ממשלת בנט־לפיד עברה בתחילת החודש שעבר את המשוכה העיקרית שלה עם העברת תקציב המדינה לשנים 2021 ו־2022, ולכאורה הבטיחה את יציבותה. בתום 180 ימים של חסד, על חבריה מוטלות משימות חדשות, השלמות חקיקה וקידום שורת מהלכים נפיצים שנדחו לאחר התקציב או בהיעדר הסכמות. כעת הממשלה תנסה להאיץ פעולות שהיא מעוניינת לקדם או להכריע, תוך שמירה על הקואליציה שלמה. הנה כמה משימות מרכזיות שעומדות בפניה:
לגדוע את התפשטות האומיקרון ולקטוע את הגל החמישי
הווריאנט הדרום־אפריקני מעורר דאגה בישראל ובעולם. ברקע מצויים סימני השאלה וחוסר הוודאות באשר לזן החדש של הקורונה שזוהה רק בחודש שעבר, אך עלול לסמן את פתיחתו של גל חמישי שעשוי לשבש שוב את חיי האזרחים. רה"מ בנט הציג השבוע תחזית פסימית שלפיה בעוד 3־4 שבועות נראה זינוק בתחלואה, שלדבריו עלולה להגיע אף למיליון נדבקים.
עד כה החליטה הממשלה על צעדים בסיסיים למניעת כניסתם של מאומתים נוספים לישראל, ובכך לנסות לעצור את התפשטותו. מבין שרי הממשלה – שחלקם חברי קבינט הקורונה – אין תמימות דעים באשר למהלכים הנוספים הנדרשים, מה שגורם לעיתים קרובות לעימותים פומביים ובלבול בהנחיות; כל שר דואג לאינטרסים של משרדו, וקבלת ההחלטות נדחית שוב ושוב. רה"מ, שטבע את המושג "לחיות לצד הקורונה", ינסה בחודשים הבאים עם שותפיו לשמור כמה שיותר על השגרה ולהימנע מסגר, לצד דאגה לבריאות האזרחים וקריאות חוזרות ונשנות להתחסן.
הקמת ועדת חקירה ממשלתית לפרשת הצוללות
כבר לפני שנתיים הודיע שר הביטחון בני גנץ, בעודו יושב בממשלתו של בנימין נתניהו, כי קיבל החלטה להקים ועדת בדיקה ממשלתית לחקר רכש הצוללות וכלי השיט. היעד שהציב גנץ לפרסום מסקנות הוועדה בראשות השופט בדימוס אמנון סטרשנוב נקבע לארבעה חודשים לאחר מכן, אך הדבר לא קרה עד היום.
לפני חודש וחצי התקדם גנץ צעד נוסף כשהגיש לאישור הממשלה את הצעת ההחלטה של משרד הביטחון, בתיאום עם שר המשפטים, להקמת ועדת החקירה. יחד עם רה"מ בנט סיכמו השניים כי ההצעה תידון לאחר העברת תקציב המדינה. התקציב עבר, הקמת הוועדה טרם אושרה וגנץ לא מתכוון לוותר על כך, למגינת ליבם של שרי ימינה המבקשים למסמס זאת.
העלאת שכר החיילים ומשרתי השירות הלאומי
הביקורת בימי העברת תקציב המדינה הציגה את הממשלה כמי שאישרה תקציב של 6 מיליון שקלים לטיפול בחתולי הרחוב, אך הפקירה את חיילי צה"ל. הטענה הזו הושמעה לאחר שבניגוד להצהרותיו של שר האוצר אביגדור ליברמן להעלות את שכר החיילים, ההחלטה נדחתה.
שר האוצר הבהיר כי בכוונתו לעמוד בהבטחת הבחירות ולהעלות את שכר חיילי החובה ומשרתי השירות הלאומי ב־50% מחודש ינואר הקרוב. מדובר בהחלטת שרים שלא נדרש לה אישור ממשלה או כנסת, מה שהביא גורמים באופוזיציה לתהות בקול מדוע המהלך החשוב נבלם. מתברר שבשל אילוצים תקציביים ולנוכח עומס ההתחייבויות, הסכום יילקח מתקציב 2023.
