הפרסום הפלסטיני אתמול כי ארה"ב דוחה בינתיים את תכניותיה לפתוח מחדש את הקונסוליה במבנה שברחוב אגרון, מבוסס על דיווח של הכתב ג'ייקוב מגיד, באתר "טיימס אוף ישראל". מגיד התבסס על שלושה מקורות אמריקניים, שאמרו לו כי ממשל ביידן גנז בינתיים את תכניותיו לפתיחת הקונסוליה. עוד נאמר, כי בפועל לא מתקיים כעת כל מהלך לקידום הנושא, וכי אנשי הממשל שתמכו מאוד בפתיחה מחדש של המוסד שנסגר בתקופת הנשיא טראמפ, מעדיפים כעת לרכז את מאמציהם בסיוע לפלסטינים בתחומים אחרים.
השאיפה האמריקנית המקורית הייתה לפתוח מחדש את הקונסוליה שמוזגה לתוך השגרירות במרץ 2019, כבר מוקדם יותר השנה – ביוני או בספטמבר. מזכיר המדינה אנטוני בלינקן דיבר על כך בביקורו בארץ במאי, וסגן העוזר שלו לענייני ישראל והרש"פ, האדי עמר, הבטיח לגורמים פלסטיניים כי הדבר עומד להתרחש בהקדם. אולם בשל מה שהיה נראה כחוסר רצון להפעיל לחץ פוליטי על הממשלה החדשה שרק הוקמה בישראל, הפתיחה נדחתה. החשש בקרב מי שהתנגד לפתיחה של נציגות זרה בבירת ישראל, היה כי לאחר העברת התקציב בכנסת הלחץ יתחדש. אולם זה, לא התרחש.
לפני כחודש, במסיבת עיתונאים שקיימו ראש הממשלה נפתלי בנט ושר החוץ יאיר לפיד, השיב בנט לשאלה בנושא, ואמר כי "אין מקום לקונסוליה אמריקנית שמשרתת את הפלסטינים בירושלים. אנחנו נוהגים להציג את עמדותינו בשקט, ללא דרמה. ירושלים היא בירה של מדינה אחת וזו מדינת ישראל". ראש הממשלה החליפי ושר החוץ יאיר לפיד הוסיף כי "אם האמריקנים רוצים לפתוח קונסוליה ברמאללה אין לנו בעיה עם זה".
בירושלים מניחים כי הצגת חזית ישראלית אחידה בנושא, סייעה להורדת עניין פתיחת הקונסוליה מעל סדר היום. בתחילת הדרך, שר החוץ לפיד אחז בעמדה כי יש בעיקר לוודא כי צעד כזה, אם יתרחש, לא יהווה חזרה אמריקנית מההכרה בירושלים כבירת ישראל. אולם, ממסיבת העיתונאים השתקף כי בנט ולפיד התיישרו לכדי מסר זהה, לפיו ישראל מתנגדת למהלך הפתיחה מחדש.
לכך, התווספה ההבנה האמריקנית כי הם יהיו זקוקים להסכמה בפועל של ישראל לפתיחת קונסוליה כזו בבירתה. זאת, בעת שהנושא המרכזי העומד כעת לדיון בין המדינות הוא ההתייחסות הנכונה לעובדה שהאיראנים מותחים עד הקצה את הסבלנות של שותפותיהן לדיונים בווינה, אודות חזרה להסכם הגרעין. האמריקנים, למרות הכול, אומרים כי טרם נואשו מדיפלומטיה מול טהרן. ישראל מסבירה, כי חייבים להכין תכנית חלופית וחוששת מאפשרות של הסכם חלקי.
על פי הדיווח ב"טיימס אוף ישראל" בנוגע לקונסוליה, המקור האמריקני רמז כי ייתכן ולאחר שיאיר לפיד יתיישב על כס ראש הממשלה בקיץ 2023, הנושא ישוב מחדש לדיון.
בתוך כך, לא קשה לראות לאן מופנה ריכוז המאמץ האמריקני הנוכחי בנוגע לפלסטינים: ביום שלישי נפגשו נציגים אמריקנים ופלסטינים לראשונה מזה חמש שנים, כדי לחדש את הדיאלוג הכלכלי בין ארה"ב לרש"פ. נציין כי מאז העביר טראמפ את השגרירות לירושלים ב-2018, ניתקו הפלסטינים קשרים עם ארה"ב. ממשל טראמפ קיצץ בחדות את תקציבי העתק שהיו מעבירים עד אז האמריקנים לרש"פ, והצביע על חוסר התוחלת בגוף כמו סוכנות אונר"א, שרק מנציחה את מעמד הפליטות הפלסטיני. ממשל ביידן הודיע במהלך השנה החולפת על החזרת הסיוע הפיננסי לרש"פ, דרך אונר"א וגופים נוספים.
ממחלקת המדינה נמסר לאחר הפגישה השבוע, כי "שני הצדדים הסכימו לעבוד על נושאים חיוניים לקידום השגשוג הכלכלי של העם הפלסטיני. ממשלת ארה"ב התוותה תוכניות שיכולות לתמוך במאמצי הרשות הפלסטינית בנושאים פיננסיים, סחר וקידום השקעות זרות ישירות". נציגת מחלקת המדינה, יעל למפרט, ציינה כי "צמיחתה של הכלכלה הפלסטינית תמלא תפקיד קריטי בקידום מטרת העל המדינית שלנו: פתרון שתי מדינות במשא ומתן, עם מדינה פלסטינית בת קיימא שחיה זו לצד זו בשלום ובביטחון עם ישראל".
מדיניות ממשלת בנט, שאף שלחה את השר עיסאווי פריג' לכנס המדינות התורמות לרש"פ בחודש שעבר, היא קידום בברכה של כל יוזמה כלכלית שמטרתה להיטיב עם הפלסטינים. מול המדיניות של וושינגטון שאומרת בגלוי כי הדבר נעשה לקראת קידום פתרון שתי המדינות, בישראל מתעקשים לומר כי השת"פ הוא כלכלי בלבד, לטובת איכות החיים של התושבים הפלסטיניים, וכי משא ומתן מדיני לא מתרחש ולא נמצא על הפרק.
