קיומה של דרך רומאית בין העיר המפוארת איליה קפיטולינה – הלא היא ירושלים החרבה – ובין העיר הגדולה בית-גוברין ידוע במחקר זה זמן רב. אבני המיל הפזורות לאורכה – שסימנו מרחקים בנתיבי האימפריה הרומאית ועל הדרך גם האדירו את שמו של הקיסר – סייעו לחוקרים לאורך השנים להבין מהו התוואי שבו עברה הדרך.
אלא שעניין אחד נשאר בלתי פתור: היכן עבר התוואי המדויק באזור נחל רפאים. ממצא נדיר ביותר שהתגלה לאחרונה באופן אקראי לגמרי על ידי מעיין כרמל, מדריכה בת 21 בבית ספר שדה כפר־עציון, מצא תשובה לשאלה הגדולה והצליח לשפוך אור על ההיסטוריה הישראלית במאה השנייה לספירה.
במהלך טיול של צוות בית הספר בנחל המעיינות, הוא ואדי ביתר, הבחינה כרמל באבן מיל במשקל כחצי טון, שחמקה משום מה מעיני ארכיאולוגים ומסיירים לאורך השנים. "המדריך בנימין טרופר סיפר לנו בהרחבה על דרכים קדומות ועל הדרך הרומאית הגדולה, והזכיר שאחד המדריכים מצא בעבר שבר של אבן מיל", משחזרת כרמל. "הוא לא ידע לציין איפה בדיוק ובאיזה אזור, אבל אני מראש ידעתי שכדאי לפקוח עיניים. הלכתי לצד השביל, ותוך כדי הליכה בתוך הערוץ, במעלה הנחל, שמתי לב לאבן בצורת גליל מסותת היטב, המציצה בין השיחים.
"האמת שאני לא יודעת איך הצלחתי לראות אותה בתוך הסבך. התקרבתי אליה ופתאום ראיתי שחרות עליה משהו. קראתי לצוות ואמרתי להם 'תשמעו, יש כאן אבן מעניינת, נראה לי שיש עליה כתובת'. הבנים ירדו לנחל וניסו לגלגל אותה כדי להפוך אותה. כשחזרנו מהטיול התחלנו לדבר עם כל מיני חוקרים ורצינו לדעת אם לא מצאו אותה קודם, אם ידעו על קיומה. רק אז הבנו כמה הממצא חשוב".
חילוץ האבן הכבדה מערוץ הנחל היה סיפור בפני עצמו: על הפרויקט ההנדסי המורכב שקדו מיטב המוחות בקרב המדריכים. מאחר שרכב לא יכול להגיע לערוץ, יחידת החילוץ של גוש עציון עזרה להוציא את האבן מתוך הנחל, ולאחר מכן היא נישאה על אלונקה שנבנתה לצורך האירוע בידי עשרה אנשים שהקפידו להתחלף מפעם לפעם.
רק בהגיעה ליעדה אפשר היה לאמוד את חשיבותה. בעזרת ד"ר גיא שטיבל מאוניברסיטת תל־אביב התברר שבמקום נמצאו שלוש אבנים, שעל אחת מהן נחקקה כתובת בלטינית: "האימפרטור קיסר מרקוס אורליוס אנטונינוס פיוס פליקס אוגסטוס, מנצח הפרתים הגדול ביותר, המנצח הגדול ביותר על בריטניה, כוהן גדול, מחזיק בסמכות הטריבונלית בפעם השש־עשרה, קונסול ארבע פעמים, אבי המולדת, פרוקונסול, תיקן את הכבישים והגשרים; 9 מיל מהקולוניה איליה קפיטולינה".
כלומר, האבן נמצאת במרחק תשעה מיל מאיליה קפיטולינה, שהקמתה על חורבות ירושלים של ימי בית שני שימשה עילה לפרוץ מרד בר כוכבא. מציאתה של האבן בנקודה הזו בנחל מאפשר למעשה "לעדכן" את מסלול הדרך הרומאית, ומלמדת שהמעבר בין נחל רפאים אל הירידה מגב ההר לכיוון שפלת יהודה נעשה בתוואי הנוח של נחל ביתר, ואדי עין גָ'מְעַה. אבל גודל התגלית לא מסתכם בשרטוט המפה מחדש.
מיקומה של האבן באזור ביתר, העיר היהודית הגדולה שמילאה תפקיד חשוב במרד בר כוכבא כמבצרו של המנהיג, מצליח להפוך את הכתבים ההיסטוריים למציאות. "כשאנחנו שואלים למה ביתר היא עיר חשובה בימי המרד, אחת התשובות שאף אחד לא חשב עליה, ובאה לידי ביטוי בעזרת הממצא הנדיר הזה, היא שהעיר ישבה על הדרך המרכזית לירושלים", מסביר ירון רוזנטל, מנהל בית ספר שדה כפר עציון. "כלומר ביתר הפכה למרכז המרד, למטה הלחימה של בר כוכבא, גם כי היא ישבה על נקודה חשובה בדרך המרכזית לירושלים. העובדה הזאת מאירה לנו היבט חדש בספרות התלמודית".
רוזנטל מפנה אותי לאחת מאגדות המרד שדנה בסיבה לנפילת ביתר: "בשל יצול מרכבה חרבה ביתר. שהיו נוהגים כשהיה נולד תינוק נוטעים ארז, וכשנולדה תינוקת נוטעים ברוש, וכשהתחתנו כורתים את העצים ועושים מהם חופה. יום אחד עברה בת הקיסר. נשבר יצול המרכבה. כרתו הרומאים ארז והעלו לה. התנפלו עליהם והיכו אותם. באו אמרו לקיסר מרדו בך היהודים. בא עליהם" (גיטין נ"ז ע"א). האגדה מציינת את מנהגם של אנשי היישוב לטעת עצים עם היוולד תינוק או תינוקת, כך שלימים ישמשו בהתקנת החופה לחתונתם. מעברה של בת הקיסר סמוך לביתר במרכבה ושבירת יצולה הביא את מלוויה לקצוץ ארזים לצורך תיקון הרכב. המעשה גרר את התנפלותם של אנשי העיר על הרומאים, מה שהוביל לפי המדרש לפרוץ המרד ולחורבנה של העיר בידי הרומאים.
לדברי רוזנטל, "אנחנו נוהגים להסתכל על אגדות כאלה כנטולות בסיס היסטורי, אבל זו הוכחה מעניינת לכך שיש במדרש ריאליה היסטורית. אנחנו רואים שבת הקיסר נסעה בציר תחבורה מרכזי שעבר סמוך לביתר, והנה האגדה מקבלת ממד חדש.
"יש דבר נוסף בעל חשיבות. אחד הדברים שחסרים בארץ ישראל מאז ועד היום הוא מים. ואדי ג'מעה מלא במעיינות. אנחנו לא מכירים את ביתר מהיסטוריונים או ממכתבי בר כוכבא, כל הידע שלנו הוא מאגדות המרד, ופתאום מוצאים הוכחה שהעיר ישבה בצמידות לדרך עם אספקת מים, שרומאים נעו בה. כלומר, הממצא נותן תוקף לרקע הגיאוגרפי של המדרש. מה שמדהים בעיניי הוא שאינסוף אנשים עברו בנחל הזה, ורק מדריכה חדת עין ובעלת מוטיבציה שמה לב לאבן".
"זה מרגש מאוד", חותמת כרמל, "אנחנו לומדים על ההיסטוריה הזו כל כך הרבה, ופתאום לראות את האבן בשטח זה ממש לקבל מהתקופה הזו דרישת שלום".