השלמת חוקי נתניהו
לפני כמה שבועות החליט השר גדעון סער לשנות אסטרטגיה ולא להביא להצבעה את החוק להגבלת קדנציות יחד עם החוק האוסר על נאשם בפלילים לשמש ראש ממשלה. זאת מתוך מחשבה שבעוד החוק הראשון נכלל בהסכמים הקואליציוניים בין המפלגות, על החוק השני אין הסכמות בקואליציה, וטובה ציפור אחת ביד משתיים על העץ. גורמים בכירים באופוזיציה לא השתכנעו וטוענים באוזנינו כי ההצעה רק נדחתה, וחוק הגבלת קדנציות מכשיר את הקרקע בעבורו.
בינתיים עברה במליאת הכנסת בקריאה ראשונה ההצעה שלפיה ראש הממשלה יכהן שמונה שנים רצופות בלבד או יצא לתקופת צינון של שלוש שנים בין קדנציה לקדנציה. קידום החוק מתעכב חרף רצונו של סער להעבירו בהקדם. ראש האופוזיציה בנימין נתניהו הודיע מצידו כי עם שובו לשלטון יבטל את החוק.
מאבק בפשיעה הערבית
אחד האתגרים המרכזיים בשנה הקרובה של ממשלת ישראל וכוחות האכיפה הוא המאבק בפשיעה החמורה בחברה הערבית, שכבר חצתה את קווי המגזר. הצהרות על חשיבות המאבק הזה נשמעות שוב ושוב מפיהם של השר לביטחון הפנים, שר המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה ובכירי המשטרה, שלטענתם עוסקים בסוגיה מבוקר עד ערב.
121 גברים ונשים מהמגזר הערבי נרצחו בשנת 2021. לנוכח הנתון הזה הוחלט כי בתוך כל אחד מיעדי האכיפה הכלליים של מדינת ישראל לשנה הקרובה, תינתן עדיפות משמעותית למלחמה בפשיעה. ראשי המערכת מתמקדים בפן הפלילי (ולא במניעים לאומניים), בהקצאת תקציבים להצבת שוטרים, ובמבצעים לאיסוף כלי לחימה בלתי חוקיים ומעצרים של סוחרי נשק.
השרים וחברי הכנסת מנסים להשקיע בכך מאמצים: סיורים בערבים הערביות ודיונים בוועדות. זו לא משימה קלה, אחרי שנים של העלמת עין, צבירת מאגרי נשק ותחמושת וקיום פעילות אלימה ללא מורא, לשר לביטחון הפנים עמר בר־לב יידרש הרבה יותר מחצי שנה כדי למגר את הפשיעה שפוגעת בכולנו.
חוק הגיוס
בהסכמים הקואליציוניים נקבע כי בתוך 90 יום מהקמת הממשלה על חבריה לחוקק את חוק הגיוס – הבטחה שלא הושלמה. כשברקע החלטת בג"ץ שהעניקה לממשלה דחייה של חצי שנה להעברת החוק, הופץ לפני ארבעה חודשים תזכיר חוק הגיוס החדש שעבר בממשלה, ובו גברה עמדתו של שר הביטחון על זו של ראש הממשלה ונקבע כי גיל הפטור ירד באופן מיידי ל־21 אך יעלה שוב בשנתיים הבאות. החוק אמור להיכנס לתוקף בינואר 2023 ולהטיל סנקציות כלכליות על ישיבות שלא יעמדו ביעדי הגיוס. למרות זאת, הליך החקיקה בכנסת תקוע בשל התנגדות רע"ם לגיוס כולל, ובקואליציה יידרשו למצוא פשרה שתעקוף את המכשול שמציבים ברע"ם ותאפשר את העברתו.
