בזמן שבימין נדהמו מהתבטאותו האומללה של השר עמר בר־לב בנוגע ל"אלימות המתנחלים", וניסו להבין כיצד תופעה כה שולית תפסה את תשומת ליבו של הממשל האמריקני, בארגון NGO Monitor כלל לא הופתעו לשמוע שהסוגיה עלתה לדיון בפגישה מדינית. חוקרי הארגון, שעוקבים מקרוב אחרי מיליוני הדולרים והאירו שזורמים מקרנות וממדינות זרות לשלל ארגונים לא־ממשלתיים הפועלים נגד ישראל, אומרים כי העלאת הנושא בידי תת־מזכיר המדינה ויקטוריה נולנד הייתה צפויה. מרגע שראו שם כי האיחוד האירופי מעביר מאות אלפי אירו לפרויקט העוסק ב"אלימות המתנחלים", כפי שנחשף כאן ב"מקור ראשון", לא היה להם ספק שבתוך זמן קצר תעמוד הסוגיה במרכז שיחות בינלאומיות. יתרה מכך, ב־NGO Monitor כבר יודעים להצביע על השלב הבא: הכרזה על ישראל כמדינת אפרטהייד.
לדברי אנשי הארגון, קמפיין "אלימות המתנחלים" הוא חוליה נוספת בתוכנית ארוכת־טווח שמטרתה דה־לגיטימציה למדינת ישראל. "אותם ארגונים לא־ממשלתיים יצרו את הקמפיין הזה כדי לקדם נרטיב שקרי, שלפיו בישראל מתקיימות שתי מערכות חוקים, אחת ליהודים והאחרת לפלסטינים, ושההפרדה הזו מקורה במניעים גזעניים", מסבירה אן הרצברג, היועצת המשפטית של NGO Monitor ומומחית למשפט בינלאומי.
"הארגונים שמובילים את הקמפיין הזה לא עוצרים בקו הירוק", אומר איתי ראובני, מנהל מחלקת התקשורת בארגון. "ממש בימים אלה, ארגון משמר זכויות האדם (HRW) השיק קמפיין נוסף, באנגלית כמובן, שמתמקד בעיר לוד. לטענתם, כוחות הביטחון שפעלו שם בזמן המאורעות בחודש מאי העניקו יחס שונה ליהודים ולערבים, ואפשרו למה שהם מכנים 'מיליציות יהודיות' לפעול נגד ערבים בערים המעורבות. שני הקמפיינים הללו קשורים למהלך גדול יותר שאנחנו מזהים, ובמסגרתו כבר בתחילת 2022 ינסו אותם ארגונים לגרום לאו"ם ולבית הדין הפלילי הבינלאומי לאמץ הגדרה שהם יצרו למושג 'אפרטהייד', ובהתאם לכך להגדיר את ישראל כאשמה באפרטהייד".
דו"ח תפור מראש
הניסיונות להדביק לישראל את התואר "מדינת אפרטהייד" אינם חדשים. טענה כזו נשמעה כבר בסוף שנות החמישים ותחילת שנות השישים מצד מדינות ערב והגוש הסובייטי, מתוך שאיפה ליצור דה־לגיטימציה לציונות ולכל הגדרה עצמית יהודית. הן אף השתמשו בתזה הזו כדי לנסות לסלק את ישראל מהאו"ם, ולהכניס במקומה את אש"ף. כעת, אומרת הרצברג, הנושא עומד לחזור לשיח הבינלאומי, וביתר שאת.
"שתי ועדות של האו"ם מתכננות לפרסם במהלך שנת 2022 דו"חות הטוענים שישראל היא מדינת אפרטהייד", מסבירה הרצברג. "הראשונה היא ועדת החקירה שהוקמה על ידי מועצת זכויות האדם בעקבות הלחימה בעזה בחודש מאי האחרון. המנדט שלה נכתב על ידי 'הארגון לשיתוף פעולה איסלאמי', ומתבסס על דו"ח של HRW המגדיר את המתרחש בישראל כאפרטהייד. מי שעומדת בראש הוועדה, נציגה מדרום־אפריקה, ידועה כאנטי־ישראלית ונראה שהמינוי שלה נועד במיוחד למטרה זו. הדו"ח הראשון של הוועדה אמור להתפרסם ביוני 2022.
