כיצד המתיחות הגוברת עם רוסיה משפיעה על חייהם של אזרחי אוקראינה?

הרב מנדל וילהלם, שליח חב"ד באוז'הורוד שבאוקראינה, נדהם לגלות בעיצומו של חג החנוכה כי החנוכייה שהציב נעקרה ממקומה על אף התחייבות המשטרה לשמור עליה. אחרי חיפוש קצר היא נמצאה מושלכת בנהר, לא הרחק משפתו. התברר כי אלמונים ניתקו אותה ממקומה, שברו אותה והשליכו לנהר. גורמים בקהילה היהודית אומרים בחיוך כי "עוד לפני שהחנוכייה נעקרה, כבר היו על כך ידיעות בתקשורת הרוסית". לטענתם, "התעמולה הרוסית חזקה כל כך, שלא היינו מופתעים אם הם היו גורמים לתקריות אנטישמיות להתרחש כדי להציג את אוקראינה כמקום שאינו בטוח ליהודים – בניגוד לרוסיה". הידיעה הזאת, שפרסם מיכאל טוכפלד במקור ראשון, ממחישה את המתיחות הגדולה שבין רוסיה לאוקראינה בחודשים האחרונים, וזאת אחרי שמונה שנות מלחמה שקטה יחסית בגבול שבין שתי המדינות.

כזכור, בחודש אפריל דיווחו כלי תקשורת באוקראינה כי יותר ממאה אלף חיילים רוסים הוצבו סמוך לגבול עם רוסיה. זאת על רקע מתיחות גואה בין צבא אוקראינה ובין כוחות הבדלנים הפרו־רוסים במזרח אוקראינה, אחרי שצבא הרפובליקה העממית של דונייצק הפר את הפסקת האש שמונה פעמים ופתח באש לעבר כוחות אוקראיניים. לפני כמה שבועות טענו שלטונות אוקראינה כי רוסיה שולחת טנקים וצלפים לקו האש כדי "לעורר אש חוזרת" – האשמה שמגיעה על רקע החשש שהצטברות הכוחות הרוסיים ליד הגבול האוקראיני עלולה להעיד על תוכניות פלישה.

סוכנות הידיעות AP דיווחה אז כי משרד ההגנה של אוקראינה פרסם את ההצהרה שעות ספורות לפני שיחת וידאו בין נשיא ארה"ב ג'ו ביידן לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שבמהלכה דנו השניים במתיחות סביב אוקראינה. המשרד טען בהצהרה כי רוסיה מקיימת "מחנות אימונים בהנהגתם של אנשי שירות סדיר של הכוחות המזוינים הרוסיים", ו"מתגברת יחידות סמוך לקו האש… עם כלי ארטילריה נוספים, טנקים ורכבי חי"ר", וכן מגדילה את מספר צוותי הצלפים באזור. דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב סירב להגיב להאשמות, וגם משרד ההגנה הרוסי טרם הגיב.

הרב יעקב דב בלייך, הרב הראשי של אוקראינה: "איש לא פעל לבניית הגאווה האוקראינית כמו פוטין. כל אקט שלו רק מחזק את המדינה"

שתי המדינות נעולות במשחק קטלני של משיכת חבל מאז 2014, אחרי שרוסיה סיפחה אליה את חצי האי קרים ונעמדה מאחורי כוחות בדלניים במזרח אוקראינה. הלחימה בין הכוחות האוקראיניים למורדים בתמיכת רוסיה גרמה מאז למותם של יותר מ־14 אלף בני אדם.

