התוכנית הלאומית להכפלת ההתיישבות היהודית ברמה, שתוצג בישיבת ממשלה מיוחדת שתתקיים בגולן בעוד כשבוע, אמורה לשמח את ליבם של תושבי האזור ומנהיגיו. אך מתברר שלא מעטים מהם מביעים דווקא חשש ודאגה. בוועדי היישובים מוטרדים בין השאר מהיעדר תשתיות מתאימות לקליטת אלפי המתיישבים החדשים, וסבורים כי המדינה לא נערכת לכך כראוי ולא מקצה את המשאבים הדרושים. מנגד, גורמים ממשלתיים בכירים מבקשים להרגיע את החששות ומבטיחים כי עם אישור התוכנית והתנעתה יינתנו פתרונות מלאים לכל הסוגיות. המחלוקות בין המועצה האזורית גולן למשרדי הממשלה הביאו גם לדחיית הישיבה, שהייתה אמורה להתקיים כבר לפני כחודש. בינתיים, פרנסי הגולן מקיימים ישיבות יומיומיות עם נציגי הממשלה כדי ליישב את הסוגיות השונות ולגבש תוכנית בת־ביצוע.
"דורשים מהגולן להכפיל את עצמו, אבל לא נותנים לנו את הכלים לשם כך", קובל באוזנינו גורם בכיר בהתיישבות בגולן. "המדינה רוצה שנקלוט כמה שיותר תושבים, אבל לשלם על זה כמה שפחות. בתוך שנה אחת רוצים להביא לכאן אוכלוסייה בקצב גידול שעד כה לקח שבע שנים. הם מאשרים תקציבי עתק לחברה הערבית והבדואית, לדרוזים וליו"ש, ופה דורשים מהפכות מהירות כדי לגזור סרטים אבל לא מתקצבים אותן בהתאם".
דברים דומים משמיע צחי בוחניק, מנהל הקהילה ביישוב בני־יהודה שבדרום הגולן, הגדול ביישובי המועצה האזורית. "אנחנו מקבלים בשמחה גדולה את כוונות הממשלה ומבינים שהגדלת מספר התושבים תביא לצמיחת האזור, אבל כל זה יכול להיות החלום ושברו. לכן אנחנו מרימים דגלים אדומים ודורשים פתרונות ממשרדי הממשלה, מתוך הבנה שאם החלום הזה יקרוס, נחזור שנים אחורה".
החששות הללו, מציין בוחניק, לא נולדו בחלל ריק. לדבריו, "אנחנו בגולן רגילים הרבה שנים שלא באמת סופרים אותנו, שאנחנו מחוץ למפה של מקבלי ההחלטות. דברים בסיסיים כמו תשתיות אינטרנט, שירותי בריאות ועוד, לא קיימים כאן. אנחנו חיים במציאות שברור לנו שבמרכז הארץ לא היו מאפשרים".
בוחניק מדגים את הטענה הזאת: "הצבא בגולן רואה את התושבים פה כתופעת לוואי לשימוש שלו בשטח. משאיות של צה"ל סוחבות פה טנקים והורסות כבישים, והכביש נשאר הרוס עד שהמועצה תטפל. בפתח־תקווה לא היו נותנים לזה לקרות, הצבא היה מגיע מיד לתקן. אנחנו חוששים שביום שאחרי הישיבה החגיגית שרי הממשלה יעזבו, ישאירו מאחוריהם את התוכניות לביצוע ושוב ישכחו את הגולן. אבל אז נהיה בצרה הרבה יותר גדולה, כי נישאר עם יותר אוכלוסייה ועם אותן תשתיות ירודות". בגולן מציינים כי אוכלוסיית האזור כבר גדלה בשליש בתוך פחות מעשור, אך התשתיות לא שודרגו בהתאם. מובילי ההתיישבות טוענים כי המדינה לא הצליחה לענות על צרכים בסיסיים בשיקום תשתיות ישנות ובהקצאת מוסדות ציבור במהלך קליטה שגרתית ואיטית, ובתוכנית החדשה אין מענה אמיתי אפילו לאוכלוסייה הקיימת.