"במקביל, 'ועדת האמנה בדבר ביעור כל צורות האפליה הגזעית' (ICERD) בוחנת גם היא את נושא האפרטהייד בישראל. בשנת 2018 הפלסטינים הגישו ל־ICERD תלונה נגד ישראל, ובמאי האחרון הוועדה הסכימה באופן חריג מאוד לשמוע את תלונתם, למרות ההתנגדות מצד ישראל ומצד היועץ המשפטי של האו"ם. הוועדה הזו צפויה להתכנס במהלך השנה הקרובה. ארגונים שפועלים נגד ישראל וקשורים ל־BDS ימלאו תפקיד משמעותי מאוד בשתי הוועדות, והם עובדים קשה בשיתוף פעולה הדוק עם פקידי או"ם, כדי שהדו"ח שיוגש יהיה שלילי מאוד כלפי ישראל".
מה עלולות להיות ההשלכות של הדו"חות הללו?
"אם במסגרת ה־ICERD ייקבע שישראל כמדינה מפרה את האיסור על אפרטהייד, זה עלול להוביל לסנקציות. שרים ישראלים או קציני צה"ל גם עלולים להישפט בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג בגין פשע נגד האנושות. בית הדין הזה אומנם יכול להרשיע אנשים יחידים ולא מדינות, אבל הרשעה כזו תהיה בעלת השלכות קשות על ישראל, כמו הטלת סנקציות או עונשים כלכליים על ידי מדינות זרות".
החשש הזה ריאלי? בכירים ישראלים באמת עלולים לעמוד לדין בהאג?
"סביר להניח שבית הדין מחכה למסקנות של שתי הוועדות מהאו"ם. הארגונים האנטי־ישראליים מצפים שבית הדין פשוט יסתמך על הדו"חות הללו, ולא יבצע שום חקירה עצמאית. יש לקוות שהתובע החדש, קארים קאהן, יפעל בצורה מקצועית יותר מקודמתו, שעבדה בשיטה כזו. חשוב להבין שההאשמה באפרטהייד נועדה בעיקר לחזק את תנועת ה־BDS וליצור עוינות ברחבי העולם כלפי ישראל".
הדיבורים על "אפרטהייד ישראלי" לא חדשים. הם נשמעו גם בוועידת דרבן ב־2001, אבל לא חוללו שינוי של ממש בזירה הבינלאומית. האם הפעם יש סיבה מיוחדת לדאגה?
"נכון שמדי 10־15 שנים יש התגברות של הטענות הללו ולאחר מכן הן נחלשות, אבל בשנה האחרונה הפעילות להגדרת ישראל כמדינת אפרטהייד התרחבה במיוחד, משום שארגונים לא־ממשלתיים מנצלים את הנושא של Black Lives Matter בארה"ב, וחושבים שהאשמת ישראל בגזענות תזכה שם לתמיכה. עם פתיחת החקירה של בית הדין הבינלאומי נגד ישראל ושתי הוועדות החדשות של האו"ם, יש בהחלט סיבה לדאגה".
