמורה. אלה גם החיים שלהם, אבל לא נראה שלמישהו שם אכפת ושמישהו משקיע משאבים בחינוך לנהיגה נכונה.

חרי אסקל, 85, חיזמה

על המפה: כל הוואדי הזה היה שלי, ואז הממשלה של היהודים לקחה אותו ב־1982.

המצפן: אני לא מצביע כי אני לא רשום פה, אין לי דרכון. אבל אני לא תומך בליכוד, זה בטוח. אני עדיין תומך בשמעון פרס, הוא היה הכי טוב.

רולטת כביש: בכל יום יש פה פקקים, האדמה כבר לא מספיקה בשביל כולם. אבל הנה, יכולים להסתדר. תסתכל על הרמזור, כולם עומדים יפה ביחד. גם מי שעושה תאונות – אף אחד לא עושה שום דבר בכוונה ואף אחד לא נוהג כמו משוגע. מסתדרים ואינשאללה שיהיה טוב, מבקשים מאלוהים.

גילת אבודי, 27, כוכב־יעקב

על המפה: אני מגדלת את הילד שלי טוהר לבד.

המצפן: לא נראה לי שאצביע שוב בחיים, אני לא מאמינה לאף אחד. הצבעתי ש"ס, לרב יוסף, רק לבורא עולם. אבל אתה רואה את ראש הממשלה שלנו, בושה וחרפה. אני לא מבוגרת כמוך ולא ראיתי יותר מדי מלחמות, אבל אתה מפחד לגור במדינה שלך, אתה מתבייש בה, שוטרים מפחדים לפעול.

רולטת כביש: יש פה סרטים כל הזמן, חכה שנייה, אראה לך סרטון בטלפון – זרקו עליי אבנים לפני שבועיים ליד מעלה־מכמש. התפוצצה השמשה, מזל שטוהר ישן. הם זורקים דברים על הכביש ואבנים על הרכב. הם נוהגים כמו בהמות. בכביש של שלושים, הם ייסעו תשעים.

פאווז טוועאם, 27, ג'בעה

על המפה: אני עובד בחנות כאן כבר שמונה שנים, הם מאוד נחמדים. כמו משפחה וכמו בית.

המצפן: יש לי שלושה ילדים וסוסה אחת שאני אוהב, קוראים לה זינה ואני אוהב לרכוב עליה. תן לי ללכת לעבודה ואז לחזור הביתה – וזהו. אני לא מתעסק בכל הפוליטיקה. אינשאללה יום אחד יהיה טוב בין כולם, מה אגיד לך.

רולטת כביש: פשוט צריך לא למהר, לנסוע לאט. גם אם זה לוקח עוד עשר דקות להגיע לעבודה או הביתה, עדיף להגיע בשלום. אני לא רואה הבדל בנהיגה בין פלסטינים ליהודים. אני חושב שכל אחד רואה את האחר וחושב שיש אצלו בעיה, זה בעיקר בראש. יש אנשים שיש להם מכוניות מדגם ישן יותר מלפני עשרים שנה, ויש כאלו עם כלי רכב חדשים שיש להם יותר כוח ויותר מהירות, והם לא מתנהגים אותו הדבר על הכביש. אבל בכל מקרה כדאי להיזהר.