היישוב בני־יהודה נועד לשמש מרכז אזורי לדרום הגולן. יש בו קניון מקומי ואזור תעשייה, אך מבחינה מוניציפלית הם שייכים למועצה האזורית ולא ליישוב. "אם אני כמרכז אזורי מארח אצלי היום אלפי אנשים, ובעתיד עוד יותר מזה, באיזה תקציב אני אמור לנקות את הרחובות וליצור גינון בשטחים הציבוריים שמשרתים תושבים רבים כל כך?" קובל בוחניק. בבני־יהודה דורשים, בין השאר, הקצאת שטחים בתוך היישוב להקמת עסקים ולפיתוח כלכלי.
"ביקוש מטורף"
השבוע מלאו 40 שנה לחוק החלת הריבונות הישראלית ברמת הגולן. כ־27.5 אלף תושבים יהודים, ו־23 אלף דרוזים מתגוררים כיום ברמה. מבין היהודים, כ־20 אלף מתגוררים ב־33 קיבוצים, מושבים ויישובים קהילתיים, וכ־7,500 ביישוב קצרין, "בירת הגולן". על פי התוכנית הממשלתית, שיעור התושבים היהודים בגולן יגדל ב־50 אחוזים בתוך ארבע שנים, ויוכפל עד שנת 2030. מספר יחידות הדיור החדשות שייבנו הוא 5,000. בנוסף יוקמו שני יישובים חדשים, אסיף ומטר (שמות זמניים), המיועדים לקלוט כ־2,000 משפחות כל אחד.
על פי החלטת הממשלה המסתמנת, המדינה תקצה כ־30 מיליון שקלים להקמת תשתיות חדשות ולחידוש הישנות ברחבי הגולן. עם תקציב מזערי של כמיליון שקלים בממוצע ליישוב, והיטל הצטרפות של כ־18 אלף שקלים שאפשר יהיה לגבות מכל משפחה חדשה, יידרשו בגולן להכין את השטח ולהכשיר את התנאים לקליטת המצטרפים.
"אנחנו מעוניינים בהכפלת חספין", אומרת רבקה דמביץ, מזכירת היישוב הדתי, מהגדולים בגולן. "אנחנו כל הזמן בקליטה, ורק בשנה האחרונה קלטנו 60 משפחות חדשות ועכשיו נערכים לקליטת 30 נוספות. אבל בסוף, ליישובים דתיים יש צרכים, ואצלנו מתפללים באוהלים ולא רק בגלל הקורונה. נאמר לנו במפורש שהמדינה לא מתחייבת לדאוג לבתי כנסת לנקלטים החדשים, אבל קהילה דתית חייבת בית כנסת". על פי התוכנית הממשלתית, משרד הדתות יקצה 4 מיליון שקלים בלבד לצורכי מוסדות דת, ומחצית הסכום תופנה לקצרין. מספר התושבים בחספין הוא כ־2,000, מהם כ־700 ילדים עד גיל 18, שלדברי דמביץ אין להם מענה מספק במבני ציבור ופנאי.
חשש נוסף שמביעים ביישובי הגולן הוא משינוי המרקם הקהילתי. בבני־יהודה מתגוררות כיום 399 משפחות בדיוק, ולא בכדי מסרבים שם לקלוט אפילו משפחה אחת נוספת. על פי החוק הנוכחי, יישובים שמתגוררות בהם 400 משפחות ומעלה אינם רשאים להתנות את הקבלה אליהם בוועדת קליטה. בוועידת הגולן של מקור ראשון התחייבה שרת הפנים איילת שקד להעלות את הקריטריון ל־600 משפחות, כדי לאפשר ליישובים להתרחב אך לא לאבד את הצביון שתושביהם מעוניינים בו.