איגור סולוגיי, מנהל המרכז לתקשורת אסטרטגית ואבטחת מידע (CSCIS) במשרד התרבות של אוקראינה, אומר למקור ראשון כי "העובדות מראות שרוסיה נערכת להחמרה גדולה עוד יותר. כך למשל, שר ההגנה הרוסי סרגיי שויגו אמר כי המשכורות בצבא בשנתיים הקרובות יעלו מעבר למתוכנן. לדברי השר, כדי להגדיל את מספר החיילים השנתי בשנים 2021־2023 הוקצו למשרד הביטחון 180.2 מיליארד רובל נוספים. המשמעות היא שרוסיה עומדת להגדיל את מספר החיילים אפילו יותר. השר גם הפיץ השבוע מידע מוטעה על הימצאות נשק כימי באוקראינה". סולוגיי מתייחס לדיווח ביום שלישי השבוע שבו הצהיר שר ההגנה כי חברות צבא פרטיות אמריקניות (PMC) מתכננות לבצע בחבל דונבאס התגרות הקשורה לשימוש לכאורה בנשק כימי, וכי רוסיה ערוכה לכך.

סולוגיי מוסיף בחריפות ש"רוסיה המודרנית ונשיאה פוטין הם אנלוגיה של סדאם חוסיין בעיראק, המוכן להקריב את עמו ולנהל מלחמות נגד שכניו – רק כדי להישאר בשלטון. הצבא האוקראיני התחזק משמעותית – הן מבחינה חומרית והן מבחינה מוסרית. אם חיילים רוסים יחליטו להיכנס לאוקראינה, יהיה ים של דם, קודם כול אצל הרוסים. השותפה העיקרית היא ארה"ב, שלא עוזבת את אוקראינה לבדה מול רוסיה התוקפנית. היא מסייעת לנו בכל האמצעים הקיימים".

העיתונאי הישראלי יאיר נבות, שדיווח במשך שנים מרוסיה, כתב השבוע בבלוג שלו כי "ניתוח מושכל של המציאות מלמד שייתכן בהחלט שהנשיא פוטין כבר קיבל החלטה על פעולה צבאית קרובה – בטווח של ימים עד חודש מהיום. המאמץ הרוסי מתרכז כעת כנראה בבניית הנרטיב על הצדקת המהלך, שהוא בא רק בתגובה למהלכי המערב ואוקראינה. סביר להניח שאירוע הפתיחה של המלחמה יהיה התגרות קשה כזו או אחרת בחבל דונבאס, ש'תחייב' תגובה רוסית עוצמתית".

"צבאנו חדור מוטיבציה"

לוטננט־גנרל יבהן מויסיוק, סגן המפקד העליון של הכוחות המזוינים של אוקראינה (מקביל לסגן הרמטכ"ל בצה"ל), סבור כי "המתיחות בגבול אמיתית, כמו גם התוקפנות הצבאית הרוסית המתמשכת נגד ארצנו. רוסיה ממשיכה לרכז כוחות צבאיים באזורים אסטרטגיים, במיוחד סמוך לחצי האי קרים, וגם מקדמת אי־יציבות בשטחים הכבושים זמנית של מחוזות דונייצק ולוגנסק".

"היריב", כפי שמכנה מויסיוק את רוסיה, "משתמש בכל הכלים של תוקפנות היברידית, מרחיב את שדה הקרב למרחב הדיפלומטי, המשפטי, ההסברתי, התרבותי וגם לתחום הסייבר".

הקצין הבכיר מפרט כי במהלך שנת 2021 הגיעו שני גלים של חיילים רוסים לקרבת הגבול. "הראשון היה בחודש אפריל, במסווה של תגובה לתרגילי נאט"ו באירופה, והשני היה בחודשים אוגוסט וספטמבר במהלך התרגיל האסטרטגי המשותף לרוסיה ובלארוס. הקרמלין ממשיך באינטגרציה של מרכיבים צבאיים של הפדרציה הרוסית ושל הרפובליקה של בלארוס, ובמקביל מגדיל את הנוכחית הצבאית שלו בשטחי בלארוס.

"רוסיה פיתחה מנגנון לפריסה מהירה של כוח אדם לאתרי אחסון של ציוד צבאי. זה מאפשר להם להגדיל מאוד את הפוטנציאל ההתקפי, בפרק זמן קצר מאוד. העמדה המאוחדת החזקה של 'העולם המתורבת' הכרחית כדי להרתיע את התוקפן (רוסיה; צ"ק). אנו זוכרים את ההשלכות הקטסטרופליות של מדיניות הפייסנות שהייתה במאה הקודמת, וצריכים לעצור את השליטה של שלטון הכוח על שלטון החוק".

