הצוות המקצועי להסדרת הבנייה היהודית ביהודה ושומרון השלים את עבודתו. הדו"ח הפרטני שהגיש לאחרונה לראש הממשלה בנימין נתניהו נחשף עתה. הוא מתרגם לשפה מעשית את דו"ח השופט המנוח אדמונד לוי בעניין ההתנחלויות, ומתאפיין בירידה עמוקה לפרטים שתאפשר למשפטנים הנוגעים בדבר לחלץ ממנו פתרונות מעשיים.
הדו"ח להסדרת הבנייה ביו"ש גובש בידי צוות ההסדרה שהוקם ביוזמת השר נפתלי בנט כחלק מהמו"מ הקואליציוני בין הבית היהודי לליכוד. בראשו עמדה המשנה לשעבר לפרקליט המדינה (אזרחי) חיה זנדברג, שמונתה לאחרונה לשופטת בית המשפט המחוזי בירושלים. חברי הצוות היו המשפטנים אחז בן־ארי, חגי ויניצקי, בינת שוורץ ורונן פרץ. מטעם הממשלה ליוו את עבודת הוועדה שר הביטחון אביגדור ליברמן, שר החקלאות אורי אריאל ושרת המשפטים איילת שקד, הרואה בדו"ח את אחד ההישגים המשמעותיים ביותר בתקופת כהונתה.
בפתח הדו"ח קובעים המחברים ש"עמדתה הרשמית של מדינת ישראל היא שלמדינת ישראל, כמדינת העם היהודי, יש זכות ותביעה לאזורים שמעמדם שנוי במחלוקת בארץ ישראל". הם מציינים ש"בית המשפט העליון פסק ושב ופסק כי סוגיית ההתיישבות הישראלית באיו"ש היא סוגיה שאינה שפיטה", ולכן הדו"ח אינו עוסק בטענות על עצם הלגיטימיות של ההתיישבות.
מחברי הדו"ח מדגישים שהעקרונות שהנחו אותם הם "הקפדה מלאה על הדינים ההומניטריים וזכויות התושבים המוגנים, בהתאם לכללי המשפט הבינלאומי הפומבי"; "פעולה במסגרת המשפטית הנוכחית הקיימת באיו"ש" ובהתאם לפסיקות בג"ץ; ומימוש מדיניות הממשלה "להביא להסדרתם של יישובים ושכונות ישראליים הקיימים באיו"ש שהוקמו בתמיכתן של רשויות המדינה".
הדו"ח עצמו מטפל בעיקר בכשלי רוחב מערכתיים. הראשון שבהם הוא אי חוקיות הנובעת מפעילות בלתי מורשית של "צוות קו כחול" במנהל האזרחי, שלפני שנים אחדות תיחם את אזורי הבנייה ביישובים הקיימים ביו"ש. הדו"ח מתאר כיצד חלק ניכר מהמבנים והשכונות הנזקקים להסדרה נקלעו לסחרור עקב מחדליו של צוות קו כחול, שפעל בחריגה חמורה מהנחיות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד מלכיאל בלאס.
מתברר שבלאס פרסם הנחיות יועמ"ש המנחות את הצוות לא לשנות ולא לגעת בתוואי הקו ביישובים שאושרו בהם כבר תב"עות ותוכניות בנייה. ואולם, חברי הצוות התעלמו מההנחיה והוציאו אלפי מגרשים ובתים אל מחוץ לאדמות המדינה המוכרזות, אף שלא הוגשה לגביהם שום תביעה או טענה מצד פלסטינים באזור. כך נוצר מצב שבו רוב ההסתבכויות המשפטיות של ההתיישבות ביו"ש הן תוצאה של פעילות לא מורשית של פקידי המנהל האזרחי.
המלצת הצוות היא להכשיר את המבנים באמצעות סעיף 5, הקובע תקנת שוק למי שביצע עסקאות בתום לב עם הממונה על הרכוש הממשלתי. העיקרון אומץ זה מכבר על ידי היועמ"ש אביחי מנדלבליט. המלצה נוספת מדברת על יישום ההנחיה של בלאס על ידי צוות קו כחול מכאן ולהבא. ההמלצות יביאו להסדרתם של אלפי בתים בשטח.
