קצת לאחר חצות ב-8 ביוני, מטוסי קרב ישראליים חצו את גבולה הצפוני של המדינה בדרכם לתקיפה אווירית חריגה ביותר בעומק השטח הסורי. המטוסים שיגרו טילים לעבר שלוש מטרות צבאיות ליד הערים דמשק וחומס, והרגו שבעה חיילים, כולל קולונל שתואר בדיווחי חדשות מקומיים כ"שהיד גיבור" ומהנדס שעבד במעבדה צבאית סורית סודית ביותר.
בהתאם לנוהג המקובל, צה"ל סירב להגיב על הפלישה למרחב האווירי הסורי. אך אנשי מודיעין במדינות המערב הבחינו במהירות באלמנט ייחודי במבצע: בעוד שמתקפות ישראליות קודמות בסוריה כמעט תמיד כיוונו לכוחות איראניים ולמשלוחי נשק, מטרות התקיפה ב-8 ביוני היו מתקנים של צבא סוריה – כולם בעלי קשרי עבר לתוכנית הנשק הכימי של המדינה.
ההסבר הופיע כמה שבועות לאחר מכן. על פי גורמי מודיעין וביטחון בהווה ובעבר שתודרכו בנושא, התקיפה ב-8 ביוני הייתה חלק ממאמץ לעצור את מה שגורמים רשמיים בישראל מאמינים, שהוא ניסיון מתהווה של סוריה להתניע מחדש את הייצור של נשקים כימיים קטלניים.
בכירים ישראלים החליטו על התקיפה, ועל תקיפה קודמת בשנה שעברה, בהתבסס על מידע מודיעיני שהצביע על כך שממשלת סוריה רוכשת חומרים כימיים וחומרים אחרים הדרושה לבנייה מחדש של יכולת הנשק הכימי שעליה ויתרה לכאורה לפני שמונה שנים, כך על פי ארבעה בכירי מודיעין בהווה ובעבר בארה"ב ובמערב שהייתה להם גישה למודיעין רגיש בתקופת התקיפות. הם דיברו בעילום שם כדי לדון בחומר מסווג ובהבנתם את השיקולים הישראליים.
על פי הגורמים הזרים, ההתקפות שיקפו חששות כבדים שהתעוררו בסוכנויות הביון הישראליות לפני שנתיים, לאחר ניסיון מוצלח של צבא סוריה לייבא חומר כימי מרכזי שיוכל לשמש בייצור גז סארין קטלני. החששות גברו כאשר אנשי מודיעין הבחינו בפעילות באתרים רבים שהצביעה על מאמצים לחידוש ייצור הנשק.
במענה לבקשת תגובה, בכירים בישראל לא אישרו את אחריותם לתקיפות וסרבו לפרט את הסיבות מאחוריהן. בזמנו, סוריה גינתה בחריפות את ישראל, ופקידי ממשל הכחישו שוב ושוב שימוש בנשק כימי או ייצור שלו מאז 2013.
בסאם סבאח, שגריר סוריה באו"ם, אמר בנאום למועצת הביטחון באוקטובר שסוריה "גינתה ודחתה כל שימוש בנשק כימי בכל הנסיבות, על ידי כל אחד, בכל עת ובכל מקום".
האפשרות שסוריה תשחזר את תוכנית הנשק הכימי שלה נתפסת כאיום ישיר על ביטחונה של ישראל ואולי על מדינות שכנות אחרות. בעוד שמנהיג סוריה, בשאר אל-אסד השתמש בנשק כימי נגד אזרחיו עשרות פעמים מאז תחילת מלחמת האזרחים במדינה, הארסנל הכימי העצום של סוריה נועד במקור לשימוש במלחמה עתידית עם ישראל.
"זהו נשק אסטרטגי של המשטר", אמר איש מודיעין מערבי, וסיכם את הקונצנזוס בין סוכנויות הריגול שעוקבות מקרוב אחר מאמצי רכש הנשק של סוריה.
בנייה מחדש של יכולות נשק כימי
הראשונה מבין שתי התקיפות האוויריות הישראליות התרחשה ב-5 במרץ 2020, והפציצה וילה ומתחם בפרבר מדרום-מזרח לעיר חומס, כ-150 קילומטרים צפונית לדמשק. חומס, העיר השלישית בגודלה בסוריה, הייתה המוקד הקודם לייצור הנשק הכימי של סוריה.