אילו שינויים חלו בצבא אוקראינה מאז הפלישה לדונייצק ב־2014?
"הצבא השתנה באופן דרמטי. כיום זהו כוח מקצועי, בעל מוטיבציה גבוהה, מצויד היטב, שאנשיו ברמת האמון הגבוהה ביותר באוקראינה. יש לנו ניסיון לחימה ייחודי, ועשינו צעד מכריע לקראת יכולת פעולה הדדית עם הכוחות המזוינים של המדינות החברות בנאט"ו. כל זאת לצד מחויבות לערכים מערביים – מה שהופך אותנו לשותפים אמינים. לדוגמה, בספטמבר השנה השתתפו 15 מדינות בתרגיל עמדת הפיקוד האסטרטגית שלנו. הכוחות המזוינים שלנו השתתפו השנה ב־15 תרגילים רב־לאומיים מחוץ לאוקראינה ואירחו תשעה תרגילים רב־לאומיים".

מה מצב הרוח באוקראינה ובקרב חיילי הצבא בנוגע לסכסוך? אני מניח שהזהות האוקראינית התחזקה בשנים האחרונות.
"רוחנו איתנה, כי כמו ישראל, אנחנו עומדים על אדמתנו ואין לנו ברירה אלא להגן על עצמנו. לפי הסקר האחרון שערכנו, יותר ממחצית מהאוקראינים מוכנים להגן על בתיהם בנשק במידת הצורך. יש לנו כאן באוקראינה בדיחה, שפוטין עובד על חיזוק הזהות הלאומית האוקראינית, וכבר עשה לשם כך יותר מכל אחד אחר".

האם ישראל עזרה לצבא אוקראינה?
"הכוחות המזוינים של אוקראינה נמצאים בקשר עם מדינת ישראל ביישום ופיתוח שיתוף הפעולה הצבאי־טכנולוגי".

החלטה של איש אחד

שמעון ברימן, היסטוריון ועיתונאי לשעבר, הוא מומחה בעניין אוקראינה ויהדות אוקראינה. "כל הסיפור הזה הוא בלוף גדול מכל הצדדים", הוא מפרש. "זה בלוף שהתנפח קודם כול מצד התקשורת המערבית – הרי הפרסומים הראשונים על כך שרוסיה העבירה מאה אלף חיילים היו דווקא בעיתונות האמריקנית, ורק לאחר מכן בעיתונות של מערב אירופה, ולבסוף הייתה התייחסות בעיתונות האוקראינית – במקום שיקרה ההפך".

לדבריו, בימים הראשונים אחרי פרסום ההסלמה, "ממשלת אוקראינה אמרה שאין כל מתיחות או סכנה. רק כשהאמריקנים התחילו להאיץ בקייב, התחילו גם שם להגיד שיש סכנה. מצד שני, בכל הדו"חות של המודיעין בארה"ב היה מדובר בכמה דיוויזיות של טנקים באזור יילץ ברוסיה. דווח שמדובר במיקום שהוא 'ליד הגבול עם אוקראינה', אבל מי שמסתכל על המפה רואה שהמקום הזה מרוחק 400 ק"מ מהגבול של אוקראינה, והוא קרוב יותר דווקא לגבול של בלארוס".

ברימן סבור שייתכן שיש כאן כוונה של מדינות מסוימות להגדיל את תקציב נאט"ו ואת הסיוע לצבא אוקראינה, או בכלל לצרכים פנים־אמריקניים – באמצעות יצירת מעין מתיחות. "אנחנו בסוף שנה, והיו ויכוחים על תקציב הביטחון בחזיתות רבות. גם רוסיה עצמה רוצה עוד תקציב לצבא שלה".

