בבתי החולים הדסה עין כרם והדסה הר הצופים התקיימו הבוקר (ד') כנסי מחאה, נגד האלימות המופנית כלפי צוותי הסיעוד והרפואה בבתי החולים בישראל ובכלל במערכת הבריאות.
השביתה מתקיימת לאור ריבוי מקרי האלימות בחודשים האחרונים, ותקיפתם של לא מעט אנשי צוות בין כותלי בתי החולים על ידי מטופלים או בני משפחותיהם.
הנהלת בית החולים, יו״ר וועד האחיות והאחים והנהלת אגף הסיעוד, יחד עם אחים ואחיות מכל המחלקות והאגפים, קראו למדינה לפעול באופן מיידי לשם מיגורה המוחלט של התופעה המסכנת את העוסקים במלאכת הסיעוד ובמקצועות אחרים בבית החולים.
"אנו מכילים את הכאב והצער של החולים שלנו וגם של בני משפחותיהם, אך בוודאי שלא ייתכן שמשפחה שאנו בסך הכל מנסים לחבק אותה ולעזור לה – תשתמש באלימות כנגד איש צוות", אמר פרופ׳ יורם וייס, מנכ״ל הדסה בפועל.
"הגישה בהדסה לאלימות היא לא להגיב באלימות, אלא בניסיון להכיל את האנשים ולכן באופן יחסי, אירועי האלימות הקשים כאן הם נדירים. בדיוק בגלל זה אירועי אלימות קשים כפי שחווינו כאן לפני כשבועיים הם דבר שלא נעבור עליו לסדר היום. כולנו מבינים שיש כאן קו שנחצה".
ד״ר ינון בודה, מנהל הדסה עין כרם אמר: ״אני מאמין שהכלים שהממשלה נותנת לנו על מנת להתמודד עם מקרי האלימות לא מספיקים. אני קורא מכאן לממשלה ולקובעי המדיניות לתת בידינו יותר כלים, יותר משאבים ויותר כספים על מנת שנוכל להגן טוב יותר על העובדים שלנו".
ד״ר תמר אלרם, מנהלת הדסה הר הצופים אמרה בכינוס המחאה: ״באחריותנו כהנהלה לוודא שבתוך המצב הזה אתם – הצוותים שלנו, תרגישו מוגנים. אני מתחייבת כי כבר בשנה החדשה שנת 2022 אנו נקדיש מאמצים ומשאבים לתוכנית להגברת תחושת המוגנות בקרב הצוותים".
״כשאני עומדת כאן אני חושבת על מ׳, אחות המיון שכל מה שרצתה לעשות הוא לקבל מטופל ולטפל בו ובעודה עושה זאת קיבלה אגרוף לפניה ושברה את הלסת", הזכירה מנהלת הסיעוד בהדסה עין כרם, מנו פיקאר. "במקום לטפל בחולים אנו מוצאות את עצמנו מתגוננות מול המטופלים שלמענם אנחנו שם".
תהילה אורן, האחות הראשית במיון הדסה הר הצופים שיתפה כי ״האלימות היא חוויה שכולנו זוכים לה מדיי יום. האחיות והאחים חשופים יותר לתגובות הקיצוניות כי אנחנו צמודים לחולה לאורך כל הטיפול בו וסופגים את מרכז האש. הרבה פעמים, בשל העומס והאינטנסיביות במיון אנחנו לא מעכלים את אירוע האלימות שעברנו – ורק בבית, כשמנסים להירדם או גם שבועות אחר כך, מתמודדים עם ההשלכות של האירוע הקשה".
"אנחנו חווים אלימות יומיומית. מילולית ופיזית" סיפרה יהודית חייט, האחות הראשית במרכז הרפואי העמק בעפולה. לדבריה, "בכל שבוע אני כמנהלת הסיעוד נדרשת לתת מענה לאח או אחות שמתמודדים עם ההשפלה וחוסר האונים ביחס אליהם ובדברים שנאמרים להם. אנחנו רוצים לעשות את עבודתנו במקצועיות ולתת שירות למען החולים אבל מפחדים. ההתמודדות מול האלימות נגד צוותים רפואיים היא כבר מאוחרת מידיי. כבר אחות שילמה בחייה ואני לא רואה כל סיבה שזה לא יקרה שוב".
