לאחר לכידת המחבלים שברחו מכלא גלבוע, וההתמודדות עם סדרת אירועי טרור, קיוו באוגדת איו"ש לתקופה שקטה קצת יותר. יש אפילו מי שהעז להעלות על דל שפתיו את המילה "רגיעה". האיום היחיד לכאורה היה מצב בריאותו ועמידות שלטונו של יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו־מאזן. אבל התברר שהמציאות שונה בתכלית.
עשרה פיגועי טרור ספרה מערכת הביטחון בחודש החולף; חלקם התרחשו ביהודה ושומרון, כולם הקרינו עליה. חמאס מנסה וגם מצליח להבעיר את השטח באמצעות הסתה במזרח ירושלים, ויצירת חיכוך מתמיד סביב הר הבית ובשער שכם. ההסתה באה גם באמצעות האדרת המחבלים הכלואים בבתי הכלא, חלקם עצורים "טריים" יחסית שנלכדו בדרכם לפיגועים ובמבצעי סיכול.
ואבו־מאזן? במערכת הביטחון מכנים אותו "הרדום". את השיח הפלסטיני מוביל חמאס: הוא משמר את הגחלים הבוערות, ברצותו מגביר את האש וברצותו מחליש אותה.
תא"ל אבי בלוט, מפקד אוגדת יהודה ושומרון שהחל בתפקידו לפני חודשיים, נכנס ישר לתוך המציאות המאתגרת הזו. ביום חמישי שעבר, שעה קלה לאחר רצח יהודה דימנטמן סמוך לחומש, ביקש בלוט לשוחח עם הכתבים הצבאיים, לציטוט ולייחוס. ברגעים כאלה, כשמתנהל מצוד אחרי חוליית מחבלים חמושה שנמלטה מהזירה, ישראלי אחד הרוג ועוד שניים פצועים, ביקש מפקד האוגדה להסביר את המצב ולנסות לייצר אמון ותחושת ביטחון בקרב הציבור, ולא להסתתר מאחורי מסך של "גורם צבאי".
חלק מהכתבים שפחות מכירים את הגזרה הופתעו לגלות שבחומש, היישוב שנעקר בתוכנית ההתנתקות, מתקיימת כעת היאחזות ותיקה. הוא ניסה להסביר להם ש"בחומש כרגע יש ישיבה עם כמה עשרות אנשים", אבל הקמטים במצחו העידו על האתגר שעומד לפתחו, כשההתיישבות היהודית המתחדשת בחומש חוזרת לכותרות.
תא"ל אבי בלוט נולד בירושלים, גדל בנווה־צוף, למד בבית־הספר התיכון הימלפרב ובמכינה הקדם־צבאית בני דוד בעלי: הוא יודע היטב מהי משמעותה של ההתיישבות היהודית בארץ ישראל. מבית הגידול הזה הוא טיפס בסולם הדרגות והגיעלתפקידים בכירים בצה"ל. לאוגדת איו"ש הוא הגיע מליבת העשייה, האקווריום בלשכת ראש הממשלה, שם שימש כמזכירו הצבאי של בנימין נתניהו. קצינים בצה"ל צריכים לרכוש במעלה הדרך גם כישורים פוליטיים, אבל דווקא מי שיושב ליד ראש ממשלה זמן ממושך מכיר היטב את משמעות החיבור בין מדים לפוליטיקה, ויודע שבדרך כלל הוא לא מועיל לאף אחד.
"בנעוריי התהלכתי בארץ הזו לאורכה ולרוחבה", אמר תא"ל בלוט כשקיבל לידיו את הפיקוד על האוגדה. "בשנותיי כלוחם וכמפקד זכיתי לשרת בחבל ארץ ייחודי זה, כשהשיא היה פיקוד על חטמ"ר יהודה. אני מודע לגודל האחריות שעל כתפיי בקבלת הפיקוד על האוגדה, ואני בא בענווה ועם רצון ופתיחות ללמוד, ובחרדת קודש מגודל המעמד, האחריות וחדוות העשייה. אחריות האוגדה, על כל שותפיה, היא ברורה – להגן בגזרתנו, לסכל טרור מכל סוג ולאפשר מרקם חיים תקין".
לא בכדי השתמש תא"ל בלוט במילים "טרור מכל סוג": הוא מכיר מקרוב את המורכבות הנדרשת. בכניסתו לתפקיד ביקש לבחון את האוגדה באחד התרגילים הגדולים ביותר שנערכו בשנים האחרונות. המטרה הייתה לקבל תמונת מצב מעודכנת ומציאותית, ולהבין היכן נמצאת האוגדה מבחינת הכשירות. הוא מצא כשירות טובה מאוד מצד אחד, אבל גם הרבה דברים שצריך לתקן. הוא יודע היטב שהצלחה או כישלון בתפקיד הזה הם מושגים חמקמקים. קשה למדוד אותם במאות או באלפי מחבלים שיצליח לעצור, או בעשרות פיגועים שיצליח לסכל. מספיק פיגוע אחד רצחני שיטלטל את הגזרה כולה כדי שהכותרת תהיה "כישלון".
מפקד האוגדה גם מבין את המורכבות של מצבו מול הישיבה בחומש או השיח סביב "אלימות המתנחלים" שהחל בציוץ של השר לביטחון הפנים עמר בר־לב והפך לקמפיין שלם בגיבוי פלסטיני ובתמיכת ארגוני שמאל. מבחינת אוגדת איו"ש אין "מתנחלים אלימים", אלא קבוצה קטנה וקיצונית של צעירים חסרי מסגרת, שאינה חלק מההתיישבות. בלוט מבקש לבדל בין המתיישבים ובין אירועים נקודתיים כמו פינוי כמה צעירים בגבעות חומש שהידרדר לחילופי מהלומות ול"תקיפת הכוח במקום", כפי שנטען בהודעת דובר צה"ל.
מבחינת צה"ל, ההתיישבות בחומש הפכה לסוגיה פוליטית – ואחרי הפיגוע הרצחני גם לשאלה עקרונית, ובעקרונות כאלה לא נוח לצבא לעסוק. מאז פינוי היישוב בשלהי קיץ 2005 מגיעים כל הזמן צעירים להר החרב, והצבא מפנה אותם אחת לשבועיים, לרוב בשקט, ובין השאר בשיח הדדי עם מנהיגי הפעילים באזור. הניסיון לתקוע טריז בין האוגדה למתיישבים, אומרים השבוע בצה"ל, לא יצלח. הקשר חזק ויציב.
לבלוט יש תד"ל, תיק דרך לחייל, עם ארגז כלים עשיר שמכיל ניסיון רב בהתמודדות עם פוליטיקה. הוא מתכוון להשתמש בכל הכלים שברשותו. כמי שהיה בצומת קבלת החלטות המשיק לפוליטיקה, וכמי שגדל בהתיישבות עצמה, בלוט מעדיף להתמקד במבצעי סיכול, במעצר מחבלים, במדיניות "מכסחת הדשא" שמונעת מהטרור להרים ראש. הוא ממש לא מעוניין להיכנס לבורות בכביש המשובש בעליות לחומש. אלא שלא כל התשובות נמצאות בלשכת מפקד אוגדת אזור יהודה ושומרון במחנה הוותיק בבית־אל. הרבה תלוי בדרג המדיני, בלשכת שר הביטחון בקומה ה־14 בקריה בתל אביב, וגם באקווריום בלשכת ראש הממשלה בירושלים, המקום שבלוט מכיר היטב, מבפנים.מעדיף להתמקד בסיכול.