מבחינת שר הביטחון חוק הגיוס הוא רק מתווה ביניים, ואין בכוונתו לוותר על מתווה השירות החדש שהציג ערב הבחירות. לפי ההצעה ההיא תוקם מנהלת שירות משותפת, צבאית־אזרחית, שתמיין את הצעירים שיגיעו לגיל גיוס, כולל חרדים וערבים. צה"ל יבחר את החיילים הדרושים לו, והיתר יופנו לשירות אזרחי או קהילתי. זהו פרויקט דגל של גנץ, והוא משקיע בו כוחות במקביל להשלמת חוק הגיוס שנכפה עליו.
איוש משרד ההתיישבות
אף שכבר עברו שישה חודשים מכניסת רוב השרים למשרדיהם, על הפרק עדיין עומד מינוי שר ההתיישבות. התפקיד מיועד לח"כ ניר אורבך, וכרגע מופקד בידי ראש הממשלה בנט. בניסיון נוסף להגעה להסכמות עם הבית היהודי, הועברה הצעה אל היו"ר חגית משה לוויתור על התיק בתמורה לריצה משותפת בבחירות המוניציפליות ב־2023. בעקבות הפרסום במקור ראשון בשבוע שעבר, שעורר עליה לחץ של אנשיה, חזרה בה משה מההסכמות ברגע שאחרי האחרון.
המשרד אמון על החטיבה להתיישבות ועל קידום היישובים ביהודה ושומרון, וכן על השירות הלאומי ועל חלק מהגרעינים התורניים. כשימונה נציג ימינה לתפקיד, יעלה מספר השרים וסגני השרים בממשלה לשלושים וחמישה.
חבילת רפורמות דת ומדינה
נושאי דת ומדינה הם נקודת תורפה בממשלת בנט־לפיד, והעימותים סביבם מתרחשים בין חברי הקואליציה עצמה ומול מפלגות האופוזיציה המנהלות נגדם מלחמת חורמה. מתווה הכותל, רפורמת הגיור, הוועדה לבחירת דיינים, נשים במועצות דתיות והרחבת מקומות הקבורה הם רק חלק מהנושאים. צעד אחר צעד חותר השר מתן כהנא לגבש מהלכים מקובלים על רוב חלקי הממשלה, אך מתקבלים בזעם אצל הציבור החרדי וחלקים מהציונות הדתית.
מתווה הכותל הוקפא לעת עתה, לאחר שהתברר כי מדובר בנושא רגיש מדי ולא יהיה רוב להעברתו במליאה, אך הצעד הזה לא התקבל על כלל החברים. בעוד השר מתן כהנא אמר כי "אנחנו בוחרים לא לעסוק בזה עכשיו, נקודה. אנחנו עוזבים כרגע את הכול. לא נוגעים בזה" – השר נחמן שי טען כי הנושא עדיין על השולחן ומצוי בטיפול הממשלה.
גם על חוק הגיור יידרשו ימינה, יש עתיד וישראל ביתנו להגיע לנוסח מוסכם שיתיר גיור על ידי רבני ערים. כבר עכשיו אפשר לומר שלא כל משאלות הלב של חברי הממשלה יתגשמו, בשל מחלוקות בתוכה ונוכח ההתנגדות החריפה שמובילים מהאופוזיציה.
מינוי יועמ"ש ושופטים לבית המשפט העליון
לפתחה של הממשלה מונחים כעת מינויים רגישים ביותר ובעלי משמעויות פוליטיות וציבוריות נרחבות: בחירת יועץ משפטי לממשלה ובחירת שופטים לבית המשפט העליון. חרף כובד משקלם, ההכרעות בשני המקרים נדחו, ובחודשים הבאים יהפכו לאחת המשימות החשובות ביותר שהממשלה תידרש להם.