שלוש אמנות, אפס הגדרות
יחד עם עו"ד ג'וש קרן, מומחה למשפט בינלאומי ממשרד עורכי הדין הלונדוני "9 Bedford Row", כתבה הרצברג דו"ח הבוחן לעומק את הגדרת המושג אפרטהייד בדין הבינלאומי. המסמך שגיבשו מראה כי ההגדרה שבה משתמשים ארגונים כמו HRW היא נטולת בסיס משפטי. "באופן מפתיע, אין הגדרה אחת לאפרטהייד במשפט הבינלאומי", אומרת הרצברג. "לא ברור למשל אם פשע האפרטהייד חייב להתייחס למצב זהה לזה ששרר בזמנו בדרום־אפריקה, או שהוא יכול לחול על סוגים דומים של פרקטיקות. ישנן שלוש אמנות עיקריות בנושא הזה. הראשונה היא 'אמנת האפרטהייד', שנוצרה על ידי הגוש הסובייטי ב־1973 ככלי ללוחמה מדינית, אבל לא אומצה על ידי אף מדינה מערבית. השנייה היא אמנת רומא מ־1998, שאומנם אומצה בידי מספר גדול יותר של מדינות, אבל רבות אחרות – ובתוכן הודו, ארה"ב וישראל – לא קיבלו אותה. בשתי האמנות הללו ההגדרות לאפרטהייד הן מעורפלות מאוד, ומעולם לא נבדקו. האמנה השלישית היא האמנה הבינלאומית לביטול אפליה גזעית (CERD), שאוסרת על מדינות לקיים פרקטיקות של אפרטהייד, אך גם היא אינה מספקת לכך כל הגדרה.
"הלקונה הזו נוצלה על ידי אנשי או"ם וארגונים כמו HRW, שהמציאו הגדרות משלהם במיוחד כדי להתמקד בישראל. אחת המטרות בדו"ח שלנו הייתה לספק את הניתוח המקיף הראשון של הגדרת פשע האפרטהייד המופיע באמנת רומא – האמנה הרלוונטית ביותר כעת, כי היא מקובלת על בית הדין בהאג".
על מה מתבססת הטענה שבישראל יש אפרטהייד? עד כמה היא קשורה לשליטה הישראלית באזור יהודה ושומרון?
"ההאשמה הזו מתמקדת באופייה של ישראל כמדינה יהודית – בעיקר חוק השבות וחוק מדינת הלאום, כמו גם חוקים אחרים המכוונים לקידום הפיתוח וההתיישבות היהודית. חלק מהמאשימים אכן מתייחסים להתנחלויות או ל'כיבוש', וטוענים כי פלסטינים ויהודים המתגוררים ביהודה ושומרון כפופים למשטרים משפטיים שונים, ולכן מדובר באפרטהייד. אבל גם מי שמתמקד בפן הזה, מדגיש בנוסף לכך את החוקים הקשורים ישירות לציונות. הם משתמשים במונחים כמו 'עליונות יהודית', וכך חושפים שהמתקפה האמיתית שלהם היא כנגד עצם קיומה של ישראל כמדינה יהודית, והסוגיה הפלסטינית היא משנית. לדעתם, ישראל תוכל לסיים את ה'אפרטהייד' שלה רק כאשר תחדל להיות מדינה יהודית".
כיצד לדעתך צריכה ישראל לפעול מול ההאשמות הללו?
"ממשלת ישראל צריכה להפסיק להתעלם מהן, כפי שעשתה בעבר. היא צריכה לחשוף בכוח את המניע שמאחורי הקמפיינים הללו, ולהראות שהם אנטישמיים ומטרתם להשמיד את ישראל כמדינה יהודית. והכי חשוב, הממשלה צריכה להתעקש מול האיחוד האירופי וממשלות באירופה, שאם ברצונם למלא תפקיד בתהליך השלום או ליהנות מהמומחיות ומהטכנולוגיות הישראליות, עליהם להפסיק מיד לממן את מובילי הקמפיינים הללו. במקביל ישראל צריכה לגרום למדינות בעולם להימנע מכל שיתוף פעולה עם ועדות האו"ם שנרתמו לקמפיין האפרטהייד. יש לפעול כדי שממשלות יפסיקו את המימון שהן מעבירות למועצת זכויות האדם ולגופים אחרים שעוסקים בקמפיינים פוליטיים פסולים נגד מדינת ישראל".