תקיפת הווילה הייתה קשורה ישירות לעובדה שסוריה רכשה בהצלחה ב-2019 כמות גדולה של טריקלציום פוספט, כך על פי שני אנשי מודיעין מערביים. לכימיקל, המכונה בדרך כלל TCP, ישנם שימושים אזרחיים רבים, כולל כתוסף תזונה, אך ניתן להמיר אותו בקלות לזרחן טריכלוריד, חומר תחת רגולציה כבדה, שהייבוא שלו לסוריה נאסר בגלל השימוש הידוע בו בייצור סארין וגזי עצבים אחרים.
על פי גורמי מודיעין מערביים, ה TCP-הגיע בסופו של דבר ליחידה צבאית סורית המכונה זרוע 450, חטיבה של המרכז למחקרים מדעיים ולמחקר, המעבדה הצבאית הבכירה של סוריה. שם פיקחו על ייצור הנשק הכימי של סוריה משנות ה-80 עד 2014 לפחות, אז התוכנית פורקה רשמית במסגרת הסכם בתיווך ארצות הברית ורוסיה.
דיווחים מודיעיניים בחודשים שלאחר התקיפה במרץ 2020 הובילו לגילוי אתרים נוספים, מה שהישראלים ראו כמאמץ מתמשך לשקם את יכולת הנשק הכימי של סוריה, אמרו שני הגורמים המערביים. "היו עוד סימנים לכך שהם חוזרים לייצור", אמר אחד מהם.
התקיפה ב-8 ביוני כוונה לבונקר אחסון צבאי ליד אן נסיריה, כפר מדברי מצפון לדמשק, ושני אתרים נוספים ליד חומס. מבין שני אלה, אחד תואר כמתקן עזר למעבדה הצבאית של במסיאף, כ-60 קילומטרים צפונית-מערבית לחומס.
דיווחי חדשות בסוריה ציינו שבעה נפגעים צבאיים מאותה תקיפה, כולל קולונל סורי – שהועלה בדרגה לאחר מותו – וזוהה כ"שהיד" איהם איסמעיל, מהנדס צבאי שהוצב במתחם מסיאף.
לא ברור אם התקיפות הצליחו לשבש לגמרי את תוכניותיה של סוריה. לפי שני גורמי המודיעין המערביים, בישראל ביקשו שאלה יהיו מתקפות מנע שיחריבו את יכולות הייצור של המדינה לפני שניתן יהיה לייצר נשק ממשי. כל מאמץ להפציץ מאגר קיים של נשק כימי מסתכן בשחרור גזים קטלניים שיכולים להתפשט לעיירות ולכפרים הסמוכים.
פקידים בכירים בממשלי טראמפ וביידן יודעו לתקיפות ולמודיעין שבבסיסן זמן קצר לאחר שבוצעו, כך אמרו בכירים בהווה ובעבר.
בכירים במודיעין האמריקני חשדו כבר זמן רב שסוריה משמרת – אם לא בונה מחדש – היבטים מרכזיים של תוכנית הנשק הכימי שלה. ב-2019 מחלקת המדינה האשימה בפומבי את סוריה בהמשך חשאי של תוכנית הנשק הכימי שלה, תוך שהם מציינים מתקפת גז כלור נגד המורדים באותה שנה.
הבית הלבן של ביידן ישלים בקרוב סקירת מדיניות מקיפה של סוריה, כזו שצפויה לקרוא להענשה של אסד על הפרות קודמות ומתמשכות של התחייבויות סוריות שהתקבלו במסגרת אמנת הנשק הכימי.
"הממשל הצהיר שאסד יישא באחריות למעשיו", אמר השגריר ג'יימס ג'פרי, דיפלומט אמריקני ותיק שפיקח על המגעים עם סוריה במהלך השנתיים האחרונות של ממשל טראמפ. "זה בהחלט צריך לכלול את הראיות שהוצגו על ידי מזכיר המדינה לשעבר מייק פומפאו ואחרים… שאסד מנסה לשחזר את תוכנית הנשק הכימי שלו".