ראש המועצה האזורית גולן, חיים רוקח: "החלטת הממשלה כוללת הרבה דברים חשובים ותשתיות ליישובים, ואנחנו עובדים לדייק את הדברים כדי שהיישובים לא ייפגעו חלילה. לא נבנה את הגולן ביום אחד"
"הביקוש כאן מטורף", מספר בוחניק. "אני לא מוקד מודיעין וקליטה, אבל כמזכיר היישוב אני מקבל עשרות שיחות כמעט בכל יום מאנשים שמחפשים בתים ואין לי מענה בשבילם. אנחנו מבינים שבעתיד נצטרך לוותר על ועדת קליטה, כי נגדל גם מעבר למכסת ה־600 משפחות, אבל ברגע שנהיה יישוב כל כך גדול, היכולת של משפחה בודדת לפגוע במרקם הקהילתי ממילא קטנה יותר".
"היישוב שלנו מתאפיין בחוסן קהילתי חזק ובערבות הדדית גדולה", אומרת רבקה דמביץ מחספין. "אנחנו מרחיבים את החורים במסננת של ועדת הקבלה ליישוב, אבל עדיין רוצים להשאיר אותו קהילתי ולא להביא לכאן תושבים שעלולים לגרום לפרובוקציות ולשנות את מרקם החיים. אנשים כאן בחרו לגור רחוק מאוד מהמרכז, והם רוצים לחיות בשלווה ולגור בשכנות לאנשים טובים שבאים להיות חלק מקהילה ולתרום לה, ולא משפרי דיור שלא מעניין אותם היכן הם גרים".
מחסום מרכזי בפני התוכניות לפיתוח הגולן, הוא תשתיות האינטרנט המיושנות באזור. בטיוטת ההצעה שתעלה להצבעה בישיבת הממשלה בגולן ושהגיעה לידינו, נקבע יעד של הנגשת רשת התקשורת בסיבים אופטיים בעבור 80 אחוז ממשקי הבית בגולן בתוך חמש שנים. בוחניק מקווה שהיא אכן תמומש, אבל מפקפק בכך. "ישבתי אצל חבר שמנהל חברת הייטק באזור ומעסיק כמה עובדים. הוא רצה להמחיש לי את המצב והעלה סרטון קצר ליוטיוב. מיד העובדים במשרד צעקו 'מה קרה לאינטרנט? הוא נתקע'", מתאר בוחניק. "איך חברות הייטק וטכנולוגיה יכולות להתמודד עם הכרישים במרכז הארץ עם מהירות אינטרנט של 20 מגה? רק לאחרונה הביאו לאזור התעשייה כאן תשתית של סיבים מהירים, אבל בתוך היישוב המהירות עדיין עומדת על 20 עד 40 מגה. מבטיחים לנו תשתית נורמלית בחמש השנים הקרובות, אבל לך תדע מתי זה יקרה".
על מימוש התוכנית לפיתוח הגולן יופקד פרויקטור, שיתכלל את עבודת משרדי הממשלה. בין המתמודדים על התפקיד שאול גולדשטיין, מנכ"ל רשות הטבע והגנים היוצא, ורונן פרץ, מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר. מי שיובילו את שיווק הקרקעות לבנייה בגולן יהיו אנשי רשות מקרקעי ישראל, בהובלת המנכ"ל ינקי קוינט.
כדי לזרז את יישום התוכנית תוקם ועדת תכנון מיוחדת, שתנפיק היתרים להקמת שכונות ויישובים חדשים, פיתוח אזורי תעשייה, מסחר ותעסוקה, מתחמי תיירות ותשתיות תומכות. לוועדה יהיו סמכויות של ועדת תכנון מקומית ומחוזית, אך לא יהיו בה נציגי ציבור כפי שמקובל בוועדות דומות. בחברה להגנת הטבע טוענים כי מדובר בכביש עוקף למערכת התכנון הרגילה, אך במשרד ראש הממשלה מבטיחים כי "בוועדה יישמרו מנגנונים של איזונים ובלמים בהיבטים סביבתיים ושמירת האינטרס הציבורי", וכי "הליכי התכנון יהיו דומים לאלה שבוועדה מחוזית לתכנון ובנייה".
