רס"ן לידור דרכמן, שופטת בית המשפט הצבאי ביהודה, קוראת למדינה להחיל את חוק האזנות סתר גם ביהודה ושומרון. למרות שהחוק הישראלי אינו חל בשטחים, כותבת השופטת בפסק דין שהוציאה לאחרונה: "הגיעה העת לבחון מחדש את הצורך ובעיקר את ההצדקה המוסרית שבהחלת הוראות חוק האזנת סתר גם על תושבי האזור שאינם ישראלים".
פסק הדין של השופטת דרכמן עסק במחמוד שאכר מחמוד יוסף, נגדו הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של שיבוש הליכי משפט. בהיותו עצור לצרכי חקירה, שוחח עמו עצור נוסף, אחמד עודה, אשר סיפר לו כי הטבעות שעל אצבעותיו מופיעות בתמונה אשר הוצגה לו במהלך חקירתו. בתגובה הציע לאחמד להעביר את אחת הטבעות אליו על מנת להכשיל את החקירה, וכך עשה.
במהלך עדותם של שניים מעדיה, ביקשה התובעת הצבאית, עו"ד סיוון שפייזר, להגיש כראיה דיסק ובו תיעוד השיחה שנערכה בין מחמוד לאחמד, אשר הוקלטה ללא ידיעתם באמצעות העדים. באת כוחו של הנאשם, עורכת הדין גבי לסקי, התנגדה להגשת הדיסק בטענה שמדובר בהאזנת סתר שבוצעה ללא היתר כדין. הסיבה לכך הינה כי חוק האזנות סתר הישראלי אינו חל מעבר לקו הירוק. השופטת נדרשה לשאלה, האם ניתן לקבל כראיה האזנת סתר שבוצעה מעבר לקו הירוק כלפי חשודים שאינם אזרחים, למרות שלא עמדה בתנאי אישור מבית משפט, כפי שמתחייב בתוך הקו הירוק.
את החלטה פתחה השופטת בפרשת אל מצרי, שם בית המשפט העליון קבע כי משטרת ישראל מוסמכת לבצע האזנות סתר לתושבי רצועת עזה הערבים שאינם אזרחים, ללא צורך בקבלת היתר בהתאם לחוק, כל עוד התנהלותה עומדת בנורמות של המשפט המנהלי הישראלי, הן מבחינת השמירה על זכויות הפרט והן מבחינת התנהלות תקינה. בדומה לכך גם בית המשפט הצבאי לערעורים נדרש אף הוא בעבר לסוגיה זו וקבע, כבית המשפט העליון, כי משטרת ישראל איננה נזקקת להיתר האזנה בפועלה באזור יהודה ושומרון, אולם בנוגע לדרך ביצוע ההאזנות נקבע, כי המשטרה נושאת בצקלונה את המגבלות החלות עליה על פי המשפט המנהלי הישראלי.
לאחר בחינת אופן ביצוע וקבלת ההחלטות בנוגע להאזנת הסתר קובע השופטת כי "התקיימות חלק מרכזי מהתנאים המפורטים בחוק האזנת סתר מהווים אינדיקציה לקיומן של חובות המשטרה לפעול בהתאם לרוח החוק ובהתאם לנורמות של המשפט המנהלי. בנסיבות אלה, מצאתי כי האזנת הסתר שבוצעה היא האזנה חוקית, אשר השימוש בתוצריה קביל כראיה".
עם זאת, השופטת דרכמן ניצלה את ההזדמנות ובהחלטתה קראה למחוקקים להסדיר את חוק האזנות סתר בשטחי יהודה ושומרון ולהחיל אותו באזור. "מצאתי להוסיף ולהעיר כי לאחר חלוף כמחצית היובל מאז ניתן פסק הדין בעניין אל-מצרי ובעיקר לאחר חקיקת חוקי היסוד בישראל ואימוצם באזור – הגיעה העת לבחון מחדש את הצורך ובעיקר את ההצדקה המוסרית שבהחלת הוראות חוק האזנת סתר – אשר נועדו לצמצם את הפגיעה האינהרנטית בזכות הנחקרים לפרטיות – גם על תושבי האזור שאינם ישראלים", כתבה השופטת בהחלטתה.