אבל כמו רוב דעת הקהל העולמית, גם לברימן ברור שרק אדם אחד יודע באמת מה קורה – או מה צפוי לקרות. "אף אחד לא יודע מה קורה בתוך הראש של פוטין, ומה הוא החליט לעשות. הכול תלוי בהחלטה שלו. אבל ההיגיון אומר שלרוסיה יש כוח גדול פי כמה וכמה מהכוח שיש לאוקראינה. רוסיה יכולה לנצח את אוקראינה במלחמה באופן טכני, אבל השאלה המרכזית היא מה יקרה אחר כך ומה יהיה המחיר. הרי היום, בניגוד לתחילת הסכסוך ב־2014, יש באוקראינה צבא חזק ומודרני יותר משהיה בתקופה של סיפוח חצי האי קרים ואזור דונבאס".

אז, בשיא המתיחות בין אוקראינה לבדלנים הפרו־רוסים בחבל דונבאס, פורסמו עדויות מחרידות על המצב של צבא אוקראינה. גורם מדיני ששוחחנו עימו השבוע, סיפר כי "אחרי מלחמת האזרחים והמהפכה באוקראינה אמר לנו גורם מודיעיני בכיר שרוסיה חיבלה בכל כלי הרכבים של הצבא והמשטרה האוקראיניים. הם הוציאו את המצברים של כלל הרכבים ולא נשארנו עם רכבים לפעילות".

בשנת 2015 קבע צו נשיאותי באוקראינה כי יש לשנות את השמות הסובייטיים של היחידות ולהחליפם בשמות אחרים. בשנת שלאחר מכן החל משרד ההגנה האוקראיני במהלך של מודרניזציה בצבא. ברימן אומר שהצבא אכן עבר מהפכה: "עברו כמעט שמונה שנים מתחילת המתיחות, והצבא צבר ניסיון מבצעי. יש דור שלם של קצינים חדשים בעלי ניסיון קרבי. יש גם נשק חדש מהמערב ונשק שיוצר באוקראינה בשנים האחרונות".

העיתונאי איליה פונומארקנו, המשמש כתב צבאי בעבור "קייב אינדפנדנט", תהה בטור פרשנות שכתב: "האם הרוסים מסוגלים כעת לפלוש, לפזר ולהביס את הכוח המזוין של אוקראינה שלו 250 אלף חיילים, ואז לאלץ את ההנהגה הפוליטית של אוקראינה להיכנס להסכם מדיני מוכתב? פוטנציאלית, כן. אבל זה יהיה קרב שלא נראה באירופה מאז מלחמת העולם השנייה. אוקראינה היא לא גאורגיה הקטנה והחלשה של 2008. ולמרות כל הפגמים המערכתיים בצבא אוקראינה, לא הייתי ממליץ לזלזל בכוח של 250 אלף חיילים, שמחזיק בקו בדונבאס כבר שבע שנים ללא חזון ברור לניצחון ובלי לקבל דמורליזציה ולהתפרק".

במלחמה הקודמת, הוא מזכיר, הוכח כי "אפשר לגייס נהגי מוניות ומתכנתים אוקראינים שיוכשרו במהירות בנשק, ולהקים גדודי מתנדבים מוצלחים כשצריך. אסור לזלזל במורל של המתנדבים האלה, שנלחמו בפלישה של האויב בנעלי ספורט ישנות".

אלא שברימן, שעלה מאוקראינה ולו משפחה במדינה, מספר שהרחוב אינו עסוק בפלישה המדוברת. "כולם באוקראינה, כמו ברוב מדינות המערב, עוסקים כעת בהכנות לשנה החדשה ולאחר מכן לחג המולד, שנחגג שם בתחילת ינואר".

ואכן, אף שצבא רוסיה חזק בהרבה מצבא אוקראינה, כ־5,660 רוסים נפלו בקרב בשנים האחרונות, ויותר מ־13 אלף נפצעו. מקרב האוקראינים נהרגו 4,488 איש, כ־10,000 נפצעו, 70 אזרחים וחיילים נעלמו (לפי דיווח משנת 2019), 2,768 אזרחים וחיילים נתפסו בידי הרוסים ויותר מ־9,000 אוקראינים הצטרפו לצבא הרוסי אחרי הסיפוח.