על פי החלטת הממשלה המסתמנת, שפרטיה נחשפים כאן לראשונה, עשרות מיליונים מהתקציבים הנדרשים לפיתוח הגולן יגיעו ממקורות התקציב הקיימים של משרדי הממשלה ולא מתקציב מיוחד שיוקצה לשם כך. כך, למשל, מתוך 35 מיליון שקלים שיוקדשו לשיפור חזות, שיקום ושדרוג תשתיות ביישובי הגולן – מחצית תגיע מתקציבו השוטף של משרד החקלאות.
ביישוב קצרין תעמיד הממשלה תקציב לתכנון מוסדות ציבור ולשיווק 2,500 יחידות דיור. יושקעו מיליונים בשדרוג מוסדות חינוך ובשיקום מבנים ותשתיות ביישוב הישן. אחת הבשורות המשמעותיות לקצרין, שאמורה להפוך לעיר של 50 אלף תושבים בתוך שני עשורים, היא שחרור שטח האש "אחמדיה" הסמוך ליישוב וחוסם את התפתחותו מצפון. המתחם מהווה מטרד של ממש לתושבי קצרין בשל רעש הפיצוצים והירי.
עוד כוללת התוכנית השקעות לפיתוח התיירות באזור, ובהן סלילת שביל ישראל לרוכבי אופניים, פיתוח תשתיות תיירות והקמת בתי מלון בקצרין וביישובים, בהם גם אכסניות לנופש עממי. בקצרין מבקשת הממשלה לקדם הקמת מרכז מוטורי למרוצים. בתחום פיתוח האנרגיה הירוקה מעוניינת הממשלה להקים בעמק הבכא מיזם להפקת אנרגיה סולרית.
מנכ"ל משרד ראש הממשלה יאיר פינס יעמוד בראש צוות בין־משרדי שמטרתו למשוך לאזור השקעות, שיהוו מנופי צמיחה. לשם כך תגבש הממשלה תוכנית להקמת מבנים להשכרה לחברות הייטק בקצרין וביישובי הגולן. עוד נכללת בתוכנית הקמת בית ספר לווטרינריה בקצרין.
בתי רפאים
בחזרה להסתייגויות שמביעים ביישובי הגולן: אחד החששות הללו הוא שרבים מהשטחים שישוחררו לבנייה, יירכשו למטרות השקעה. אירוע כזה נצרב בהיסטוריה המקומית לפני כשני עשורים, כאשר ביישוב חד־נס, שגרו בו מאה משפחות בלבד, שווקו ביממה 150 מגרשים חדשים לבנייה. התברר כי רבים מהרוכשים החדשים הם כאלה שחמדו את המתחם הצופה לכינרת, והקימו שם וילות נופש ומתחמי אירוח שמושכרים על בסיס יומי לכל דורש.
"זה הרס את היישוב, שהפך לעיירת רפאים בלי קהילה", אומר אורי קלנר, סגן ראש המועצה לשעבר. "לא הקהילה פרחה מזה, אלא בעלי עסקים ומשקיעים שהפכו את היישוב לבית מלון עם צימרים. אנחנו רוצים לגדול, אבל לשמור על צמיחה דמוגרפית הגיונית שתלווה בתשתיות מתאימות".
ביישובים רבים בגולן מנהלים כיום מאבק נגד מתחמי האירוח הללו, שנטועים בלב בתי התושבים, יוצרים מפגעי רעש ומפריעים לאיכות החיים של המקומיים. "במחירים הזולים שמציעים כאן, יש רבים ממרכז הארץ שמבקשים לרכוש לעצמם בית קיט בכפר עם גינה יפה. כבר היום יש ביישובים כאן עשרות בתי רפאים, שמגיעים אליהם רק בסוף שבוע. כך לא בונים קהילה", מתריע קלנר.
לדעתו, יש למקד את מאמץ ההתרחבות בקצרין, ולאפשר לשאר היישובים לגדול בקצב ריאלי. "בנייה בקצב לא הגיוני תפרק יישובים. הגולן נגרר לתוך המציאות הזאת, והממשלה מבקשת להנחית על היישובים דרישות להכפלתם בלי ליצור התחייבויות. התחושה היא שאין במועצה הנהגה חזקה מספיק, ושהיא מובלת בידי הממשלה ולא מובילה. האזור יודע מה טוב לו, ולשם כך אנחנו זקוקים לראש מועצה שיודע להוביל ושלא מובילים אותו".