סוגיה נוספת שהדו"ח נדרש לה היא "האיים התלויים": שכונות ויישובים רבים הבנויים על אדמות מדינה בראשי הרים וגבעות, בעוד בעמקים המחברים ביניהם מצויים שטחים מעובדים שלא הוכרזו אדמות מדינה. כתוצאה מכך נוצר נתק בין השכונות ליישובי האם שלהן, ולכאורה אין אפשרות לחבר אליהן דרכי גישה או לתכנן הרחבות צמודות דופן ליישובים. הצוות ממליץ להגמיש את עקרון התכנון הצמוד דופן בהתיישבות מעבר לקו הירוק, או להכריז על שכונות כאלו כעל יישוב חדש. בעניין דרכי הגישה מציע הדו"ח פתרונות כמו הרחבת השימוש ב"מתרוכות" (דרכים ציבוריות המסומנות ברישום העותמאני), הקצאת תקציבים לכריית מנהרות או בניית גשרים, או הפקעת קרקעות לצורך סלילת דרכי גישה בהתאם לפסק דינו האחרון של השופט סלים ג'ובראן.
סוגיה שלישית היא הרחבות חורגות ליישובים קיימים. הדו"ח מסביר שחוקיות הבנייה ביו"ש תלויה בכמה מדדים: בעלות על הקרקע, אישור דרג מדיני, תכנון מאושר (תב"ע והיתרי בנייה), וכן שייכות מוניציפלית למועצה מסוימת לצורך תשלום מיסים וקבלת שירותים. הצוות מפרט פתרונות לארבעת המדדים: שיוך מוניציפלי של השכונות למועצות על בסיס המקובל במועצות האזוריות, וטיפול בהיבט הקניין במקרים של בנייה ותיקה על אדמות בבעלות מעורבת – אדמות מדינה יחד עם קרקעות פרטיות, כפי שקרה לדוגמה בעמונה. בנושא הזה ממליץ הצוות על מתווה של "איחוד וחלוקה", פתרון שהומלץ בשעתו על ידי מנדלבליט, בתפקידו הקודם כמזכיר הממשלה וכיו"ר הקודם של ועדת ההסדרה.
לפי הדו"ח, רוב ההסתבכויות המשפטיות של ההתיישבות ביו"ש הן תוצאה של פעילות לא מורשית של פקידי המנהל האזרחי. המלצת הצוות היא להכשיר את המבנים באמצעות סעיף 5, הקובע תקנת שוק למי שביצע עסקאות בתום לב עם הממונה על הרכוש הממשלתי
השאלה הגדולה לאחר הגשת הדו"ח לראש הממשלה היא עניין היישום, כלומר: האם גורלו של הדו"ח הנוכחי יהיה שונה מזה של דו"ח לוי. נכון לעכשיו הדו"ח יפורסם כקובץ המלצות, ולא צפוי להיות מאומץ כהחלטת ממשלה. אמנם ההמלצות הכלולות בדו"ח הן כאלו שהיועץ המשפטי לממשלה מנדבליט סמך ידיו עליהן במקרים שונים, אך לפי גורמים המקורבים לעבודת הוועדה, מנדלבליט אינו נוהג לאכוף את עמדתו בעניינים אלה על המערכת הכפופה לו ועל מערכת המשפט הצבאית ביו"ש.
הפרקליט הצבאי הראשי והיועצים המשפטיים במנהל האזרחי מתנהלים לא פעם כמערכת אוטונומית שאיננה כפופה ליועמ"ש. אם הם ימשיכו להתנהל כארגון בתוך ארגון, הדו"ח לא ישנה את המצב בשטח. בפועל, מדי שבוע מגיעים לשולחנו של היועץ מבנים ושכונות הזקוקים להסדרה, אלא שהעבודה מתנהלת בעצלתיים. למשל, בשבוע שעבר הוסר רק בדקה התשעים איום של המנהל האזרחי על הרס נרחב במבואות־יריחו, ובשבוע הקרוב תלוי ועומד איום פינוי על היישוב עשהאל. שני היישובים הוקמו על קרקעות מדינה וקלים להסדרה, והחלטה של היועמ"ש על אימוץ המלצות הדו"ח תחלץ אותם מהתסבוכת המשפטית.
מכשול אפשרי אחר נעוץ בהתנהלותו של ראש הממשלה נתניהו. במאי 2017 החליטה הממשלה על הקמת צוות יישום להסדרה. הקמת הצוות להסדרת המאחזים הייתה "תמורה" שנתקבלה כחלק מהמו"מ עם ממשל טראמפ, שביקש לרסן את הבנייה ביו"ש. פנחס ולרשטיין נבחר ליו"ר הצוות, אולם עד היום לא מונה אליו אף חבר. התקנים הזוטרים שקיבל אינם מאפשרים לו לגייס פרקליטים ויועצים בעלי שיעור קומה שיתמודדו עם תכתיבי לשכת יועמ"ש איו"ש, התקציב המובטח בסך 10 מיליון שקלים בשנה לא הגיע. לדברי גורמים במערכת, ולרשטיין "מסתובב עד היום כמו קבצן בלשכת רה"מ כדי לקבל את הסמכות והתקציבים". החלטת ראש הממשלה על הקצאת משאבים תאותת כי הוא לוקח את הדו"ח ברצינות.