היועמ"ש הנוכחי ד"ר אביחי מנדלבליט יסיים את תפקידו בחודש הבא, אך הוועדה לבחירת היועמ"ש הבא כבר הודיעה שלא תעמוד בלוח הזמנים והבחירה צפויה להתעכב עד חודש מרץ. משכך, הוועדה תיאלץ למנות תחילה ממלא מקום ורק לאחר מכן להציג לממשלה מועמד אחד או כמה מועמדים.
חוסר ההסכמה בוועדה סביב המועמדים לבית המשפט העליון הוביל לדחיית ישיבתה ולעיכוב בשורת המינויים הנדרשים, אם כי שר המשפטים גדעון סער מבטיח שהדבר ייעשה "בתוך זמן לא רב".
מתווה הדגל של סער לפיצול תפקיד היועמ"ש ליועץ משפטי ותובע כללי יידחה עד לאחר בחירת היועמ"ש או במקביל לכך, אך הוא לא מתכוון לוותר על המהלך. גם אם ימומש, הוא לא יעבור במתכונת המקורית וייעשו בו שינויים מהותיים, לנוכח מורת הרוח שמביעים שותפיו מיש עתיד ומכחול לבן מכל נגיעה בסמכויותיו של היועץ.
מתי מתחילים לקדם את תקציב 2023?
התקציב שעבר בתחילת החודש שעבר מבטיח לממשלה את הישרדותה ל־14 חודשים נוספים, אך המבחן הגדול הבא של הקואליציה כבר ממתין מעבר לפינה. אם המערכת הפוליטית לא תשתנה עד אז באורח פלא, גם בעוד שנה הקואליציה תימצא בסכנת פירוק אם לא תעביר תקציב מדינה.
הצורך הפוליטי להשלמת תקציב לשנים 2023־2024 יחזור שוב בשנה הבאה, והתגוששות נוספת ובלתי נמנעת על כך תתקיים כבר בחודשים הבאים: בכוונת שר האוצר ליברמן להתחיל לאחר חג הפסח בדיונים, לקראת ראש השנה תשפ"ג להביא את התקציב לאישור הממשלה, ובחודשים שלאחר מכן להשלים את ת ההליך בכנסת.
מלבד דאגה להמשך פעילות כלכלית תקינה למשרדי הממשלה, לתקציב של השנתיים הבאות ישנה השלכה נוספת – על הסכם הרוטציה בין בנט לרה"מ החליפי יאיר לפיד. המועד האחרון להעברת התקציב סומן בהסכמים על פי חוק ל־31 במרץ 2023. אם לא יצליחו להעבירו עד התאריך הקבוע, העברתו תידחה בשלושה חודשים עד 31 ביוני, בכפוף לכך שהכנסת לא תתפזר. אם בתום הדחייה עדיין לא יעבור תקציב – הכנסת תתפזר ולפיד ייכנס אוטומטית לתפקיד ראש הממשלה, אך גם הרוטציה הזאת כבר לא תתרחש.
אלי אבידר, אביר קארה, וליד טאהא
השלושה הללו, המשתייכים למפלגות החברות בקואליציה, הם שם קוד לפעילות עצמאית ו"מרדנית" שמקשה על התנהלות הממשלה, הנשענת כידוע על רוב דחוק של 61 חברי כנסת. שמירה על קואליציה כזו היא מלאכה מורכבת ומעייפת שדורשת מכל השותפים מאמץ יתר, כולל שרי הממשלה שנדרשים להפגין נוכחות חרף הסדרי החוק הנורווגי שמתיר להם להתנדף מהכנסת.
בחצי השנה שעברה ליוו את הקואליציה שורה של מבוכות פרלמנטריות. אומנם לרוב לא היה מדובר בעניינים משמעותיים במיוחד, ואף אחד מההפסדים לא איים על המשך קיומה של הממשלה, אבל כל הפסד כזה פוגע במורל ומצביע על התנהלות מקרטעת. אל מול מלחמת ההתשה הבלתי פוסקת של האופוזיציה, בקואליציה יידרשו גם בחודשים הבאים לשמור על משמעת ברזל, וינסו להכניס את החברים הסוררים לתלם.