התנגדות מפתיעה לתוכנית הלאומית להרחבת יישובי הגולן אנו שומעים מפיו של יהודה הראל, חבר קיבוץ מרום־גולן, מוותיקי ההתיישבות באזור וחתן פרס ישראל לחקלאות והתיישבות. "חלפו הימים שבהם הממשלה יכולה לקבוע היכן יגורו אנשים", הוא אומר. "אני לא מוכן לקבל הוראות מהממשלה את מי לקלוט, כמה ומתי. זה קשקוש. יש גם היום יחידות קרקע זמינות למגורים, ואיתן אפשר גם יותר מלהכפיל את אוכלוסיית הגולן, אבל אנחנו מבקשים מהממשלה שלא תעשה נזקים כי התערבות ממשלתית יכולה רק להזיק. בקיבוץ שלי יש כ־130 מגרשים זמינים, אבל אנחנו לא מעוניינים לגדול ביותר מעשר משפחות בשנה – ברובם הבנים שלנו. ההתיישבות בגולן תוכפל לאט ובקצב שלה.
"פעם הממשלה הכריחה את החלשים ביותר לגור בקריית־שמונה, והתוצאה לא הייתה טובה. בשנות החמישים הממשלה החליטה לפזר את האוכלוסייה. את ההורים שלי שגרו בתל־אביב אף אחד לא הצליח לפזר, רק את העולים המסכנים שהגיעו בספינות בלילה. נגמרו הימים האלה. לא בוער לי לראות את הגולן מוכפל בן־רגע. אני רוצה לראות את היישובים גדלים בקצב שלהם, כל יישוב לפי הצרכים שלו. בקצרין יש עדיין יותר מ2,500 מגרשים חד־משפחתיים זמינים להרחבה, אז שילכו ליישב אותה".
הראל אינו מהסס לומר שהוא לא רואה ערך בהכפלת ההתיישבות. "אני לא צריך כאן מאסה של תושבים, אני רוצה אנשים טובים וחברה חזקה. מגיעים אלינו לגולן כי החברה פה טובה והקהילה טובה, ואנחנו רוצים לשמור עליהן. ממשלה יודעת רק להרוס, לא לבנות. לפני שמשקיעים פה בתשתיות חדשות, שיסתמו את הבורות בכבישים שלנו. לפי החוק הממשלה חייבת לתחזק את הכבישים, ולא צריך בשביל זה כמויות של תושבים. מספיק גם עבור אזרח אחד".
גם לאחר העברת ההחלטה הממשלתית, היא צפויה להתמודד עם משוכות בירוקרטיות והתנגדויות של ארגוני סביבה, שכבר העבירו את הסתייגויותיהם. לטענתם, אכלוס בלתי מבוקר של תושבים חדשים יפגע במרחבי הטבע, והקמת יישובים חדשים תפגע בתוכניות לחזק יישובים עירוניים כמו קצרין וקריית־שמונה הסמוכה לרמת הגולן. גם במנהל התכנון שבמשרד הפנים הביעו התנגדות להקמת שני היישובים החדשים.
התנגדות מסוג אחר לפיתוח הגולן מגיעה מהקצה השמאלי של המפה. במאמר מערכת שפורסם השבוע בעיתון הארץ נטען כי מדובר ב"פרויקט ריבוי אוכלוסין מלאכותי", שמטרתו להקשות על ניהול מו"מ מדיני בעתיד על חבל ארץ זה. הכוונה להגדיל את האוכלוסייה היהודית בגולן הושוותה ל"ייהוד הגליל" ול"מפעל ההתנחלויות", הפסולים מבחינתם. "גם אם הישראלים מכנים את תושבי הגולן מתיישבים, מדובר במתנחלים. גם אם הגולן יפה, ובחרמון יש שלג לבן, הוא עדיין שטח כבוש", נכתב במאמר, שהסתיים בפנייה לשרי מרצ לבל ייתנו את ידם להרחבת ההתיישבות בגולן. הלחץ הזה לא צפוי להשפיע יתר על המידה. כאשר הממשלה מתקשה להניף את דגל ההתיישבות באזורים אחרים, הגולן נותר האזור המוסכם והקונצנזואלי לבנייה ופיתוח.