ארגוני זכויות אדם וחוקרים עצמאיים האשימו בעבר את משטר אסד בשמירה בחשאי על יכולת מסוימת במתקפות גז. "לסוריה עוד יש מאגר נשק כימי, עוד יש לה היכולת לייצר נשק כימי כיום, והיא מסוגלת לבצע מתקפות נשק כימי על אזרחיה", אמר סטיב קוסטאס, עורך דין של יוזמת הצדק של החברה הפתוחה, עמותה המבקשת להעמיד לדין את האחראים ללוחמה כימית. קוסטאס הביא לראיה את "כושר הייצור הלא מוכרז" של סוריה ואת המאמצים החוזרים ונשנים לחסום צוותי איסוף עובדות של הארגון לאיסור נשק כימי, כלב השמירה הבינלאומי מהאג שחוקר מתקפות כימיות.
עם פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה ב-2011, שלטה דמשק באחד המאגרים הגדולים והמתקדמים בעולם של נשק כימי, כולל מאות טונות של גז סארין בינארי ו-VX, שניים מחומרי הלוחמה הכימית הקטלניים ביותר שאי פעם יוצרו.
ממשלת סוריה השתמשה בארסנל הכימי שלה במתקפות נגד המורדים, וזעזעה את העולם באוגוסט 2013 עם מתקפת סארין מסיבית שלפי הערכות הרגה 1,400 אזרחים – בעיקר נשים וילדים – בפרברי דמשק. מול האומים בתקיפה צבאית אמריקנית, הסכים אסד לוותר על נשק כימי ולאפשר לפקחים בינלאומיים לפקח על השמדת כל מאגר הנשק שלו, יחד עם כל מרכזי הייצור וציוד הייצור.
במבצע בינלאומי חסר תקדים, כ-1,300 טונות של חומרים כימיים הוחרמו מסוריה ונלקחו להשמדה במשרפות על גבי ספינה אמריקנית שיועדה לכך מיוחד בים התיכון.
עם זאת, אסד המשיך להשתמש בנשק כימי – בעיקר כלור כימי תעשייתי הנפוץ, תחליף גולמי לחומרי עצבים קטלניים יותר – בלמעלה מ-200 התקפות נגד מעוזי המורדים. ההתקפות נמשכו למרות אזהרות של ממשל אובמה ולמרות שתי תקיפות אוויריות על מתקנים צבאיים סוריים בהוראת הנשיא דונלד טראמפ.
אסד גם שימר חלק קטן ממלאי הסארין שלו והשתמש בחלק ממנו לפחות בשתי הזדמנויות לאחר 2017, כך אמרו אנשי מודיעין אמריקנים. מאז 2018, היו דיווחים רבים על מאמצים סוריים לייצר נשק כימי חדש, אך ללא הוכחות.
מומחי נשק מציינים כי האשמות על תוכניות ביולוגיות וכימיות סודיות מתבררות לעתים קרובות כלא מדויקות, כפי שסוכנויות הביון האמריקניות גילו לאחר הפלישה האמריקנית לעיראק ב-2003. המאמצים של סוריה להשיג את הכימיקל הדו-שימושי TCP, אינם "אקדח מעשן" בפני עצמם, ציין גרג קובלנץ, מרצה בכיר ומומחה להגנה ביולוגית בבית הספר למדיניות ציבורית וממשל באוניברסיטת ג'ורג' מייסון.
"רכישתו של הכימיקל הזה, אפילו דרך השוק השחור, אינה מעידה על מטרה זדונית", אמר קובלנץ. במקרה של סוריה, לעומת זאת, הטענה נראית אמינה יותר בגלל הרקורד המבוסס של משטר אסד בהפרת התחייבויות לאמנה.
"סוריה מסתירה מרכיבים מרכזיים של תוכנית הנשק הכימי שלה מאז שחתמה על אמנת הנשק הכימי ב-2013", הוסיף קובלנץ. בהתחלה, ייתכן שאסד החליט לשמר את הנשקים כמעין פוליסת ביטוח מפני קריסת המשטר. אולם כעת, לאחר שסוריה השיגה את השליטה על רוב השטח, "הגיוני שמשטר אסד ירצה לבנות מחדש את תוכנית הנשק הכימי שלו כדי שתשמש שוב גורם הרתעה אסטרטגי נגד יריבתו הוותיקה, ישראל".