כמעצמה אל מעצמה

"ישראל ממשיכה להיות ניטרלית, ואני חושב שזה נכון", אומר ברימן. "פוזיציה של ניטרליות היא הדבר הכי טוב בשבילנו, כי אנחנו צריכים להיות חברים גם של מוסקבה וגם של קייב באותו הזמן". הוא מאיר גם את הזווית היהודית בסיפור הזה. "בקהילה היהודית באוקראינה יש רוח של פטריוטיות אוקראינית. הקהילה בדונייצק (שבדונבאס) ברחה כמעט כולה לקייב או לישראל. יש קהילה שלמה של יהודי דונייצק בתוך קייב, והם מתפללים בנפרד מיהודי בקייב".

פנינו לכמה גורמים בקהילה היהודית בבקשה לקבל את תמונת המצב על פי הזווית שלהם, אך רובם סירבו להתראיין בשל הרגישות. הם נבהלו מעצם השאלה.

הרב הראשי של אוקראינה יעקב דב בלייך, הנמצא על הקו שבין אוקראינה וארה"ב, מסכים עם ברימן. "זו לא שיחת היום באוקראינה, אם כי יש בתקשורת התייחסות להתפתחויות. אגב, לא תשמע בתקשורת קולות שאומרים שיש 'להיכנע לרוסיה'. למעשה, שיעור המעוניינים להצטרף לנאט"ו עלה מאז העימות האחרון. אנשים לא רוצים להיות חלק מרוסיה".

לדבריו, יש "מכונת תעמולה רוסית שעובדת סביב השעון כדי להשפיע על דעת הקהל האוקראיני. הם דוחפים ידיעות כגון 'אלפי אוקראינים מקבלים אזרחות רוסית', ועוד – וזה פשוט לא נכון. כלי התקשורת הרשמיים של רוסיה מקדמים כל העת את הנרטיב שמוכתב להם מלמעלה".

הפטריוטיות האוקראינית מתחזקת?
"מאז 2014 איש לא פעל לבניית הגאווה האוקראינית כמו ולדימיר פוטין. הוא לא קורא את המפה נכון, ולכן כל אקט שלו רק מחזק את אוקראינה כמדינה. חלק מהבעיה הוא שפוטין לא לוקח את אוקראינה ברצינות. הוא לא חושב שהיא בכלל מדינה. הוא מתעב אותם ומסתכל עליהם בפטרונות, וזה גרם לו לעשות הרבה טעויות אסטרטגיות. כשהגעתי לבריה"מ ב־1989, שום יהודי לא רצה להיקרא 'אוקראיני', אלא 'רוסי'. מאז המלחמה ב־2014, הם לא רוצים להיקרא רוסים". בלייך אומר כי לראשונה מאז מלחמות העולם הקודמות, ייתכן שיהודים יילחמו נגד יהודים בצבאות שונים.

"ישראל נשארת בצד בסכסוך הזה, והאוקראינים מבינים זאת. אומנם יש סיוע ישראלי לאוקראינה – אבל לא צבאי, כי הישראלים מפחדים מהרוסים. יש סיוע, למשל בהכשרה רפואית".

גורם פוליטי אוקראיני נוסף שדיברנו עימו שואל בקול: "מה המטרה של פוטין, האם זה לבנות את עצמו מבחינה פנים־רוסית מכיוון שהפופולריות שלו יורדת? הרי ברוסיה אין כסף, יש סנקציות והן מקשות על העם כולו. גם על אנשי עסקים עשירים מאוד. הוא בעצם אומר לארה"ב: 'אני רוצה לדבר איתכם, לא עם נאט"ו או עם האירופים, אנחנו שתי המעצמות'. ייתכן מאוד שגם לארה"ב יש אינטרס להראות שהם לכאורה מנהלים כאן סכסוך, גם אם ייתכן שהם ליבו אותו".