עושים היסטוריה
מאז ועידת הגולן בראשית אוקטובר, שבה הכריז ראש הממשלה נפתלי בנט על תוכנית לאומית להכפלת מספר המתיישבים הגולן, ראש המועצה חיים רוקח מבלה שעות רבות בירושלים, הרחק מביתו שבמושב נוב. הוא נושא ונותן מול משרדי הממשלה, בהובלת מנכ"ל משרד רה"מ יאיר פינס, על שורה של תיקונים שהוא מבקש להכניס לתוכנית הממשלתית.
"הטיוטה שהציגו לפנינו לא הייתה מושלמת", הוא אומר לנו, "אבל אנחנו עובדים לסגור את העסק לשביעות הרצון של כולם. מאה אחוז לא יהיה, אבל ההחלטה כוללת הרבה דברים חשובים ותשתיות ליישובים, ואנחנו עובדים לדייק את הדברים כדי שהיישובים לא ייפגעו חלילה". גורמים בגולן סיפרו לנו כי לא אחת עמדו הדיונים על סף פיצוץ, בשל חילוקי דעות קשים בין הממשלה לאנשי הגולן. "לא נבנה את הגולן ביום אחד", אומר רוקח. "בכל יום אנחנו מתקדמים, ונגיע להצבעת הממשלה עם תוכנית מגובשת". הוא מכיר בכך שביישובים נשמעים גם קולות מסויגים, אבל משוכנע שהגדלת היישובים היא צעד נדרש כדי לקדם את הגולן. "אנחנו יוצאים לדרך ארוכה, שבסופה הגולן ייראה אחרת. נפלה בחלקנו הזכות לעצב את ההיסטוריה".
גם דימי אפרצב, ראש מועצת קצרין, משדר אופטימיות. "משרד ראש הממשלה מגויס לחלוטין, כפי שלא היה שנים, והכול נעשה בדרכי נועם ובלי פוליטיקה. אני מקיים שיח על בסיס יומי עם משרדי האוצר, הפנים וראש הממשלה, וזה מחמם את הלב. יחד אנחנו עושים היסטוריה".
כאשר הצגנו את החששות שמשמיעים אנשי הגולן לפני גורם ממשלתי בכיר, המעורב בניסוח ההחלטות, הוא השיב: "הביקוש לגור בגולן הוא אדיר, והקהילות רוצות להמשיך לשמור על הסביבה החמימה והאינטימית. אני מבין גם את החשש מפני מצב שבו התשתיות לא יהיו מוכנות לקראת הגעת המתיישבים החדשים. החששות הללו מובנים, אבל משרדי הממשלה עובדים בתיאום מוחלט כדי שהתשתיות יחכו לתושבים ולא להפך, וכדי לתת מעטפת מלאה לכל צורכי הקהילות המתרחבות".
צילום: קובי גדעון, לע"מ
הבכיר מבטיח כי "היישובים הוותיקים הולכים להשתדרג משמעותית, זאת בנוסף להשקעה בפיתוח תעסוקה, בריאות, תרבות, חינוך ועוד. ימונה פרויקטור שיוביל את התוכנית הממשלתית על כל היבטיה, ואנחנו נימדד בעיקר בביצוע. ועדת המנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה תיקח אחריות לעניין. אני מאמין שבסופו של דבר היישובים יראו שההתרחבות משתלמת להם, ושהם מקבלים תשתיות טובות יותר ותנאים טובים שישדרגו את החיים בגולן".
עם זאת, הוא מבהיר, "לא נלך נגד הקהילות בגולן, כי נכון לעבוד בהסכמה ובשיתוף פעולה. אנחנו רוצים להצליח ולא להיכשל, ולא ניתן לתוכנית הלאומית לגולן להיכשל".
